מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' אבו גזאלה

בפני

כב' השופט אמנון כהן

הכרעת דין

1.נגד הנאשם, חסאם אבו גזאלה, הוגש כתב אישום המייחס לו סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; ונהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א – 1961.

2.על פי המתואר בכתב האישום, ביום 8.12.09 בסביבות השעה 22:40, המתין הנאשם ברכב מסוג פז'ו מ.ר. 1377951 (להלן – הפז'ו), בצומת הדרכים שרגאי ובר לב, בירושלים, בנתיב השמאלי מכיוון רחוב שרגאי. לצד הנאשם ישב אדם בשם טהה שוקא. בעת האירוע היתה הצומת מוארת היטב בתאורת רחוב. נטען, כי בנתיב הימני לפז'ו המתינה ניידת משטרה אזרחית שסומנה כרכב משטרה באופן שעל דלתותיה ועל מכסה המנוע היו מדבקות גדולות עליהן סמל משטרת התנועה, וכן היה על גגה פנס כחול מהבהב. בניידת, נהג השוטר יצחק ויצמן, לידו ישב השוטר סואד היתם, ובמושב האחורי ישב השוטר אליהו שיטרית. כל השלושה לבשו בגדי משטרה מלאים.

השוטר ויצמן פתח את חלון הניידת והורה לנאשם לעצור בצד. חלונות רכב הפז'ו היו פתוחים, והנאשם וטהה הנהנו בחיוב לשוטרים. ברם, כשהתחלף הרמזור לאור ירוק, החל הנאשם לנסוע במהירות לכיוון רחוב גאנו קלרמון, ובהגיעו למעגל התנועה של הרחובות גאנו קלרמון ואהרון קציר, פנה הנאשם שמאלה, וכמעט שפגע ברכב פרטי שנאלץ למנוע את הפגיעה בבלימת חירום. בהמשך, בצומת הרחובות אהרון קציר ושדרות האוניברסיטה, פנה הנאשם ימינה, ולאחר מכן, פנה לרחוב ואדי ג'וז. נטען, כי במהלך כל הנסיעה, דלקה ניידת המשטרה אחר הפז'ו, והשוטר ויצמן הבהב לנאשם וצפר לו לעצור, אך הנאשם הגביר את מהירותו וזיגזג בין מסלולי הנסיעה.

תוך כדי נסיעה מהירה, נכנס הנאשם לסמטאות הצרות של שכונת ואדי ג'וז, ובמהלך נסיעתו נאלצו הולכי רגל להימלט בריצה מרכבו, ולהיצמד לקירות הבתים כדי שלא להיפגע מהפז'ו שנסע במהירות גבוהה. בנוסף, במהלך נסיעתו בואדי ג'וז, עקף הנאשם רכבים שנסעו במסלול נסיעתו, תוך שהוא חוצה פס הפרדה לבן. במהלך העקיפה, הגיח רכב במסלול הנגדי, שבשל נסיעת הנאשם בנתיבו – נאלץ לסטות לשולי הכביש תוך שהוא עולה על המדרכה.

המרדף הסתיים בשכונת א-טור, לאחר שרכב שנסע לאחור בסמטה שם, חסם את דרכו של הנאשם. השוטר היתם ירד מהניידת, התקדם לכיוון הפיז'ו והורה לנאשם לדומם את המנוע. בתגובה, החל הנאשם בנסיעה איטית לכיוון השוטר היתם, ומשכך, שלף היתם את אקדחו והורה לנאשם לעצור. לאחר מכן, נכבל הנאשם.

על פי כתב האישום, נהג הנאשם במהלך האירוע תחת השפעת משקאות משכרים: עובר לתחילת הנסיעה שתה הנאשם בירה בגבעת התחמושת, ובבדיקת ינשוף שנערכה לו מיד לאחר מעצרו, נמצאו 215 מיקרוגרם של אלכוהול. כן הוא נראה מתנודד מצד לצד בבדיקת הביצוע. בנוסף, נהג הנאשם במהלך האירוע כשרישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף.

