מדינת ישראל נ' אסמאעיל

החלטה

זוהי בקשה להארכת מעצר החשוד בחשד למעשה מגונה באדם שלא לפי סעיף 345 וזאת לאור הצהרת תובע שהוגשה בפני.

ב"כ החשוד העלה טענות מקדמיות לעניין משך העיכוב של החשוד ואף הימשכות מעצרו, לטענת בא כוחו, שלא כדין. אכן אין להקל ראש בטענות בא כוח החשוד אשר משמעותן הינה פגיעה בזכויות אדם. יחד עם זאת, מן הפסיקה עולה כי אין באירוע תקלות מהסוג הנ"ל משום מקרה אשר תוצאתו הינה שחרור מיידי ואוטומטי ממעצר. על בית המשפט לשקול ולאזן בין האינטרס שבשמירת זכותו של עצור לשמירה על חוקיות מעצרו לבין הטיעונים בבקשה להארכת מעצר לגופן, מהות העבירה ועילת המעצר. גם אם נפלו פגמים בהליך העיכוב או במעצר אין בפגמים אלו כדי לשלול את הסמכות מלעצור את החשוד על ידי בית המשפט ראה בש"פ 3979/98 מדינת ישראל נ' נג'אח ולעניין דחיית טענה למניעת הארכת מעצר בגין עיכוב בלתי חוקי, ראה ב"ש 2730/04 משטרת ישראל נ' רביע.

לאור האמור, ולאחר שעיינתי בבקשה לגופה, אני מוצאת להאריך את מעצרו של החשוד. בעניין זה ולגופם של דברים, אציין כי אמנם במקרה דנן מדובר בחשד למעשה מגונה ללא מגע. יחד עם זאת, הגם שאכן בהתייחס לעבירות מין המדובר ברף הנמוך של עבירות המין, עדיין מעצם העובדה שמדובר בחשד לעבירת מין שנעשתה לכאורה במתלוננת, תוך הצעה להסעתה ברכב החשוד סבורתני כי יש במהותה של העבירה כדי לענות על הטעם של סכנה לשלום הציבור. בעניין זה אפנה ל – עמ"י (מרכז) 48717-07-11 יוסף אבו אנטילי נ' מדינת ישראל, שם דובר על מעצר בחשד לעבירה של מעשה מגונה בפומבי. בית המשפט שדן בערר קבע כי אמנם גם באותו מקרה בו אונן החשוד בציבור המדובר היה בעבירה ברף הנמוך של עבירות המין, יחד עם זאת קבע: "הראיות בהן עיינתי הן ראיות מספיקות לצורך הגשת כתב אישום והגשת הצהרת תובע מלמדת על כוונת התביעה להגיש במקביל לכתב האישום בקשה למעצר עד תום ההליכים.... על מנת לשחרר חשוד בעבירות מין, עבירות שיש בהן סכנה לשלום הציבור, יש לבחון תחילה מי הוא העושה ומה מידת האמון שניתן לתת בו ורק לאחר מכן לבחון את מקום חלופת המעצר המוצעת .... בהתאם דחה שם בית המשפט את הערר על הארכת מעצרו של החשוד.

במקרה דנן, לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי את טענות הצדדים שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה שהחשוד עבר את העבירה המיוחסת לו בבקשה למעצר. שוכנעתי כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יסכן את שלום הציבור וכן קיים חשש לשיבוש הליכי משפט.

הגשת הצהרת תובע יוצרת עילת מעצר עצמאית ונפרדת.

בשלב זה אינני מוצאת כי ניתן להורות על שחרור לחלופת מעצר בטרם נעשתה כאמור בחינה עניינית של החשוד ומידת האמון שניתן לתת בו. יחד עם זאת, בנסיבות העניין וגם לאור טענותיו המקדמיות של בא כוח החשוד סבורתני כי יש להאריך את המעצר למינימום הזמן הנדרש לצורך הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום הליכים.

לפיכך אני מורה על מעצרו של החשוד עד ליום 20.10.2013 שעה 10:30.

זכות ערר לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום ט"ו חשון תשע"ד, 19/10/2013 במעמד הנוכחים.

רבקה איזנברג, שופטת