מדינת ישראל נ' אברמוביץ

גזר - דין

פתח דבר:

הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של סיוע להצתה – עבירה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), קשירת קשר לביצוע פשע (הצתה) – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סייפא ביחד עם סעיף 25 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן (ב.מ.1) הנאשם היה שותפו של חיים בן הרוש (להלן: "חיים") בבית עסק לשיווק ומכירת חיתולים לתינוקות וכלי בית חד פעמיים בשם "פאי סחר ושיווק". ביום 30.6.09 שכרו השניים חנות הנמצאת בקומת קרקע של בנין מגורים בן 4 קומות, ברח' ירושלים 61 בבני ברק. עובר ליום 25.9.09 קשרו השניים קשר לפיו חיים ידאג להצית את בית העסק על מנת להונות את חברת הביטוח ולקבל במרמה את דמי הפרמיה בגין שריפת העסק ותכולתו. בסמוך למועד זה, ביקש חיים את הסכמת הנאשם להגדיל את סכום פרמיית הביטוח על בית העסק בגין אירוע אש או פריצה. חיים הודיע לנאשם כי בנו, יעקב, יהיה זה שיצית העסק. יעקב וחיים קבעו כי ביום 25.9.09 בשעת לילה מאוחרת יבוצע מעשה ההצתה, על דעתו והסכמתו של הנאשם. הנאשם אמור היה להמתין בסמוך לבית העסק. ביום 25.9.09 בסביבות השעה 02:00 התקשר יעקב לנאשם וקבע עימו כי בשעה 03:40 עליו להשקיף בסמוך לחנות, כפי שנקבע קודם לכן. הנאשם הגיע ברכבו למקום וחיכה ברכב. בשעה 03:41 שלח יעקב אש במזיד בחנות - על דעת הנאשם וחיים ובהסכמתם - באמצעות חומר דליק מסוג בנזין ונמלט מהמקום. בטרם התלקחה החנות, עזב הנאשם את מקום האירוע. כתוצאה ממעשה ההצתה ומהאש שהתלקחה בחנות נשרפה החנות על כל תכולתה ועשן ופיח היתמר בחנות, בחנויות סמוכות ובבניין עצמו. בנוסף, בתוך הבניין נלכדו משפחות עד שחולצו. נזק נגרם לבנין, לדירות בבנין, ולחנויות סמוכות. 18 אנשים, נשים וטף נפגעו משאיפת עשן וביניהם תינוקות בגילאים שנה עד חמש, אשר פונו לקבלת טיפול בבתי חולים.

התביעה:

התובעת המלומדת, עו"ד טל בנאי גת, עמדה בטיעוניה לעונש על חומרת עבירת ההצתה. לדבריה, הסכנה הטמונה במעשה זה רבה מאוד, משלא ניתן לדעת כיצד תסתיים השריפה. ביתר שאת, משמדובר בחנות ששכנה בקומת קרקע של בנין מגורים, בשעת לילה בה סביר להניח כי הדיירים ישנים. התובעת המלומדת עמדה על הנזק שנגרם כתוצאה ממעשה ההצתה - פגיעה במספר שכנים כתוצאה משאיפת עשן, וביניהם אישה הרה וילדים רכים בשנים ושריפת החנות כולה על תכולתה. התובעת המלומדת עתרה להשית על הנאשם עונש לתקופה שבין 25 ל-36 חודשי מאסר בפועל, עונש הנגזר מהעונשים שהושתו על חיים בן הרוש ובנו יעקב ופיצוי לנפגעים. התובעת המלומדת תמכה עתירתה בפסיקה שיצאה מלפני בית המשפט העליון.

