מדינת ישראל נ' אדרי

פסק דין

המשיב הודה בעובדות כתב אישום מתוקן נשוא ת.פ. 23749-01-1השלום ברחובות 2 (בית משפט השלום ברחובות), והורשע על פי הודאתו בשמונה עבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה, בשמונה עבירות של גניבה, ובעבירה אחת של החזקת רכוש שהושג בפשע.

בית משפט קמא הטיל עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות, 12 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, תשלום פיצויים למתלוננים בסכומים שבין 1,000 ₪ ל- 8,000 ₪, וקנס בסכום של 7,000 ₪.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד קולת העונש.

כתב האישום

1.כתב האישום כלל תשעה אישומים בגין מעשי התפרצות למקום מגורים וגניבה, אך בעקבות הסדר טעון תוקן כתב האישום כך שאחד האישומים תוקן לעבירה של החזקת רכוש שהושג בפשע.

2.על פי המתואר בכתב האישום, בין החודשים ספטמבר 2009 ל- פברואר 2010, פרץ המשיב לששה בתי כנסת, ולשני בתי מגורים וגנב משם רכוש. חלק מההתפרצויות ביצע המשיב בצוותא חדא עם אחר, כנגדו הוגש כתב אישום נפרד, וחלקן ביצע לבדו.

תסקיר שרות המבחן

1.מתסקיר שרות המבחן עולה כי המשיב הוא בן 21, מתגורר כיום אצל הוריו ועובד בקצבייה. משפחתו של המשיב מנהלת אורח חיים חרדי והמשיב בחר לשנות את אורחות חייו ולנהל אורח חיים חילוני. על רקע זה נעכרה מערכת היחסים בין המשיב למשפחתו, ובעיקר עם אביו.

2.מתסקיר שרות המבחן עולה גם כי המשיב לוקח אחריות על העבירות בהן הודה וקושר אותן להתנהלותו הבעייתית באותה תקופה ולהתחברותו לחברה שונה מזו המאפיינת את בחירתו היום. המשיב מביע חרטה על המעשים, מבין כי עליו לשאת בתוצאות מעשיו ומבטא רצון להצליח בחייו.

3.שרות המבחן התרשם כי המשיב חווה לאורך השנים חוסר יציבות במסגרות לימודיות, חש דחיה, אכזבה ופגיעה ממושכת מצד אביו, אשר נהג עמו ביד קשה. על רקע זה, כהתרסה כלפי אביו, וכדי לחוות תחושה של ערך עצמי, ביצע את העבירות.

4.שרות המבחן התרשם כי המשיב עבר שינוי מהותי בחייו ומתנהל כיום באופן בוגר ואחראי. לאור זאת, לאור גילו הצעיר והעובדה שמאז ביצוע העבירות נשוא גזר הדין הוא מנהל אורח חיים תקין המליץ שרות המבחן על ענישה שיקומית של עבודות של"צ בהיקף נרחב והעמדתו במבחן.

גזר דינו של בית משפט קמא

בית משפט קמא ציין בגזר הדין כי כדבר שבשגרה ממצה בית המשפט את הדין עם מי שנוהג כפי שנהג המשיב, דהיינו, חוזר ומבצע עבירות בזו אחר זו, בחלק מהמקרים אף בצוותא עם אחר ופוגע ברכוש הציבור ובפרטיותו.

יחד עם זאת, לאור המפורט בתסקיר והמסמכים שהציג המשיב בפני בית משפט קמא (והוצגו אף בפנינו) נראה כי המשיב בחר להתנתק מהדרך העבריינית בה הלך במשך מספר חודשים ולהיטיב את דרכיו.

מטעם זה מצא בית המשפט קמא לנכון לסטות מהענישה המקובלת ואף שלא אימץ את ההמלצה העונשית של שרות המבחן, הקל מאד עם המשיב ולא השית עליו עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח אלא הסתפק בעונש מאסר לתקופה שניתן לרצותה בדרך של עבודות שרות ורכיבים נוספים כמפורט בפתח פסק הדין.

נימוקי הערעור

1.העונש שהוטל על המשיב חורג, באופן קיצוני, לקולא מרף הענישה הראוי והנהוג, בפרט כאשר אין מדובר במעידה חד פעמית אלא במסכת של התפרצויות, כשכל מטרת המשיב היא להשיג רווח קל תוך פגיעה באחרים.

2.בית המשפט קמא טעה כשנתן את מלוא המשקל לשיקולי השיקום והתעלם לחלוטין משיקולי גמול, הרתעה ומניעה, שעה שאין בעניינו של המשיב נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה בעונש. המסר הסלחני הוא מסר שגוי שאינו עולה בקנה אחד עם האינטרס של שמירה על בטחון הציבור ורכושו.

3.בית המשפט קמא לא נתן דעתו לעובדה שאין זו מעידתו הראשונה של המשיב ולחובתו שני רישומים ללא הרשעה בעבירות דומות מתקופת היותו קטין.