המאשימה טוענת, כי במעשיו אלה נהג הנאשם בנתיב תחבורה בדרך שיש בה לסכן את השימוש והבטיחות בהם, תחת השפעת משקאות משכרים וללא רישיון נהיגה בר תוקף.

3.במענה לאישום, כפר הנאשם בשלושת האישומים.

פרשת התביעה

4.במוקד התשתית הראייתית שהניחה המאשימה לביסוס הנטען בכתב האישום, עומדות עדויותיהם של שלושת השוטרים:

עדותו של השוטר ויצמן (ע"ת 1)

5.ויצמן העיד, כי בליל האירוע הבחין ברכב הפז'ו שהחל בנסיעה מאזור החניה בגבעת התחמושת. הדבר העלה את חשדו, ומשכך, בעת שעמד מימין לפז'ו בצומת הקרוב, הוא סימן לנוסע שליד הנהג לפתוח את החלון, שהיה סגור. בעניין זה, נתבקש להתייחס לדברי השוטר היתם, כי החלון שליד הנוסע היה פתוח, והשיב: "אני לא יודע מה אמר אחד מחבריי, אני סימנתי לו שיפתח" (בע' 5). וכשנשאל כיצד הוא מסביר את העובדה ששמאי רכב שבדק את החלון לאחר האירוע מצא אותו מקולקל, השיב: "החלון היה סגור וירד למטה באותו רגע, אני לא יודע אם עד הסוף, אבל מספיק שאוכל לראות את הפרצופים לסמן להם משטרה, לעצור בצד". לדברי השוטר ויצמן, הנוסע פתח את החלון, והוא (ויצמן) אמר לו שלאחר הרמזור יעצור בצד ימין. בתגובה, "גם הנוסע וגם הנהג עם המבט לכיוון שלי ומהנהנים בראש לחיוב" (ע' 2). בהמשך עדותו, הוסיף, כי אמר במפורש את המילים "משטרה, אחרי הרמזור תעמוד בצד", בציינו גם, כי הוא ושני השוטרים הנוספים, לבשו מדים מלאים, כשסמל משטרה מופיע על הכתף בצד שמאל (ע' 3). אשר לניידת, העיד, כי אין המדובר בניידת רגילה, אלא ברכב שכור עם מדבקות של אגף התנועה על כל דלת ודלת ועל מכסה המנוע, בגודל של 80X50 ס"מ. כן סיפר כי היה פנס כחול על גג הרכב, אך הפנס לא פעל שכן באותה עת מכשיר הינשוף היה מחובר למצית. לדבריו, בעת שעמדו ברמזור היתה תאורת רחוב מלאה, ומזג האוויר היה נאה (בע' 4 לפרוטוקול). בתשובה לשאלת הסנגור, השיב כי המרחק בין הרכבים היה כמטר, וכי הנוסע היה בינו לבין הנאשם.

