מ.ר.א. ואח' נ' הפקליט הצבאי הראשי

השופט א' שהם:

1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, המבקשת לחייב את המשיב להורות למשטרה הצבאית החוקרת (להלן: מצ"ח) לפתוח בחקירה פלילית של נסיבות פציעתו של העותר 1 (להלן: העותר), אשר לטענתו, נגרמה כתוצאה מירי של חיילי צה"ל לעברו, בגבול ישראל-לבנון, ביום 15.5.2011.

הרקע להגשת העתירה

2. ביום 15.5.2011, צעדו מאות רבות של פלסטינים וזרים, משטח מלבנון לכיוון מערכת הגדרות המפרידה בין לבנון למדינת ישראל, והפגינו במקום, לציון "יום הנכבה" (להלן: האירוע). אף שהצדדים חלוקים בשאלת ההתרחשויות בזירת האירוע, אין מחלוקת, כי במהלך האירוע יידו חלק ממשתתפי ההפגנה אבנים לעבר גדר הגבול ולעבר כוחות צה"ל, וכי כוחות צה"ל השיבו בירי לעברם. במהלך האירוע, כנטען בעתירה, נפצע העותר באורח קשה.

3. ביום 6.6.2012, פנה העותר 2, סבו של העותר, אל המשיב בדרישה לפתוח בחקירה פלילית של האירוע, וביום 4.11.2012 נמסר לעותר 2 מהפרקליטות הצבאית לעניינים מבצעיים, כי הוחלט שלא להורות על פתיחה בחקירה פלילית. ביום 20.12.2012, נשלח לעותר ולעותר 2 (להלן: העותרים) מכתב מטעם הפרקליט לעניינים מבצעיים, הכולל את תמצית התחקיר המבצעי שנערך בעקבות האירוע. במכתב הובהר, כי ביום 15.5.2012 הייתה הפרת סדר אלימה בגבול ישראל-לבנון, וכי התחקיר המבצעי שנערך בעקבותיה התבסס, בין היתר, גם על סרטונים המתעדים את ההתרחשות באותו יום, וזאת מכמה זוויות צילום. התחקיר העלה, כך נכתב, כי במהלך האירוע, ירדו מאות מפירי סדר אלימים לאזור גדר המערכת ויידו סלעים ואבנים לעבר חיילי צה"ל מטווחים קצרים מאוד, אשר גרמו לפציעת אחדים מהחיילים. עוד עלה מהתחקיר, כי מפירי הסדר גרמו נזקים לגדר המערכת, תוך שהם מנסים לחדור לשטח ישראל, וכי הם פרצו דרך שורות של חיילי צבא לבנון, אשר ניסו לחסום את הגעתם לגבול. מהלך זה גרר, בתגובה, ירי של אלפי כדורים מצד חיילי צבא לבנון. על פי התחקיר, נוכח התקרבותם של מאות מפירי הסדר האלימים לגדר המערכת; יידוי כבד של אבנים וסלעים שפגעו בחיילי צה"ל; ונסיונות חוזרים ונשנים לפרוץ את הגדר ולחדור לשטח מדינת ישראל- פעלו החיילים בהתאם לסמכויות המוקנות להם, על פי נוהל הוראות הפתיחה באש, וביצעו ירי על כל שלביו. עוד צויין במכתב, כי על פי התחקיר, בשעה 14:30, בה, על פי הנטען, נורה העותר "יש תיעוד להתפרעות אלימה ביותר סמוך מאוד לגדר המערכת, תוך יידוי אבנים וסלעים באופן מאסיבי לעבר החיילים מטווח קרוב ביותר, בד בבד עם נסיונות חוזרים ונשנים לפרוץ את גדר המערכת ולחדור לשטח ישראל". לאור המתואר לעיל, סבר המשיב כי אין חשד לביצועה של עבירה פלילית במהלך האירוע, המצדיקה פתיחה בחקירת מצ"ח. בשולי המכתב נאמר, כי החלטתו זו של המשיב עשויה להבחן פעם נוספת, ככל שיתקבל מידע חדש, וכי העותרים מוזמנים למסור לידו מידע כאמור, אם זה נמצא ברשותם.

