ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
14113-04-13
19/05/2013
|
בפני השופט:
רבקה פרידמן-פלדמן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אוויסון ישראל בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת רות זוכוביצקי) מיום 24.3.2013 בתיק ב"ש 9145/12, אשר הורתה לבטל צו הפסקת עבודה שיפוטי שהוצא במסגרתו.
רקע עובדתי:
1. על פי האמור בהודעת הערעור, ביום 28.10.2012 ביקרה מפקחת מטעם המערערת בבית העלמין בהר המנוחות, גוש 30259 חלקה 60 ו- 61, ומצאה כי במקום יושרו פני הקרקע והונחו עליה תבניות בטון בצורת קברים, ואלה מולאו על ידי המשיבה בחול.
2. ביום 10.12.2012 הגישה המערערת לבית המשפט לעניינים מקומיים בקשה להוצאת צו הפסקת עבודות, ובאותו יום הוצא על ידי בית המשפט צו כאמור, בהתאם לסעיף 239 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").
3. ביום 31.12.2012 הגישה המשיבה בקשה לביטול הצו השיפוטי. בתום דיון שהתקיים בבקשה, ניתנה ביום 24.3.2013 החלטת בית המשפט קמא, לפיה בוטל צו הפסקת העבודות ביחס לשטח האמור.
על החלטה זו הוגש הערעור.
החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים:
4. בהחלטתו ציין בית המשפט כי על החלקות האמורות, שהינן בבעלותה של המשיבה, חלה תכנית מרחב תכנון מקומי ירושלים, מס' 5246א', הקובעת את יעודן של החלקות כבית עלמין. כן ציין כי החלקות מיועדות לקבורת שדה.
בית המשפט קבע כי המשיבה מבקשת בשלב זה להניח את תבניות הבטון ולמלאן עד לקו אפס, וכי לפי שעה אין המשיבה מתכוונת לבצע קבורה בפועל. לפיכך התייחס בית המשפט לפעולות המשיבה כאל "ישור הקרקע, חפירה לשם הנחת תבניות ומילויין עד לקו אפס".
לעניין הצורך בקבלת היתר בניה, הפנה בית המשפט קמא לסעיף 145 לחוק, הקובע כי אין לבצע עבודות, כמפורט בסעיף, ללא היתר בניה, ולתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר) הקובעות, בין היתר, את הצורך בקבלת היתר בכל חציבה, חפירה, כרייה או מילוי, המשנים את פני הקרקע, ואת העבודות אשר לגביהן אין צורך בהיתר, כמפורט להלן:
"1. אלה העבודות בקרקע ובבנין והשימושים בהם הטעונים היתר לפי פרק ה' לחוק כדי להבטיח ביצוע של תוכנית:
(1)...
(2) כל חציבה, חפירה, כרייה או מילוי המשנים את פני הקרקע, יציבותה ובטיחותה, למעט
...
(ב) עבודה הנעשית בהתאם לתכנית מפורטת מאושרת הכוללת הוראות בדבר ביצוע עבודות החפירה, המילוי או היישור לפי העניין;
..."
בית המשפט קבע כי ככל שקיימת תכנית מפורטת ומאושרת, הכוללת הוראות בדבר ביצוע עבודות חפירה, מילוי או יישור, הרי שביצוען אינו מצריך הוצאתו של היתר.
בית המשפט קבע כי בענייננו מדובר בחפירה לשם הנחת תבניות קבורה ומילויין עד לקו אפס של הקרקע, לצורך הכנת החלקות לשם קבורת שדה עתידית, ולא לצורך קבורה מיידית בפועל, וכי מדובר בעבודות לפי התכנית.
בית המשפט אף ציין כי לטענת המערערת, בכוונת המשיבה לסלול דרך גישה שתאפשר מעבר, ואילו המשיבה טוענת כי סלילת דרך גישה הינה באחריות העיריה והיא אף עשתה כן. בית המשפט קבע כי הצו אינו מתייחס לדרכי הגישה אלא לביצוע עבודות, ולפיכך אין הוא דן כלל במחלוקת לעניין דרכי הגישה.