6.השוטר ויצמן העיד, כי כשהתחלף האור לירוק, החל הפז'ו בנסיעה מהירה לכיוון הר הזיתים, ומשכך, הוא נסע אחריו תוך שהוא צופר לו ומהבהב באורות גבוהים (בהוסיפו כי אין ברכב רמקול או צופר מיוחד, בע' 3 לפרוטוקול). ברם, הפז'ו האיץ את מהירותו וניסה להתחמק ממנו. כשהגיעו לכיכר, הפז'ו לא נתן זכות קדימה לרכב שהיה משמאלו. השוטר ויצמן העיד, כי הוא אינו זוכר באיזה מרחק הוא היה מרכב הפז'ו, אך הוסיף כי הרכב בלם: "ראיתי שהפסיק את התנועה שלו" (ע' 6). בהמשך, פנה הפז'ו לסמטאות ואדי ג'וז, כשהולכי רגל שהיו על הכביש "רצים ימינה ושמאלה" בעקבות נסיעתו. בעניין זה הוסיף השוטר ויצמן, כי "היו הולכי רגל ילדים קטנים ששיחקו שם שנאלצו לפנות את הכביש בריצה בגלל נסיעת הרכב" (ע' 4 לפרוטוקול). בסופו של דבר, הגיע הפז'ו לכיוון א-טור, תוך שהוא עוקף רכבים מימין ומשמאל, ובקטע מסוים, אף עבר הפז'ו לנתיב הנגדי ונסע נגד כיוון התנועה, כשהוא חוצה קו הפרדה רצוף: "הגיעו מולו רכבים שנאלצו לבלום ולסטות מהנתיב שלהם תוך שהוא מהבהב להם וצופר להם" (ע' 4). כשנשאל, בחקירתו הנגדית, כמה רכבים נסעו כשנסע הנאשם בנתיב הנגדי, השיב: "לא ספרתי אותם, אבל אני מניח שהיו שם שני רכבים ... בלמו, הוא הבהב להם וצפר להם והם נתנו לו" (ע' 6).

7.השוטר ויצמן המשיך והעיד, כי הפז'ו נעצר כאשר נכנס לסמטה צרה, ורכב שיצא מחניה צדדית, חסם את נתיב הנסיעה שלו. רכב המשטרה עצר במקביל אליו, מצד ימין: "ממש בצמוד, אני לא יכולתי לצאת מהניידת, נעצרתי כמה מילימטרים ממנו, היחיד שיכל לצאת זה השוטר היתם והשוטר אלי שישב מאחור". לשאלת הסנגור, השיב כי הפז'ו היה קרוב מאוד לרכב שחסם אותו, "משהו כמו 10 ס"מ" (ע' 7), וכי השוטר היתם ירד מהניידת, "עקף את הרכב שיצא מהחניה, בא ונעמד מול הרכב של הנאשם", וצעק לנאשם לדומם את המנוע. ואולם, האחרון שם ידיו על ההגה והחל לדרדר את הפז'ו לכיוון השוטר היתם: "הוא הדרדר אליו מטר מטר וחצי" (ע' 8). אז, שלף היתם את אקדחו והנאשם דומם את המנוע. השוטר ויצמן הוסיף, כי חשד שהנאשם מצוי תחת השפעת אלכוהול בשל הריח החזק של אלכוהול שנדף מפיו, העובדה שעיניו היו אדומות והוא דיבר באיטיות ולפרקים גם לא לעניין (בע' 3).

8.במהלך החקירה הנגדית, נעתרתי לבקשת הסנגור וקיבלתי כראיה את ההודעה שמסר ויצמן במשרה (נ/1). בהמשך לכך, נעתרתי לבקשת התביעה וקיבלתי כראיה את דו"ח הפעולה שכתב ויצמן (בטרם גביית הודעתו במשטרה (ת/1)).

בדו"ח ת/1, כתב ויצמן כי פתח את חלון הניידת, וסימן לנהג הפז'ו לעצור לאחר הצומת. הנהג והנוסע "הסתכלו לעברנו", וכאשר התחלף הרמזור לירוק החלו בנסיעה והגבירו את המהירות. בכיכר, נאלץ רכב לבלום בגלל המהירות של הפז'ו, ובהמשך, עקף הפז'ו רכבים מימין ומשמאל ובקטע מסוים עבר לנתיב הנגדי תוך חציית קו הפרדה רצוף, ונהג שהגיע מולו נאלץ לבלום בחוזקה. הפזו' המשיך לנסוע בסמטאות והולכי רגל נאלצו לרוץ מצד אל צד בעקבות נסיעתו הפראית. לאחר שנעצר הפז'ו בשל רכב אחר שחסם את דרכו, הוא החל להדרדר לכיוון השוטר היתם.

עדותו של השוטר היתם (ע"ת 2)