ההגנה:

הסנגורית המלומדת, עו"ד אורלי פרייזלר, ציינה בטיעוניה לעונש כי המדובר בבחור צעיר, כבן 23 שנים, אשר היה כבן 21 שנים בזמן ביצוע העבירה. הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי, עברו נקי ללא רבב, עבד כשחקן בהופעות, טלנובלות ובתיאטרון (נ/1). הסנגורית המלומדת ציינה כי הסתבכות הנאשם בעבירה זו נבעה על רקע היכרותו עם חיים בן הרוש, לו עבר פלילי בעבירות מרמה (נ/2), אשר שכנע אותו כי הינו איש עסקים מוצלח. חיים בן הרוש סיבך הנאשם בחובות בגובה 331,000 ₪ שנמצאים בגביה בהוצאה לפועל (נ/3; נ/4), לאחר שהעסק, פנקסי השיקים ויתר מסמכי העסק היו על שמו של הנאשם בלבד בהוראת חיים. הנאשם נכנס לשותפות עם חיים כשהוא בעליו של רכב, ובהמשך בגלל תרומתו של חיים שקע בחובות כבדים. במצב דברים זה, יזם חיים מעשה ההצתה, והנאשם על מנת לקבל כספי הביטוח, על רקע מצוקתו הכלכלית נענה להצעה. לגישת הסנגורית המלומדת, הנאשם סייע באופן שולי למעשה ההצתה בדרך של נוכחות במקום טרם הצתת החנות ותו לא. הסנגורית המלומדת ציינה לעניין תסקיר שירות המבחן, כי אכן הנאשם רואה עצמו כקורבן של הנסיבות, אולם יחד עם זאת, הוא נטל אחריות על מעשיו והביע חרטתו בגינם. הסנגורית המלומדת הגישה אישורים שונים וביניהם אישור על ניכוי שכרו כאמן (נ/5), תלושי שכר מעבודתו בערוץ הידברות (נ/6), וציינה כי במכלול השיקולים - היות חיים העבריין העיקרי, הדומיננטי בביצוע העבירה, ישיבת הנאשם במעצר משך מספר חודשים, עברו הנקי אל מול עברם הפלילי של חיים ויעקב בן הרוש וכלל הנסיבות - ראוי לגזור עליו עונש שיכול להירצות בדרך של עבודות שירות. הסנגורית המלומדת תמכה עתירה בפסיקה.

אביו של הנאשם, מר מרדכי אלחרר, סיפר בבית המשפט כי שמו המקורי של הנאשם הינו אלעזר אלחרר. לדבריו, הנאשם שינה את שמו לשם מייק אברמוביץ' על רקע היותו שחקן. העד סיפר כי חיים בן הרוש "צד" את הנאשם ובמתק שפתיים סיבך את בנו עד צוואר.

מר אסף אדרי העיד בבית משפט לטובת הנאשם. העד עובד בערוץ "הידברות", ערוץ בעל תכנים חברתיים יהודיים. הנאשם פנה לעד על מנת להתנדב בערוץ, ובמשך שלושה חודשים התנדב במשך עשר שעות ביום בערוץ, ובהמשך, החל לעבוד במקום. העד ציין כי הנאשם הינו בעל יחסי אנוש טובים, חרוץ, ישר ואמין, נכון תמיד לעזור ולסייע ככל הניתן.

שחר לב ארי העיד בבית המשפט לטובת הנאשם. העד סיפר, כי הנאשם היה לקוח בחנות מחשבים שהייתה בבעלות העד. העד שימש כמתנדב במשטרה, והנאשם חבר אליו והתנדב במשטרה תחת פיקודו. הנאשם היה ממושמע ופעיל ולא הייתה עימו כל בעיה.

הרב זמיר כהן פנה בכתב לבית המשפט. לדבריו, הנאשם עובד בערוץ הידברות מתוך מסירות, אחריות ונאמנות. העד התרשם מאישיותו הרגישה של הנאשם לזולת ומהתחשבותו המירבית בסביבה. הנאשם נעים הליכות, נכון לסייע תמיד ומשקיע עצמו בעבודה. העד עתר לרחמי בית משפט בעת גזירת דינו של הנאשם.

