מדינת ישראל נ' ג'בארין(עציר) ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, בתום הליך גישור בעובדות כתב האישום המתוקן (להלן: "כתב האישום" בעבירות שיוחסו להם בכתב אישום זה.

על פי עובדות כתב האישום בו הודו והורשעו הנאשמים וכרקע לאמור בכתב אישום זה, הנאשמים 1 ו- 2 אחים של איברהים ופח'רי ג'אברין (להלן: "המתלוננים" ובהתאמה איברהים ופח'רי). הנאשמים 3, 4, ו- 5 הינם אחים וגיסים של נאשם 2 ונאשמים 1 ו- 2 גרים בשכנות לאיברהים.

בין הנאשמים 1 ו- 2 לבין המתלוננים קיים סכסכוך על רקע עבודות בקרקע בה הם מתגוררים.

בתאריך 13/10/10 בשעה 19.45 או בסמוך לכך, בחצר ביתו של איברהים, התפתחה קטטה בין המתלוננים לבין הנאשמים, במהלכה, הגיעו האחרונים כשהם מצויידים באלה, סכינים, מוטות ושאר חפצים ותקפו את המתלוננים.

הנאשמים 1 ו- 2 תקפו בצוותא את איברהים בכך דקרו אותו בעינו והיכו בראשו וגרמו לו לחבלות חמורות. כתוצאה מכך, איבד את עינו הימנית וסבל מפציעות נוספות במצחו מעל גבתו הימנית ובגולגולתו.

הנאשמים 3 ו- 5 תקפו בצוותא את פח'רי בכך שדקרו אותו בבטן שמאלית, במפשעה ובירך ימנית, באמצעות מכשירים חדים.

בגין האמור לעיל, הורשעו הנאשמים בעבירות כדלקמן:

נאשמים 1 ו- 2 – בלבד – בעבירה לפי סעיף 333 + 335(א) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 – חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

הנאשמים 3, 4 ו- 5 – בלבד, בעבירה לפי סעיף 334 + 335(א) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז 1977, קרי, פציעה בנסיבות מחמירות.

בשלב הראיות לעונש, העיד ב"כ המאשימה מטעמו את המתלוננים, אשר סיפרו על הפגיעה בהם, תוצאת מעשי הנאשמים (ראה: תעודות רפואיות ט/3 ו- ט/4).בנוסף לכך, הגיש את רישומיהם הפליליים של הנאשמים 1 ו- 2.

בטיעוניו לעונש, טען ב"כ המאשימה כי בפנינו סכסוך קשה ועל פי הגדרתו, "עצוב במשפחה אחת" כאשר נאשמים ומתלוננים אחים וגיסים הגיעו למצב שהשנאה והכעס אחד כלפי השני גרמו לאירוע נשוא כתב האישום.

כמו כן, הפנה ב"כ המאשימה לפגיעה במתלוננים וכאמור, לתוצאת החבלות בהם, כעולה מהתעוד הרפואי בעניינם.

באשר לנאשמים 3-5 טען ב"כ המאשימה ברוב הגינותו כי נאשמים אלה ללא עבר פלילי, ובהתייחס לכל הנאשמים ביקש להשית עליהם עונש מאסר בפועל משמעותי, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננים.

באי כח הנאשמים, איש איש בתורו, עמדו על הרקע שבסכסוך שבין המתלוננים לנאשמים, שהביא בסופו של יום לאירוע האלים נשוא כתב האישום, תוך שהפנו אצבע מאשימה להתנהלותם של המתלוננים גם אם הדגישו כי אין בדבריהם כדי ללמד על טענה של הגנה עצמית.

כמו כן עמדו באי כח הנאשמים על נסיבותיהם של כל אחד ואחד מהנאשמים.

ב"כ הנאשם 1 טען כי מרשו מתגורר עם אימו, אחותו אשתו ושתי בנותיו, ומהווה המפרנס היחידי במשפחה זו, שבאה, מרקע סוציו-אקונומי נמוך (ראה מסמכים ס/4, ס/5).

ב"כ הנאשם 2 הפנה לגילו של מרשו (44) נשוי ואב לילדים, עובד בעבודה מסודרת, הדגיש את הודייתו בפתח משפטו וחסכון הזמן התבעתי והשיפוטי כאחד.

בהתייחס לנאשם 3, נטען כי הינו אב ל- 7 ילדים, אף הוא מפרנס היחידי של משפחתו, מועסק באופן סדיר וכי המדובר בהסתבכותו הראשונה עם החוק.