מדינת ישראל נ' הואשלה(עציר)

לפני

כב' השופט דר' עודד מודריק, סגן נשיא

הכרעת דין

תמצית כתב האישום

בלילה שבין 22 ל- 23 באוגוסט 2010 פרץ הנאשם לרכב מדגם שברולט מ.ר 54-061-08 (להלן: "הרכב" או "הרכב שנגנב") במקום חנייתו ביבנה, הניעו ונסע מן המקום. לנאשם אין רישיון נהיגה. בהגיעו, סמוך לשעה 05:00 לרחוב יהדות קנדה באור יהודה הבחין במחסום משטרתי ממוקם בכביש 412. מחשש שמא יעוכב עצר הנאשם את הרכב על שול הדרך. אולם משהבחין בשוטר המתקדם לעברו הסיע את הרכב לאחור במהירות, בניגוד לכיוון התנועה, במגמה להימלט. השוטר פתח במרדף רכוב אחר הרכב הנמלט. בנתיב ההימלטות נהג הנאשם בפראות, תוך חציית צמתים מרומזרים בשעה שדלק אור אדום ברמזור ותוך סיכון חיי עוברי דרך. לבסוף חצה את הצומת המרומזר רחוב יהדות קנדה – כביש 412 והתנגש במונית שנכנסה לצומת כדין. נוסעי המונית (נהג ונוסע) נחבלו ופונו לבית החולים. הרכב והמונית ניזוקו מעוצמת ההתנגשות. הנאשם נמלט מן הרכב רגלית לכיוון השדות שבצדו הדרום-מזרחי של כביש 412. שוטרים דלקו אחריו אולם עקבותיו אבדו בשדה קוצים עבות. בשעה מאוחרת יותר (08:30) אותר הנאשם באתר בנייה באור יהודה. הוא הזדהה בשם אחר ומשביקשו השוטרים לעוצרו, התנגד תוך שימוש בכוח.

על בסיס עובדתי זה מייחס כתב האישום לנאשם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; חבלה בכוונה מחמירה; שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה בלי רישיון נהיגה ובלי ביטוח ופריצה לרכב.

המחלוקת העובדתית

רוב מניין ובניין הנסיבות אינו שנוי במחלוקת. אין מחלוקת אודות התרחשות הפריצה לרכב, גניבתו והסעתו לאזור אור יהודה, בלילה שבין 22.08.10 לבין 23.08.10, כמו גם על התנהלות המרדף ברחובות אור יהודה כשנהג הרכב נמלט תוך נהיגה פראית, חציית צמתים ברמזור אדום ובסופו של דבר גרימת תאונה בצומת דרכים שאליה נכנס הרכב בניגוד לאור האדום ברמזור.

כיוצא בזה הנאשם אינו חולק על כך שנהג הרכב נמלט לאחר התאונה ונבלע בשדה קוצים גבוהי קומה בסמיכות למקום התאונה. סריקה שערכו השוטרים בשדה "הניבה" גילוי ארנק ובו תעודת זהות שהתבררה להיות תעודת הזהות של הנאשם.

פעילות איתור שביצעה המשטרה באתרי בנייה באזור שלפי המידע שהיה למשטרה היה סיכוי שהנאשם יימצא בהם, אכן הביאה לאיתורו של הנאשם באחד האתרים הללו. הנאשם נתפס כשהוא נראה כישן. כאשר ביקשו ממנו השוטרים להזדהות מסר ששמו "מוחמד" (שזה אינו שמו) ולשאלה היכן תעודת הזהות שלו הגיב שהיא אבדה לו זה מכבר.

לנאשם אין רישיון נהיגה. הוא אינו יודע להסביר כיצד מצאה תעודת הזהות שלו את דרכה לשדה הקוצים שליד אור יהודה.

לבסוף דגימת די.נ.אי. (רוק ודם) שנלקחה מן הרכב שנגנב העלתה מתאם מלא בינה לבין פרופיל די.נ.אי. של הנאשם. ההגנה לא חלקה גם על עובדה זו.

הנאשם הכחיש מעורבות כלשהי במסכת ההתרחשויות המתוארת בכתב האישום.

הלכה למעשה, אם כן, השאלה היחידה השנויה במחלוקת סובבת את וודאות זיהויו של הנאשם כמי שנהג ברכב שנגנב.

ראיות מכאן ומכאן בהקשר לזהות נהג הרכב שנגנב

התביעה העידה שורה של שוטרים וחוקרים, מהם שנטלו חלק במרדף ובחיפושים אחר נהג הרכב שנגנב ומהם שעסקו בחקירתו. רוב העדויות הללו נוגעות לנקודות של עובדה שאינן במחלוקת. אלא שבין העדים היה גם פקד ירון כהן שנטל חלק במרדף והעיד שבמהלכו הצליח לראות את פני הנהג הנמלט במשך מספר שניות. דמות הנהג שנחזתה לנגד עיניו היא זו של הנאשם.

ראייה נוספת היא זו של מציאת תעודת הזהות והארנק של הנאשם בשדה הקוצים. אחת השוטרות שהשתתפו במרדף איבדה בשדה הקוצים מכשיר קשר שהחזיקה על גופה ואשר נשמט ממנה. כיוון שמדובר במכשיר חשוב הקדישו השוטרים מאמץ רב לסריקת השטח כדי לחפש אחר המכשיר. תוך כך מצא ירון כהן את הארנק ואת תעודת הזהות בנתיב המשוער של הימלטות נהג הרכב שנגנב.

הראייה המשמעותית ביותר היא ראיית הדי.נ.אי. שאין עליה עוררין והיא מעידה ברמת וודאות גבוהה מאוד שהנאשם היה ברכב שנגנב. אין לו הסבר להימצא מרקם די.נ.אי. שתכונותיו זהות לשלו ברכב שנגנב.

מצד ההגנה מצויה לפני, הלכה למעשה, רק עדותו המכחישה של הנאשם. הנאשם העיד הוא בא לאזור לפי הזמנה של קרוב משפחה כדי לשמש כשומר באתר בנייה. לדבריו שהה אותו לילה במחיצתו של קרוב המשפחה עטיש אל הואשלה באתר הבנייה. הוא הוסיף והעיד שתעודת הזהות שלו וארנקו אבדו לו בזמן כלשהו ואין לדעת כיצד הגיעו פריטים אלה אל שדה הקוצים שבו לא דרכה כף רגלו מעולם.

הנאשם סמך יתדותיו על עדותו של עטיש הואשלה, אלא שמעדות זו עולה שאין ביכולתו של עטיש לאשר כי ראה את הנאשם בזמן כלשהו באותו לילה באתר הבנייה או בכל מקום אחר.