מדינת ישראל נ' איוב(אסיר)

החלטה

בפניי בקשת המדינה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

המשיב עומד לדין פלילי בגין עבירות כדלקמן: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275; נהיגה פוחזת של רכב, עבירה לפי סעיף 338 (א); החזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144 (א) ; החזקת חלק, אבזר, תחמושת של כלי נשק, עבירה לפי סעיף 144; החזקת נכס חשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413.

על פי המתואר בכתב האישום, נהג המשיב ברכב מאזדה בתוך כפר בענה, כאשר באותה עת היו שוטרים בתצפית במסגרת פעילות משטרתית סמויה בכניסה הישנה לכפר. רפ"ק נג'יב שווי ניגש אל הרכב בו נהג המשיב, שכן הוא חשד בו שביצע עבירה. רפ"ק שווי הציג למשיב תעודת מינוי וביקש ממנו להזדהות. בתגובה לכך, ברח המשיב מהמקום בנהיגה מהירה, תוך שהוא דורס את כף רגלו הימנית של השוטר הנ"ל וממשיך בנהיגה נמהרת ומסכנת חיי אדם. שלושה שוטרים דלקו אחר הרכב הנ"ל רגלית, עד שהמשיב הגיע לדרך ללא מוצא, עצר את רכבו והחל בורח רגלית. המשיב המשיך במנוסתו למרות קריאות השוטרים לעברו לעצור. באותו מועד ונסיבות שתוארו לעיל, החזיק המשיב באקדח וכן במחסנית עם כדורים והכל ללא רשות על פי חוק.

ב"כ המדינה טוען כי יש ראיות לכאורה להוכחת כל העבירות המיוחסות למשיב. בידי המדינה דוחות פעולה של השוטרים שהיו מעורבים בארוע וכן נתפס האקדח והמחסנית לאחר שאלה הושלכו על ידי המשיב במהלך מנוסתו. קיימת חוות דעת ראשונית של קצין לעניין הנשק והתחמושת וכן קיימת תלונה שהוגשה בעבר בגין גניבת האקדח אשר נתפס כאמור לעיל. המדינה טוענת כי קיימת עילת מעצר סטטוטורית ואין מקום להורות על חלופה כלשהי לאור המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

הסניגור טען כי אמנם קיימות ראיות לכאורה לגבי החזקת הנשק, אך לדידו קיימת חולשה ואף סתירות מהותיות בכל הקשור לגרסת השוטרים אשר מצדיקה שחרור המשיב ממעצר. הסניגור טען בפרוטוקול הדיון ביחס לזכ"דים שיש בתיק החקירה שאינם עולים בקנה אחד ומכילים סתירות שמהן יש להסיק חוסר מהימנות מצד השוטרים הנ"ל. אין כל הוכחה כי היתה דריסה בזמן נהיגה ברכב. לעניין עילת המעצר, הפנה הסניגור לכך שמדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי מלבד "מידעים". הסניגור סבור שיש הצדקה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר מתאימה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בחומר החקירה הרלוונטי, אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית ביחס לכל העבירות המיוחסות למשיב. יש בסיס ראייתי הן לעבירות של החזקת האקדח והכדורים וכן יש ראיות לכאורה לעניין הפגיעה בשוטר כמתואר לעיל. אין בטענות שהעלה הסניגור כדי לכרסם בעוצמת הראיות אשר מצדיקות מעצר עד תום ההליכים.

לא למיותר לציין כי בנסיבות העניין קיימת עילת מעצר סטטוטורית, לרבות מסוכנות חמורה אשר נשקפת מהתנהגותו של המשיב. גם אם עברו של המשיב "נקי", אין בכך כדי להסיר את עילת המסוכנות מעליו.

בכל הקשור לחלופת מעצר: תכלית חלופת המעצר הינה לאיין את המסוכנות של המשיב מבלי להשאירו מאחורי סורג ובריח. נסיבות ביצוע העבירות כפי שתוארו לעיל, ואשר לגביהן קיימות ראיות לכאורה בשלב הזה, מלמדות על מסוכנות ברמה גבוהה, שלא ניתן לאיין אותה על ידי חלופת מעצר.

התוצאה הסופית הינה שאני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה והודעה היום ט' אלול תשע"א, 08/09/2011 במעמד הנוכחים.

ג'מיל נאסר, שופט