מדינת ישראל נ' גבארין ואח'

הכרעת דין

כתב -האישום:

1.ביום 10/02/2009 התקיימו במדינה בחירות לכנסת, ובאום-אל-פאחם נפוצה השמועה שפעיל הימין ברוך מרזל צפוי להגיע לעיר כמשקיף בקלפי.

באותו יום התרחשו בעיר מספר אירועים על רקע זה, וכתב-האישום עוסק בשני אירועים נפרדים.

2.האירוע הראשון המתואר בכתב-האישום הוא אירוע משעה 08:30 בבוקר, שבו בצומת הכניסה לעיר, התקהלו, לפי הנטען, מאות אנשים שחסמו כבישים, עצרו מכוניות לבדיקה, תוך שהם קוראים "קריאות תיגר גזעניות".

לגבי האירוע הראשון, נטען בכתב-האישום שהנאשם מס' 1 נטל בו חלק פעיל.

3.האירוע השני המתואר בכתב-האישום הוא אירוע משעה 10:45, שהיה לי בית-הספר "אל ראזי", בתוך העיר.

לפי הנטען, על רקע הגעתו של ח"כ אלדד לקלפי בבית-הספר, השתתפו שני הנאשמים בהתקהלות אסורה שבה לקחו חלק מאות תושבים שהשתוללו, טיפסו על גדרות, קיללו וצעקות קריאות שכתב-האישום מכנה אותן: "קריאות גנאי גזעניות", ובין השאר: "פאשיסט", "רוצחי ילדים", "ידיכם מגואלות בדם", "מדינת משטרה".

4.על פי הנטען בכתב-האישום, משביקש נצ"מ מור-יוסף מהנאשם מס' 1 שיפנה את המקום, תקף אותו הנאשם מס' 1 בכך שהכה בו בידיו בחזה, אחז אותו ומשכו ארצה, וכתוצאה מכך מעד אותו מור-יוסף, מפקד המרחב, וכמעט נפל.

מפקד היחידה נחלץ לעזרתו, ולפי הנטען, תקף הנאשם מס' 1 גם אותו, בכך שהכה אותו בחזהו.

5.באותן נסיבות, כך נטען, תקף גם הנאשם מס' 2 את מפקד-המרחב באגרוף בעורפו.

6.הוראות החיקוק בהן מואשמים הנאשמים הן:

השתתפות בהתקהלות אסורה – עבירה לסעיף 151 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו – עבירה לפי סעיף 274 (1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

הראיות התומכות בגרסת התביעה:

7.הקצין מור-יוסף העיד ותיאר את האירוע הראשוני בכניסה לאום אל פאחם, בשעות הבוקר, תיאר כי היו עשרות עד מאות אנשים שהתקהלו בצידי הכביש, חסמו לעיתים את התנועה, בדקו רכבים, במטרה מסוימת למיין את מי שנכנס, מה שהוגדר על ידו כאירועי אי- סדר קלים.

באירוע נכחו גם אנשי תקשורת והאירוע התמשך כאשר הוא מתייחס לאירוע השני בבית הספר כאירוע שהתלהם יותר, הוא תיאר כי ההמון שבר גדרות של מתכת בבית הספר, חסם צירים ויידה אבנים על אנשי המשטרה. לטעמו, על בסיס ניסיונו, מדובר בסיכון חיי אדם ממשי, ומעבר לכך, פירט באופן ספציפי, כאשר לא הייתה לו היכרות קודמת עם הנאשם 1, אלא תיאר אותו בלשונו כי היה "פרובוקטיבי", וכבר בשעות הבוקר בצומת הכניסה לאום אל פאחם, היתרה בו מספר פעמים, הודיע לו כי הוא חוצה את הקווים האדומים, ולאחר מכן זיהה אותו והכיר אותו באירוע המאוחר יותר בבית הספר וטען כי לא היה זוכר אותו אלמלא הופעתו החיצונית ואלמלא העובדה שהיה פרובוקטיבי ודומיננטי בשעות הבוקר.

8.באשר לאירוע השני, פירט את העימות הפיזי באופן שמעבר להדיפות ודחיפות, היה לו מגע עם הנאשם 1, הוא החל להשתולל עם הידיים, ולמרות שהיה ברור לו, ולמרות שהתריע בפניו מספר פעמים, בסופו של דבר נאלץ להורות על מעצרו בעקבות המגע הפיזי.

בהמשך העד מפרט את האופן של התקיפה עצמה, כאשר דחף אותו מספר פעמים ומשך אותו עם הידיים כלפי מטה, אולם לא נפל לגמרי, ותיאר כי לא היה מרחק עצום עד הנפילה, ולא היה מדובר רק בניסיון ופעולה אקראית, אלא לפי לשונו "מגע לכל דבר, משיכה, אקט פיזי", ובהמשך תיאר כי גם מפקד יחידת אורן, רפ"ק ניזאר, שהיה לידו, ראה את מה שאירע.

בהמשך עדותו פירט את המיוחס לנאשם 2, כאשר במהלך העימות הרגיש חבטות וקיבל חבטה בגב, בהגינותו הודה כי לא ידע לקשור מי התוקף וגם לא פירט את הדברים בעדותו במשטרה, כיוון שלא ידע למי לשייך את המכה.