מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' צרלונגה(עציר) ואח'

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

מכתב האישום המתוקן עולה כי ביום 18.11.09 נפרצה משאית בראשון לציון, וממנה נגנבו עשרות קרטונים המכילים סלטים ודגים של "סלטי מיקי". ביום 29.11.09 החזיק הנאשם ביחד עם הנאשם 3 במקרר בביתם, 354 מהסלטים שנגנבו מהמשאית, ביודעו כי הושגו בפשע.

בנוסף, החזיק הנאשם 2 בחצר המשק, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של כ- 216 גרם, וזאת שלא לצריכתו העצמית בלבד.

הנאשם 2 הינו בחור צעיר כבן 23, שלחובתו הרשעה קודמת אחת בעבירה של העדר מן השירות.

ב"כ המאשימה טענה כי דינה של העבירה של קבלת נכסים שהושגה בפשע, כדין עבירת הפריצה לרכב עצמה, והיא מצדיקה הטלת מאסר בפועל. לדבריה, גם העבירה של החזקת הסם בכמות גדולה, למרות שלטענת הנאשם 2 היתה לתקופה קצרה, מצדיקה מאסר בפועל משמעותי.

ב"כ הנאשם טען, לגבי הסם, כי מדובר בפסולת של סם מסוג קנבוס, שהנאשם מצא בחצר, החזיק אותו תקופת זמן קצרה וזרק אותו, כך שלא היתה לו כוונה לסחור בסם.

לגבי הרכוש, טען כי רכש אותו בכוונה למכרו מאוחר יותר, וכי אין מדובר ברכוש בעל ערך כספי גבוה.

לדברי הסנגור, מאחר ומדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי, אין מקום לשלוח אותו למאסר ממש, ולכל היותר יש להשית עליו עונש מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות.

העבירות שעבר הנאשם הן עבירות חמורות, ואינני רואה עין בעין עם הסנגור כי מדובר בארועים קלים שאינם מצדיקים עונש מאסר.

העונש שנקבע בחוק לעובר עבירה לפי סעיף 411 לחוק העונשין זהה לעונש שנקבע בחוק לעבירות פריצה לרכב והתפרצות לדירה.

גם הפסיקה מתייחסת בחומרה לעובר העבירה, שכן הוא מהווה שרשרת בחוליית מבצעי עבירות הרכוש. וכך נקבע בע"פ 435/80 מדינת ישראל נ' לוי דוד בן-ברוך, פ"ד לה(1), 589 :

"בית-משפט זה הדגיש מספר פעמים, כי קבלת רכוש גנוב, שהושג בדרך של פשע, היא מעשה, שאינו נופל בחומרתו מעצם ביצוע הפשע, שבאמצעותו הושג הרכוש (ע"פ 201/71, בעמ' 192). קבלת רכוש גנוב היא חוליה חיונית בשרשרת העבריינית ובלי שיימצא מי שירכוש את הרכוש הגנוב, אין טעם לעתים בעצם מעשה הגניבה. על-כן מן הראוי הוא להטיל על מי שמורשע בעבירה זו, אפילו הוא נעדר הרשעות קודמות, עונש מאסר בפועל משמעותי, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות לקולא".

(ראו גם, ע"פ 6294/05 דורון חובב ואח' נ' מדינת ישראל).

בנוסף, הנאשם נמצא מחזיק ברשותו סם מסוכן, בכמות המגיעה לכפי 14 בפקודת הסמים.

אין להתייחס בקלות ראש להחזקת כמויות מסחריות של סם מסוג קנאבוס, הנחשב לכאורה כסם קל, שכן מדובר בסם נפוץ ביותר בין אנשים צעירים, ומהווה לעתים קרובות את דלת הכניסה שלהם לעולם הסמים.

אדם המורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, הוא חלק בלתי נפרד משרשרת הפצת הסם, אשר על בית המשפט מוטלת החובה לעשות כל מאמץ לקטוע אותה, בין היתר על ידי הטלת עונשים מחמירים של מאסרים ממושכים (ראו למשל, ע"פ 1345/08, ארקדי איסטחרוב נ' מדינת ישראל).

ברור, כי גם בעבירות חמורות, הענישה אינה יכולה להיות תעריפית, ותמיד תהא אינדיבידואלית, ותתחשב בנסיבות המקרה ובנסיבות הנאשם.

בענייננו, לא הובאו בפניי נסיבותיו האישיות של הנאשם, או אפשרויות טיפוליות כלשהן, שכן לא התבקש תסקיר לעונש, ואולם, אתחשב לקולא בגילו של הנאשם, הודייתו, העובדה שמעולם לא ריצה מאסר בפועל, וטענותיו בנוגע להחזקת הסם , אולם גם אם אתעלם מהעבירה של החזקת הסם, העבירה האחרת בה הורשע הנאשם, היא עבירה המצדיקה עונש של מאסר בפועל.

לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: