מאפיית מרגלית בע"מ(בפירוק) נ' ניסים דסה(ניסן יחזקאל)

פסק דין

1.התביעה שבפנינו עניינה עתירתה של התובעת כנגד הנתבע לתשלום חוב בגין סחורות שלטענתה נטל ממנה במסגרת עבודתו כמפיץ ומחלק של תוצרתה ולא העביר לה תמורה בגינן.

להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת, כעולה מהראיות ומרשימת מוסכמות-פלוגתאות שגובשה במעמד הדיון המקדמי שהתקיים בתיק:

2.התובעת, מאפיית מרגלית בע"מ (בפירוק), הינה חברה הרשומה כדין בישראל, אשר ניהלה עד לשנת 2003 מאפיה לממכר לחמים ומיני מאפה שונים.

3.התובעת מצויה בהליכי פירוק מיום 13.7.03. עו"ד קורן מונה למפרק קבוע של התובעת (תיק פש"ר 1690/03 בבית המשפט המחוזי בתל אביב).

4.הנתבע ביצע עבודה עבור התובעת בין השנים 1993 – 2003 ועם כניסתה להליכי פירוק בשנת 2003 הסתיימה מערכת היחסים בין הצדדים.

5.הנתבע קיבל תלושי שכר מהתובעת במהלך ההתקשרות בין הצדדים.

טענות הצדדים

6.לטענת התובעת, היא השתמשה בשירותי הנתבע כמפיץ ומחלק עצמאי של תוצרת המאפיה.

לטענתה, התובע עבד כקבלן עצמאי, קווי החלוקה כללו את לקוחותיו, הוא זה שהכיר את הלקוחות, מכר להם את התוצרת וגבה את הכספים עבורה.

על פי הנטען, הנתבע לקח מהתובעת סחורות ומוצרים רבים לאורך השנים ולא שילם לה את התמורה המלאה בגינם ונותר חייב סכומי כסף מצטברים שתפחו מיום ליום.

התובעת טוענת כי עוד טרם כניסתה להליכי פירוק היא פנתה באמצעות מנהלה בדרישה לתשלום החוב אולם הנתבע התחמק מתשלום החוב וסייע בכך לקריסתה המוחלטת של החברה.

גם פניותיה לנתבע לאחר כניסתה להליכי פירוק בדרישה לפרעון חובותיו לא נענו.

התובעת טוענת כי תביעות שהגישה כנגד מחלקים אחרים הסתיימו בהסדרי פשרה בפני בית משפט השלום בתל-אביב.

לטענת התובעת, סך חובו של הנתבע נכון ליום 16.12.03 עמד על 678,386 ש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עמד נכון ליום הגשת התביעה על 848,462 ש"ח.

בשים לב לקשיי גביה שיווצרו ולמצבו הכלכלי של הנתבע העמידה התובעת את תביעתה על מחצית מגובה החוב ובסך הכל על 424,231 ש"ח.

7.לטענת הנתבע, בינו לבין התובעת התקיימו יחסי עובד-מעביד.

לטענתו, הנתבעת שילמה לו משכורת קבועה, הוציאה לו תלושי משכורת החל מחודש פברואר 1993, העבירה את משכורתו לבנק, תעודות המשלוח של הסחורה היו של התובעת והתובעת שלטה לפי כל מבחני הפסיקה בעבודתו, בין היתר על זמן ואופן העבודה.

לטענתו, הוא מעולם לא מכר סחורה שקיבל אלא שימש כשליח של החברה ומסר את הסחורה למפיצים, מהם עברה הסחורה לתחנות.

כמו כן, לטענתו, הוא מעולם לא היה עוסק עצמאי, במשך כל תקופת עבודתו בתובעת לא היה לו תיק במס הכנסה ובמע"מ והוא מעולם לא הוציא לתובעת או קיבל ממנה חשבוניות.