ת"פ
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
119-08
30/08/2010
|
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין
|
| - נגד - |
התובע:
מ דינת ישראל משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
|
הנתבע:
1. מנייר ע.מ 2004 בע"מ
2. מנייר עמאד
|
| הכרעת-דין |
בפני
הנשיאה דיתה פרוז'ינין
הכרעת דין
1.נגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין העסקת 4 עובדים זרים בלא היתר, בניגוד לסעיפים 2(א), 2(א)(2) ו-5 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן - חוק עובדים זרים).
2.על פי עובדות כתב האישום, במועד הרלבנטי הייתה הנאשמת 1 חברה בע"מ אשר עסקה בין היתר בעבודות בנייה (להלן - נאשמת 1 או החברה), והנאשם 2 היה בעל המניות היחיד ומנהל החברה. ביום 16.2.05 בשעה 10:00 או בסמוך לכך, בביקורת שנערכה באתר בנייה ברח' הרב יהושע ברים 15 בשכונת רמת שלמה בירושלים (להלן – האתר), נמצאו 4 עובדים זרים. העובדים לא היו במועד זה אזרחי ישראל או תושביה, ולא היה להם היתר לעבוד אצל הנאשמת 1. לטענת המאשימה, החברה העסיקה את העובדים שלא כדין, ואילו נאשם 2 הפר את חובתו לפקח ולמנוע את העסקת העובדים שלא כדין.
3.הנאשמים כפרו בכתב האישום. הנאשמת 1 טענה כי לא העסיקה את העובדים הזרים שנמצאו באתר, כי העובדים שנמצאו לא היו עובדיה, וכי עבדו באתר קבלנים נוספים.
4.מטעם המאשימה העידו מר נחמן גרשון ומר יוסף מוריס, מפקחי משרד התמ"ת אשר נכחו במקום בעת ביצוע הביקורת, ומר דניאל הורנשטיין חשב חברת מצלאווי. מטעם הנאשמים העידו הנאשם 2 ומר איתן צדוק מנהל פרוייקטים מטעם חברת מצלאווי.
5.המאשימה טוענת כי בביקורת שערכו פקחי התמ"ת באתר הבניה נמצאו 5 עובדים אשר עסקו בעבודות בנייה ואבן. לאחד מהם היה אישור עבודה על שם חברת מצלאווי, ולארבעת האחרים לא היה אישור עבודה כחוק. כך אמר עד המאשימה, מר גרשון, בעניין זה:
"הם נצפו עובדים בעבודות אבן..בעבודות אבן יש מי שמכין את הטיט, יש מי שסוחב את האבן" (ע' 6, ש' 17-20).
עוד העיד מר גרשון, כי כאשר נכנסו הפקחים יחד עם השוטר לאתר בנייה, היו במקום עוד מספר פועלים אשר ברחו, לפיכך, לא נלקחו פרטיהם. העד נשאל האם העובדים אשר מהם נלקחו הפרטים נתפסו לאחר מרדף, והשיב כי עובדים אלה לא ברחו אלא נתפסו באתר בזמן ביצוע העבודות (ע' 7, ש' 4).
גם מר יוסף מוריס העיד כי כשנכנס לבניין הוא ראה בנייה של אבן עם ציפוי והכנת טיט, ובנייה של קיר עם גב בטון (ע' 9, ש' 15) בהמשך כאשר נשאל בעניין זה, השיב:
"הם בנו קיר בטון עם ציפוי אבן, קיר אבן.
ש. החמישה ביחד.
ת. כן, מכינים טיט ומגישים את החומר.." (ע' 9, ש' 20-22)
מר מוריס הוסיף כי במקום היה שלט שבו נכתב כי הקבלן המבצע באתר הינו חברת מצלאווי, והוא אף צילם את השלט (ע' 8, ש' 16-18) (מ/10). העד נחמן גרשון הוסיף כי:
"יש חוק של משרד העבודה שמחייב לתלות שילוט מי המבצע, השילוט לשטח היה של חברת מצלאווי, זימנתי את חשב החברה לעדות והוא הציג בפני חוזה וחשבוניות עם הנאשמת 1, לא ראיתי שום מקום להטיל ספק בנכונות הראיות האלה" (ע' 4 ש' 22-24)
מן הדברים הנ"ל עולה, אם כן, כי בעקבות הביקורת באתר נשלח זימון לחקירה לחברת מצלאווי, וחשב החברה, דניאל הורנשטיין, העביר למשרד התמ"ת את חוזה ההתקשרות בין חברת מצלאווי לנאשמת 1. הועברו מסמכים הקושרים את הנאשמת 1 לביצוע העבודות, ובהם הסכם בין שתי החברות, וחשבוניות שהעבירה הנאשמת 1 לחברת מצלאווי. חוזה ההתקשרות בין החברות (מ/5) קובע כי נאשמת 1 תספק עובדים לביצוע העבודה. לאחר קבלת המסמכים נשלחו זימונים לנאשמת 1 להתייצב לחקירה במשרדי התמ"ת (מ/9), אך איש מטעם הנאשמת 1 לא התייצב לחקירה (ע' 4 ש' 7, 11, ע' 7 ש' 16-17).
חוזה העבודה בין חברת מצלאווי לנאשמת 1 קובע כי:
"תמורת שכר החוזה.. מתחייב קבלן המשנה לבצע ולהשלים את העבודות כדלקמן: עבודות שלד וציפויי אבן ב-4 מיבנים בפרוייקט בניין אב ברמת שלמה בירושלים. העובדה כוללת את כל עבודות השלד כולל מתיחות פנים וכוללת את ציפויי חוץ האבן במיבנים.."
מכאן שחברת מצלאווי, אשר היתה אחראית על ביצוע הפרויקט באתר התקשרה בהסכם עם הנאשמת 1, על פי תבצע זו האחרונה את כל עבודות השלד וציפויי האבן. העובדים שנמצאו במקום אכן עסקו בביצוע עבודות אבן, כעולה מעדויותיהם של מר גרשון ומר מוריס, אשר לא נסתרו. משכך עלה בידי המאשימה להוכיח את עובדות כתב האישום, היינו כי הנאשמת 1 היא שביצעה עבודות בנייה באבן באתר, וכי העובדים שנתפסו הינם עובדיה.