מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' דמיטרי ואח'

הכרעת דין - נאשם 1

הנאשם 1 הודה בביצוע העבירות נשוא כתב האישום ביום 22.6.09.

הנאשם 1 מורשע בעבירות לפי סעיפים 402(ב) ביחד עם סעיף 29; 383 יחד עם 384; סעיף 192; 381(א)(2) לחוק.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, במעמד הצדדים.

דוד רוזן, שופט

גזר - דין

פתח דבר:

הנאשמים הודו בביצוע העבירות שיוחסו להם עלי כתב האישום המתוקן בשנית (ב.מ. 1), כל אחד על פי חלקו באירועים נשוא כתב האישום.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 25.3.09 בסביבות השעה 19:15 נכנסו שני הנאשמים לחדר המיועד לעישון בדיזינגוף סנטר, שם פגשו במתלונן ע.א. – קטין – ששהה שם עם חבר. הנאשמים הורו למתלונן לצאת אל מחוץ לחדר, וכעבור מספר שניות משהמתלונן לא יצא לעברם, שבו הנאשמים לחדר, כשנאשם 1 אוחז בידו סכין. נאשם 1 הורה למתלונן ליתן לו את מכשיר הפלאפון שלו, ונאשם 2 תקף את המתלונן – סטר לו באוזנו ובעט ברגלו. המתלונן מסר לידי נאשם 1 את מכשיר הפלאפון שלו, והנאשמים נמלטו מהמקום. ביום 26.3.09 בסביבות שעות אחר הצהרים, שהה המתלונן א.פ. – קטין – בדיזינגוף סנטר יחד עם חבריו, ושיחק במכשיר נינטנדו DS השייך לו. נאשם 1 וחבריו עברו באותה עת בסמוך, ונאשם 1 נטל מידי המתלונן מכשיר הנינטנדו והמשיך ללכת. המתלונן הלך אחרי הנאשם 1 והתחנן בפניו שישב לו המכשיר, אולם נאשם 1 התעלם מהמתלונן, המשיך ללכת ואיים על המתלונן "אני אפתח אותך". בהמשך היום, בשעות הערב, הגיעו שני הנאשמים לגן מאיר בתל אביב, שם הבחינו בחבורת ילדים. הנאשמים תקפו הילדים, הכו אותם והורו להם ליתן להם מכשירי הפלאפון שברשותם ואת כספם.

נאשם 2 הורשע ביום 11.10.09 בעבירות לפי סעיף 402(ב) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 להלן: "החוק") ובעבירה לפי סעיף 381(א)(2) יחד עם סעיף 29 לחוק.

עניינו של נאשם 2 נדון בהרחבה בהחלטתי מיום 4.1.11. לאחר שבחנתי מכלול השיקולים בעניינו, שיוויתי לנגד עיני ההליך הטיפולי שעבר, גילו הצעיר, הודייתו באשמה ונטילת אחריות על שכמו, חרטתו וכלל נתוניו האישיים, הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר משלים.

נאשם 1, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, הודה בביצוע העבירות נשוא כתב האישום כבר בתחילת ההליכים נגדו. על פי בקשת והסכמת הצדדים בדיון ועתירתם המשותפת להרשיעו, הרשעתי הנאשם בהתאם.

התביעה:

התובע המלומד, עו"ד ראאד ענוז, ציין לעניין הנאשם 1 כי הנאשם היה קטין בעת ביצוע העבירות ונעדר עבר פלילי. הנאשם עבר משך כשנתיים ימים הליך טיפולי לגמילה מסמים ואלכוהול, אולם יחד עם זאת, לגישת התובע המלומד, אין בכך כדי להקל בעונש הראוי לגזור עליו – עונש מאסר לריצוי בפועל - שכן אי שליחת הנאשם אל מאחורי חומות הכלא תחטיא המסר שיש להעביר לנאשמים ולציבור. התובע המלומד עתר להשית על הנאשם 1 עונש מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים. התובע המלומד תמך עתירתו בפסיקה. לעניין נאשם 2, ציין התובע המלומד, כי משהתקבלה חוות דעת מהממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם 2 כשיר לבצע עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, התביעה עותרת לעיכוב ביצוע עבודות השירות.

