תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בצפת
|
6529-03-12
26/06/2012
|
בפני השופט:
בסאם קנדלפת
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אבו סאלח היסם
|
הכרעת-דין |
בפני
כבוד השופט בסאם קנדלפת
הכרעת דין
אני מזכה את הנאשם מכל אשמה.
הנאשם הועמד לדין על עבירה של אי ציות להוראת שוטר, עבירה בניגוד לסעיף 23(א)(1) לתקנות התעבורה.
הנאשם הודה היום בפניי בעובדות כתב האישום, אך טען, ובצדק, כי יש לזכותו מהאשמה המיוחסת לו בכתב האישום.
על פי עובדות כתב האישום, הנאשם לא ציית להוראת שוטר "שהורה לו להיכנס לרכב ולנסוע כי הרכב הפריע לתנועה וחסם נתיב נסיעה ...".
כלל יסוד בדיני עונשין הוא כי אין דנים אדם פעמיים בשל מעשה אחד (סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982).
אכן, הנאשם עבר עבירה של הפרעה לתנועה, בניגוד לתקנה 71(1) לתקנות התעבורה, אשר קובעת כי לא יעצור אדם רכב באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה. בשל עבירה זו, נמסרה לנאשם הודעת תשלום קנס על סך 250 ₪, ומשחלפו המועדים הרלוונטיים הקבועים בחוק, רואים את הנאשם כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס (ראו סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי).
כעת, התביעה מבקשת לדון את הנאשם בשנית על אותו מעשה שמסתכם בעצירת רכבו באופן שיש בו כדי להפריע ולעכב את התנועה. התובע טוען כי הנאשם מואשם עתה בעבירה של אי ציות להוראת שוטר שיסודותיה שונים ומאפשרים העמדה לדין פעם נוספת. אין ממש בטענת התובע. ההתנהגות שמבססת כביכול את יסודות העבירה של אי ציות להוראת שוטר לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, היא בדיוק ההתנהגות שיצרה את העבירה של הפרעה לתנועה בניגוד לתקנה 71(1) לתקנות התעבורה, דהיינו: עצירת הרכב באופן שהיה בו כדי להפריע לתנועה, וממילא השארתו שם ואי הזזתו. מכאן, שמדובר באותו מעשה שהנאשם כבר הורשע עליו קודם לכן לאחר שנמסרה לידיו הודעת תשלום הקנס כאמור. על כן, אין מקום לדון את הנאשם בשנית על אותו מעשה.
מעבר לכך, אציין כי גם אם הנאשם לא היה נשפט על העבירה של הפרעה לתנועה, לא ניתן היה לייחס לו אישום בגין אי ציות להוראת שוטר. העבירה של אי ציות להוראת שוטר מתהווה אך על ידי התנהגות שהיא עצמאית וחיצונית להתנהגות אחרת שמהווה עבירה בפני עצמה. לא ייתכן כי כל אימת שנהג עובר עבירת תעבורה ושוטר מורה לו להימנע מביצוע אותה עבירה, והנהג מסרב וממשיך בשלו, תיוחס לנהג בנוסף עבירה של אי ציות להוראת שוטר. כך למשל, לא יעלה על הדעת כי אדם שנוהג ברכב ללא חגירת חגורת בטיחות, ושוטר יורה לו לחגור חגורה כנדרש על פי החוק, והוא לא יציית להוראה זו, תיוחס לנהג במקרה זה עבירה של אי ציות להוראת שוטר בנוסף לעבירה של אי חגירת חגורת בטיחות לפי סעיף 83ב לתקנות התעבורה. העבירה של אי ציות להוראת שוטר מתגבשת אך ורק על ידי התנהגות אסורה נוספת ומנותקת מההתנהגות שיוצרת את העבירה המקורית ושמהווה בעצמה, מטבע הדברים, אי ציות להוראת החוק.
פשיטא, הוראה נוספת מטעם שוטר המורה לנהג לציית לחוק, אינה יכולה ליצור עבירה חדשה ונוספת מעבר לעבירה שהחוק קובע אותה בגין הפרתו, והדברים ברורים.
אני מזכה כאמור את הנאשם מכל אשמה.
ניתנה והוקראה בפומבי היום, ו' תמוז תשע"ב , 26 יוני 2012, במעמד הנאשם ובא כוח המאשימה, עו"ד ניצן בלולו.