מדינת ישראל נ' אלקיים(עציר)

גזר דין

א.פתח דבר

1.הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בביצוע עבירה של שוד – עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.הנאשם הודה כי בתאריך 15.08.13 בסמוך לשעה 11:30 הוא נכנס לסניף בנק "מרכנתיל" ברח' העצמאות 65 בבת-ים (להלן: "סניף הבנק"), כשהוא חובש כובע מצחייה, מרכיב משקפי שמש ומצויד בפתק עליו רשם קודם לכן: "שוד, את הכסף, אני עם נשק".

הנאשם, אשר החזיק במכנסיו אקדח פלסטיק, ניגש לפקידת הבנק, ואיים עליה בכך שמסר לה את הפתק המוזכר לעיל, וכן הרים את חולצתו כדי שהפקידה תראה את האקדח שהציץ ממכנסיו.

הפקידה שסברה כי מדובר באקדח אמיתי מסרה לנאשם סך 21,000 ₪. בעת מסירת הכספים צעק הנאשם לעברה: "תביאי את הכל, שקט, שקט".

הנאשם נמלט מהבנק עם סכום הכסף שקיבל מהפקידה, וזרק בקירבת מקום את הפריטים ששימשו אותו לצרכי השוד: אקדח פלסטיק, כובע קסקט ומשקפי שמש.

ב.הסדר הטיעון

3.ב"כ המאשימה הגיעה להסדר טיעון עם הנאשם ובא-כוחו, ולפיו הנאשם הודה בעובדות כתב האישום.

הוסכם בין הצדדים כי הם יעתרו במשותף להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה בת 26 חודשים מיום מעצרו, וכן מאסר על-תנאי ופיצוי בסכום שייקבע ע"י ביהמ"ש עד תקרה מירבית של 1,500 ₪.

עוד הוסכם כי עקב מצבו הכלכלי של הנאשם - לא יוטל עליו קנס.

ג.עברו הפלילי של הנאשם

4.לנאשם עבר פלילי בעבירות רכוש, וזאת החל משנת מ-1983, אז הוטלו עליו מאסרים על-תנאי, והוא מעולם לא ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

העבירה האחרונה המיוחסת לנאשם היא מחודש מרץ 2010 בגין החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית (ראו: ת/1).

ד.טיעוני ב"כ הצדדים

5.ב"כ המאשימה עתרה לביהמ"ש לכבד את הסדר הטיעון בהדגישה כי מדובר אמנם בעבירה חמורה,אלא שהמאשימה מצאה לנכון להגיע להסדר הטיעון עם הנאשם נוכח הודייתו, חיסכון זמן שיפוטי, כמו גם אי-הטרחת העדה – פקידת הבנק למתן עדות באופן שחסך ממנה לחוות את הטראומה מחדש.

עוד הוסיפה ב"כ המאשימה וציינה, כי מדובר באירוע שבוצע ללא אלימות וללא כלי נשק אמיתי, והנאשם החזיק באקדח פלסטיק.

לנאשם עבר פלילי בעבירות רכוש מלפני 6 שנים, והוא לא ריצה עונש מאסר בפועל עד היום.

בנוסף לכך, הכסף שנשדד – נתפס והוחזר לבנק.

יחד עם זאת, נוכח הפגיעה הנפשית שנגרמה לפקידה בעקבות הצגת הפתק והאיומים בכלי נשק כלפיה, סברה ב"כ המאשימה כי יש צורך בתשלום פיצוי לפקידה, ועל כן עתרה לפצות אותה בפיצוי כספי.