4. ביום 20.3.2013, הגישו העותרים עתירה ראשונה לבית משפט זה, במסגרתה התבקש המשיב לפתוח בחקירה פלילית בעקבות האירוע (בג"ץ 2160/13 א' נ' הפרקליט הצבאי הראשי (להלן: העתירה הראשונה). המשיב טען בתגובתו המקדמית לעתירה הראשונה, כי דינה של העתירה להדחות עקב אי מיצוי הליכים - שכן העותרים לא העבירו לידיו מידע, שלטענתם מצוי ברשותם, וכן משום אי צירוף תצהיר אישי של העותר לעתירה - כאשר תחתיו הוגש תצהירו של העותר 2, שכלל לא נכח במקום. בהמשך לתגובתו המקדמית של המשיב לעתירה, מסרו העותרים למשיב מסמכים נוספים, שלשיטתם הצדיקו פתיחה בחקירה פלילית בגין האירוע.

5. ביום 30.7.2014, נשלח לעותרים מכתב נוסף מטעם הפרקליט לעניינים מבצעיים (להלן: המכתב הנוסף), ובו צויין, כי מרבית המסמכים שהוגשו על ידי העותרים (הצהרות, תצהירים וחוות דעת מומחה), הוכנו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2013, היינו למעלה משנתיים וחצי ממועד האירוע, ולמעלה מחצי שנה לאחר הגשת העתירה .

           לגופם של דברים, נטען במכתב הנוסף, כי עיון במסמכים השונים העלה, כי אין מקום לשנות מהחלטתו הקודמת של המשיב, שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין האירוע. במכתב הנוסף הובהר, בין היתר, כי במסגרת האירוע מיום 15.5.2012 הגיעו למעלה מ- 1000 מפירי סדר אלימים בסמוך לגדר הגבול של מדינת ישראל, וזאת בניגוד להנחיות ולהוראות כוחות צבא לבנון והסדרנים שהיו במקום; כי חיילי צבא לבנון ירו למעלה מ- 16,000 כדורים במהלך האירוע; כי במסגרת הפרת הסדר האלימה, מפירי הסדר, לרבות העותר, יידו אבנים לעבר חיילי צה"ל ולעבר הגדר, באופן מסיבי שסיכן את שלום החיילים; וכי המתפרעים יידו מספר בקבוקי תבערה לעבר החיילים ואף ערמו מוקשים נגד אדם, בסמוך לגדר. כמו כן הודגש במכתב הנוסף, כי כתוצאה מפעולות אלו נפגעו 4 חיילי צה"ל וכ- 60 חיילים מצבא לבנון. זאת, בנוסף לנזק המשמעותי שגרמו מפירי הסדר לגדר הגבול, שנקרעה ונרמסה. אשר לירי שבוצע בידי חיילי צה"ל, נטען כי הירי היה מדויק, מכוון ומדוד, אשר כוון לעבר "מפירי סדר מרכזיים ומפירי סדר שפגעו בגדר הגבול וניסו לחצותה".

           אשר למעורבותו של העותר באירוע, הובהר במכתב הנוסף, כי בהתאם ל"הצהרת עד", שמסר העותר לפרקליטות הצבאית, ושצורפה כנספח לעתירה (להלן: ההצהרה), העותר המשיך והתקדם לעבר גדר הגבול, חרף מאמצי חיילי צבא לבנון והסדרנים למנוע את התקדמות מפירי הסדר לעבר הגדר, ולא נשמע לאזהרותיהם. העותר, לדבריו שלו, המשיך לשהות בסמוך לגדר גם לאחר קריאות האזהרה של חיילי צה"ל והירי באוויר, ואף לאחר שנורו מספר מתפרעים שפגעו בגדר וחצו אותה. כמו כן, אישר העותר כי יידה אבנים לעבר חייל צה"ל במהלך האירוע.