מדינת ישראל- משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים נ' Nobel Energy Mediterranean Ltd ואח'

           לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי), מיום 30.10.2017, בת"א 28603-03-15, במסגרתה נקבע כי ההליך שבין הצדדים יתקיים בדלתיים סגורות ויחול עליו צו איסור פרסום, אך בסוף ההליך ניתן יהיה לעתור לפתיחת הדלתיים ולהיתר פרסום.

הרקע לבקשה

1. המשיבות הן חברות העוסקות בחיפוש ובהפקה של נפט וגז טבעי בישראל. ביום 12.3.2015 הגישו המשיבות תביעה כספית בסך של 58,151,856 ש"ח נגד המבקשת (להלן גם: המדינה) לבית המשפט המחוזי. עניינה של התביעה בהשבת תמלוגים אשר שולמו על ידי המשיבות למדינה, לטענתן – ביתר, וכן למתן סעד הצהרתי כי התמלוגים בהם יחויבו בעתיד יחושבו על בסיס תקבוליהן של המשיבות בפועל.

2. במסגרת ההליכים המקדמיים של התביעה, הגישו המשיבות לבית המשפט המחוזי בקשה לניהול הדיון בדלתיים סגורות ולהטלת צו איסור פרסום. בבקשה זו נטען כי מרבית המסמכים הנוגעים לתביעה והנדרשים לגילוי במסגרת הליך גילוי המסמכים כמו גם להגשתם במסגרת התביעה, הינם הסכמים מסחריים לאספקת גז הטומנים בחובם סודות מסחריים, לרבות: מידע אודות לקוחות המשיבות; תכניות מסחריות לחיפוש והפקת נפט וגז טבעי; מאפייני הגז הנמכר; פרטים על אודות מאגרי הגז הטבעי של המשיבות; כמויות הגז שיסופקו במסגרת ההסכמים; מחירי אספקת הגז ועוד. המשיבות ציינו כי אף חוזי ההתקשרות שלהן עם לקוחותיהן אוסרים על חשיפת מידע זה. על כן הן ביקשו להגן על המידע הכלכלי-עסקי המצוי במסמכים הקשורים בתביעה, תוך שהסכימו לחשוף את מלוא המידע הרלוונטי הן בפני המדינה והן בפני בית המשפט. לפיכך ביקשו המשיבות להחיל את החריג לעיקרון פומביות הדיון המעוגן בסעיף 68(ב)(8) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק) שעניינו אי חשיפת סודות מסחריים ולנהל את ההליך בדלתיים סגורות ובהתאם לכך לאסור את פרסומו, לפי סעיף 70(א) לחוק.

3. לחלופין ביקשו המשיבות כי ככל שבית המשפט יקבע כי אין להטיל צווי דלתיים סגורות ואיסור פרסום, הוא יטיל צווים מגנים אשר יחייבו את המדינה לסודיות מוחלטת באשר למסמכי התביעה אשר ייחשפו במסגרת ההליך, וימנעו את השימוש במסמכים ובסודות המסחריים הטמונים בהם, זולת במסגרת ההליך. בבקשתן ציינו המשיבות באופן מפורט מהם אותם המסמכים הטומנים בחובם סודות מסחריים ואשר חשיפתם עשויה לגרום למשיבות נזק בלתי הפיך.

4. ביום 30.10.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי בשלב זה יתקיימו כל ההליכים בדלתיים סגורות ויחול לגבי תוכנם (למעט לגבי עצם קיומם) צו איסור פרסום. כן נקבע כי בסוף ההליך ניתן יהיה לעתור לפתיחת הדלתיים ולהיתר פרסום לגבי ההליך בכללותו או לגבי אותם עניינים שיתברר שלא הייתה הצדקה לסגירת הדלתיים בקשר אליהם. את החלטתו זו נימק בית המשפט המחוזי בין היתר בכך שהמדינה לא תינזק מהמנגנון האמור ואף ההליך יתקיים כהלכה. עוד צוין כי ההליכים צפויים להתנהל כך שבכל דיון ובכל שלב תהיה התייחסות לעניינים שונים ואין המדובר בדיונים "סטריליים" שיתמקדו במסמך זה או אחר. על כן, גישה אחרת לעניין סגירת הדלתיים עשויה לעורר מחלוקות רבות במהלך הדיונים. זאת בשונה מן השלב שלאחר סיום ההליכים, בו ניתן יהיה להכריע בסוגיה תוך ידיעת התמונה המלאה. בהחלטתו ציין בית המשפט כי אף מתעורר חשש כבד שתכליתה של העמדה הנוקשה אותה נוקטת המדינה, היא להרתיע את המשיבות מלנהל את תביעתן כהלכתה.

טענות המבקשת

5. לטענת המדינה, החלטת בית המשפט המחוזי לקיום הדיון בדלתיים סגורות ותחת איסור פרסום מלא, מצדיקה מתן רשות ערעור. המשך הדיון באופן שנקבע עשוי לפגוע בזכותו של הציבור להיות חשוף להליך הנוגע למשאבי טבע שבבעלותו, ולהיקף התמלוגים המתקבלים כתוצאה מניצול משאבים אלה. אף אם ההליך, או חלק ממנו, יותר לפרסום לאחר מתן פסק הדין, לא יהיה בכך כדי לרפא את הפגיעה האמורה, שכן הציבור לא יוכל להיווכח בזמן אמת לכך שהאינטרסים שלו נשמרים ושמשאביו מנוהלים בצורה תקינה על ידי המדינה.

6. המדינה מציינת כי בהליך שלפנינו היא מייצגת את הציבור ואת זכותו להיות חשוף להליך אשר עשוי להשפיע עליו באופן ישיר ועל כן חולקת היא על קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה "ספק אם יש לה פתחון פה להתנגד למבוקש". מצבורי הגז והנפט הינם נכס מתכלה יקר ערך המצוי בבעלות המדינה והציבור כולו, וברי כי על המדינה, כמי שמופקדת על האינטרס הציבורי לגבות את חלקו של הציבור עבור ניצולו של המאגר וכפיצוי על התכלותו. להליך שבענייננו השפעה רבה על הציבור וקיימת חשיבות רבה שהציבור יהיה חשוף לו. ההחלטה על סגירת הדלתיים והטלת איסור פרסום תמנע אם כן את קיומו של דיון ציבורי חשוב.

7. עוד טוענת המדינה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה מנומקת דיה וגם מטעם זה יש להיעתר לבקשת רשות הערעור ולבטל את ההחלטה. בית המשפט לא שקל את אינטרס הציבור ואת משקלו של עקרון פומביות הדיון. לא קיימת התייחסות לאינטרס הציבורי שנפגע כתוצאה מקיומו של דיון בדלתיים סגורות, בפרט כאשר מדובר בסוגיה המערבת אינטרס ציבורי מובהק. בית המשפט אף לא הכריע בשאלת סודיותם של המסמכים הנטענים ולא בחן באופן ספציפי כל מסמך ומסמך. בית המשפט הסתפק רק באמירות כלליות והניח כי אכן קיימים סודות מסחריים בעוד שלטענת המבקשות, חלק מן המסמכים שנטענו ככאלה הכוללים סודות מסחריים, מהווים נחלת הרבים וניתנים לגילוי בנקל באמצעות רשת האינטרנט על ידי כל אדם.