מדינת ישראל נ' גיאר

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 15.6.11, הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון נייד, בעת שהרכב בתנועה, שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 3.7.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידה רס"ר שאבי אלינור, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 15.6.11, בסמוך לשעה 10:51, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, על גזר התערוכה, מכיוון צפון לכיוון דרום ונצפה על ידי עדת התביעה, אשר נהגה במקביל אליו, כאשר הוא אוחז בידו הימנית טלפון נייד, אל מול פיו ומשוחח בו.

העדה הורתה לנאשם לעצור את הרכב ורשמה מפיו את הדברים הבאים:" יש לי בלוטוס. דיברתי בבלוטוס ואני רוצה להישפט על זה ".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור ושוחח בטלפון, אך לא אחז את הטלפון הנייד בידו. לטענתו, ברכבו מותקנת דיבורית בלוטות', המופעלת עם הנעת הרכב ואילו הטלפון הנייד היה מונח במתקן הכוסות של הרכב.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עדת התביעה תיעדה באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העדה ציינה כי נסעה במקביל לרכב הנאשם, כך שלא תיתכן מחלוקת כי שדה הראיה שלה לכיוון רכב הנאשם היה גלוי וללא הפרעות. העדה פירטה את אופן אחיזת המכשיר על ידי הנאשם ושמרה על קשר עין רצוף עם הרכב עד עצירתו.

הנאשם נשאל במהלך חקירתו הנגדית אם ניתן להעביר שיחה מהדיבורית למכשיר הנייד ואישר כי הדבר אפשרי.

הנאשם אישר כי העדה יכלה לראות באופן ברור את רכבו ולכל הפחות, את פניו. בנסיבות אלה, לא אוכל לקבל את הטענה כי שגגה יצאה תחת ידי העדה, עת ציינה כי הנאשם אחז טלפון נייד אל מול פיו.

הנאשם אישר כי היה בשיחה בעת שנעצר על ידי העדה.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ב , 17 יולי 2012, במעמד ב"כ המאשימה