ההגנה:

סניגורו המלומד של נאשם 1, עו"ד יוסף פרידמן, הדגיש בטיעוניו לעונש השיקולים שיש לזקוף לטובת הנאשם 1, וביניהם העובדה כי הנאשם 1 היה קטין בגילו בעת ביצוע העבירות ואת עברו נקי. הנאשם 1 כבר בחקירתו במשטרה סיפר את כל שאירע לחוקריו, הביע חרטה כנה וצער על מעשיו, והביע נכונותו לכפר עליהם. הנאשם שרוי בהליך טיפולי משמעותי מזה שנתיים ימים וארבעה חודשים, מתוכם שהה הנאשם מזה כשנה בקהילה הטיפולית "מלכישוע", ונענה לסמכות המקום ולנהלים על כל הקושי הכרוך בכך. הנאשם הושעה על רקע ויכוח מילולי מהקהילה, כחלק מההליך הטיפולי ובחינת רצינותו בהליך, מיד יצר קשר עם שירות המבחן והושב לקהילה תוך יומיים. הנאשם זכה משזוכה לתמיכה ממשפחתו. הסניגור המלומד עתר לאמץ המלצות שירות המבחן להרשיעו ולהשית עליו עונש שאינו נושא עימו מאסר, וזאת, על מנת שלא לקטוע ההליך הטיפולי המשמעותי שעבר עד כה. הסניגור המלומד תמך עתירתו בפסיקה.

סניגורו המלומד של נאשם 2, עו"ד ישר יעקובי, עתר לאמץ חוות דעת הממונה על עבודות השירות, ולהשית על הנאשם 2 עונש זה. בכל מקרה, סבור הסניגור כי ראוי להשית על הנאשם 2 עונש קל מזה שייגזר על הנאשם 1 לאור חלקו הקטן יותר בביצוע העבירות.

תסקירי שירות המבחן:

תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 1 מיום 11.10.09 מעלה כי הנאשם הינו כבן 18 שנים. הנאשם הינו בן יחיד להוריו. משפחתו עלתה ארצה מאוקראינה בשנת 1997. מדובר במשפחה נורמטיבית שהתגייסה לטיפול בנאשם. בכיתה יא' התדרדר מצבו בלימודים, הנאשם לא שמע בקול הוריו, החל לעבוד במסעדה ובמקביל נשר מבית הספר. הנאשם לא התמיד בעבודתו והפך לחסר מעש בבית. מעורבות הוריו בחייו הייתה מועטה, שכן הוריו היו עסוקים בקשיי היקלטות בארץ. שירות המבחן התרשם מהורים מסורים ואכפתיים. לעניין העבירה סיפר הנאשם כי באותה העת אביו פוטר מעבודתו וחברתו נסעה לטיול. הנאשם חש בודד, ופגש את שותפו לביצוע העבירות שהציע לו לעשות "כסף קל". הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הביע כעס על עצמו, וציין כי פעל ללא הפעלת שיקול דעת. הנאשם מודע לחומרת מעשיו ותוצאותיהם, הביע אמפטיה כלפי המתלוננים. שירות המבחן התרשם כי המדובר באירועים שאינם מאפיינים את אורח חייו של הנאשם. הנאשם מכבד את תנאי מעצרו, מקפיד על שיתוף פעולה עם שירות המבחן. הנאשם משתתף באופן בולט בקבוצה טיפולית לנערים השוהים במעצר בית בדגש על נושא האלימות. שירות המבחן ציין כי טובים הסיכויים לשיקומו, וביקש דחייה בת שלושה חודשים על מנת שניתן יהיה לבחון תפקודו.

תסקיר שירות המבחן מיום 7.2.10 מלמד כי ביום 14.10.09 החל הנאשם לעבוד במסעדת "לילית", לשביעות רצון מעסקיו. באמצע חודש דצמבר חש מדוכא עקב פרידה מחברתו, החסיר מספר ימי עבודה, הופנה לאבחון פסיכיאטרי, עישן גראס יחד עם שניים מחבריו לעבודה, הושעה לשבוע ימים וחזר לעבודה. הנאשם השתתף בתוכנית "אוניברסיטה בעם", בקורס "מבוא למנהל עסקים" פעם בשבוע. הנאשם התמיד בהגעה למפגשים, תורם לקבוצה ונתרם מהלמידה. הנאשם החל להשתתף בפרויקט "סיכויים" המיועד ליוצאי ברית המועצות. בנוסף, המשיך הנאשם השתתפותו בקבוצה הטיפולית, בה בלט ועבד על שינוי דפוסיו. לקראת סיום מפגשי הקבוצה הנאשם היה פסיבי, שידר עצב ומצב רוח ירוד עקב הפרידה מחברתו. בנוסף, המשיך להשתתף בטיפול פרטני, בו עלה, בין היתר, השימוש בסמים. שירות המבחן סבר כי מצבו הכללי אינו יציב, וכי הינו זקוק לגבול טיפולי סמכותי. שירות המבחן עתר לדחיה בת חודשיים במהלכם ימצא בהשגחה זמנית.