הנאשם דיבר בבית המשפט. הנאשם הסביר נסיבות היכרותו עם חיים בן הרוש, הקמת העסק והסתבכותו הכלכלית. הנאשם ציין כי הינו חש אשמה על שלא הודיע על כוונת חיים בן הרוש ובנו להצית העסק. הנאשם מלא חרטה וצער על מעשיו, למד לקחו ולעולם לא ישוב על מעשיו. הנאשם עובד כיום בערוץ ההידברות על מנת לסייע לזולת ולכפר על מעשיו.

תסקיר שירות המבחן:

על פי תסקיר שירות המבחן הנאשם הינו כבן 23 שנים, רווק ואב לתינוקת כבת שנה מקשר זוגי בעברו. הנאשם מתגורר עם אביו בבני ברק, עברו נקי. הנאשם בן להורים גרושים, והינו השני מבין 6 ילדיהם. אביו נכה כתוצאה מתאונה שעבר, אחותו נפטרה בגיל שנתיים. הנאשם בוגר עשר שנות לימוד, שירת כשנתיים בצה"ל, עבד כדוגמן וכשחקן לאחר שחרורו. הנאשם עובד מזה כשנה בערוץ הידברות לשביעות רצון הממונים עליו. הנאשם תיאר עצמו כמי שנפל קורבן לשותפו לעסק לאחר שזה ניצל תמימותו וחולשתו. הנאשם סיפר כי חובות כבדים הצטברו על שמו והינו נעדר יכולת התמודדות עימם. הנאשם ציין כי לא היה מעורב בתכנון השריפה. לדבריו, תוכנית זו נכפתה עליו והוא ניסה לשכנע את שותפו שלא לעשות כן. יחד עם זאת, התקשה הנאשם להסביר מדוע לא הזעיק כוחות ההצלה. שירות המבחן התרשם מהנאשם כצעיר המבקש לנהל אורח חיים תקין ומעריך עצמו כשומר חוק. לגישת שירות המבחן, הנאשם ביטא עמדה קורבנית, השליך האחריות על שותפו לעסק וצמצם חלקו באירועים. הנאשם מתקשה להבין חומרת מעשיו, השלכותיהם והפגיעה כתוצאה מהם. הנאשם רואה עצמו כנפגע העיקרי וכמי שהעבירה נכפתה עליו וממוקד בעיקר במחיר שמשלם בגינה מבחינה כלכלית ומבחינת ההליך המשפטי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו מכיר בדפוסי התנהגותו הבעייתיים ואינו מבטא רצון להשתלב בטיפול. אשר כך, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה בעניינו.

דיון:

הנאשם סייע לביצוע מעשה הצתה מכוון בעסק בו היה שותף. הנאשם סייע לשכלול העבירה וביצועה מתוך כוונה לקבל את כספי הביטוח, ביטוח שסכום הפרמיה בו הוגדל זמן קצר טרם ביצוע ההצתה.

הנאשם היה שותף לעסק ששימש מטרה לשליחת האש. העסק אליו נקשר בשותפות עם חיים – כפי שהיטיבה לטעון פרקליטתו – היה מקור צרותיו הכלכליות. התחברותו עם חיים בעסק משותף הייתה בבחינת קו פרשת המים. העסק הוליכו מדחי אל דחי כספי, עד ששקע בחובות כבדים ובהתחייבויות כספיות להן לא נמצא נתיב פתרון והיחלצות. במצב קשה זה, כך ההגנה, נעתר הנאשם ונטל חלק במעשה ההצתה.

לאמור, בשל מצוקה כספית ורצון לקבל במרמה נלוזה מאות אלפי שקלים, ניאות הנאשם לסייע להצתת חנותו.

בצע כסף עמד לנגד עיניו. כסף קל ונוח לפתרון בעיותיו הכספיות.