מדינת ישראל נ' דנינו ואח'

בפני

שופט אברהם טננבוים

הכרעת דין

תאונה זו טוב היה לה שלא תקרה משתקרה, והאחריות לכך שקרתה מוטלת על שני הנאשמים שבפני אם כי לא באותה רמה.

מדובר בתאונה שבה הואשמו שני הצדדים שלא שמרו על הימין, נסעו זה מול זה והתנגשו. כל אחד מהנאשמים טען בפניי כי הוא זה ששמר על הימין בעוד שהשני הוא שסטה מנתיבו.

לאחר ששמעתי את העדויות נחה דעתי מעבר לכל ספק סביר כי שניהם לא שמרו על הימין ובדין העמידה המדינה את שניהם לדין. לא רק זאת אלא מספיק היה שאחד מהצדדים היה זהיר והתאונה הייתה נמנעת ואין לנו אלא להצטער על כך.

את מסקנתי זאת אני מבסס בראש ובראשונה על עדות העד האובייקטיבי מר נחמיאס שראה את התאונה ממרפסת דירתו. למרות טענות שהעלה נאשם 1 על העד, אינני יכול לקבלן. העד העיד בצורה ברורה ומהימנה ועדותו מקובלת עלי על כל פרטיה. אציין כי העד מסר לי כי התברר לו שהוא מכיר את שני הנאשמים וכי היה מעדיף שלא להעיד, אך הברירה לא הייתה בידו. כפי שהעיד, הוא ראה את רכבו של נאשם 1 (להלן: "הפרטית") עולה במהירות ומתקרב לסיבוב וסוטה לנתיב של נאשם מס' 2 (להלן: "המשטרתית"). כפי שהוא ראה, הרי המשטרתית נסעה בנתיבה אם כי לא צמודה לצד ימין. הפרטית לעומת זאת חדרה בחצי רכב לנתיב המשטרתית.

העד הוסיף גם כי לא ציפה שתהיה תאונה משום שיש מספיק מקום בכביש לשני רכבים, כל אחד בנתיבו. הוא היה בטוח עד הרגע האחרון שמי מהנהגים יתעשת ויחזור לנתיבו אך כך לא נעשה. עוד הוסיף כי לא שמע חריקת בלמים של שום מכונית ושתי המכוניות נסעו עד לפגיעה.

עדותו זו משתלבת ומתאמתת עם עדותו המקצועית של הבוחן המשטרתי זרגרי. הלה טען כי לאחר שבדק את התאונה, מצא כי שני הרכבים לא שמרו על הימין אם כי לא באותה מידה. הרכב המשטרתי עבר כ-40 ס"מ לנתיב הנגדי, בעוד הרכב הפרטי עבר לנתיב הנגדי מרחק של לפחות מחצית הרכב אם לא יותר (פר' עמ' 6 ש' 16-19).

אציין גם כי נהג המשטרתית (נאשם 2) הודה כי ייתכן ולא שמר לגמרי על הימין בעדותו. באשר לנאשם 1 (נהג הפרטית) הרי אינני יכול לקבל את עדותו. הוא טען בפני כי כלל לא סטה לשמאל וכל התאונה אירעה בנתיבו ואף טען כי יש לו עד ראיה (עובד לשעבר שלו, שלא הגיע לעדות, אך עדותו התקבלה בכפוף למשקלה). אולם כל הסברו לכך שיש כנגדו הן עד ראיה נייטרלי והן עדות בוחנית התמצה בטענה כי אלו מוטות כנגדו. קשה לי לקבל זאת מה גם שלא התרשמתי לחיוב מעדותו ולא אוסיף בכך.

לסיכומו של דבר, לאחר ששמעתי את הצדדים לפני והתרשמתי מהעדים ושמעתי את הסניגורים שעשו כל שביכולתם בנסיבות העניין אני קובע כי התאונה נגרמה היות ושני הצדדים לא שמרו על הימין. אכן, אחריות שניהם איננה שווה ובאומד ניתן לומר כי לו היה צורך לכמת את האחריות היה נהג המשטרתית אחראי 40% ונהג הפרטית אחראי 60% אולם ברור כי שניהם אחראים מבחינת החוק הפלילי.

אשר על כן החלטתי להרשיע את שני הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, עבירות על תקנות 21(ג) (נהיגה ללא זהירות), 21(ב)(2) (גרימת נזק לאדם ולרכוש) ו – 35 (אי שמירה על הימין).

המזכירות תשלח הכרעת הדין לצדדים.

היות והסניגורים ביקשו להשתחרר לאור השעה המוארכת, הרי בהסכמתם יוגשו טיעונים לעונש בכתב תוך 21 יום הן על ידי הפרקליטות והן על ידי כל אחד מהנאשמים וגזר הדין ישלח בדואר.

המזכירות תחזיר לי התיק עם קבלת הטיעונים לעונש מכל הצדדים ולא יאוחר מיום 6.2.2011

ניתנה היום, ו' שבט תשע"א , 11 ינואר 2011, בהיעדר הצדדים