מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' איברהים אמד אבו קטיש

בפני

הנשיאה דיתה פרוז'ינין

הכרעת דין

1.נגד הנאשם, הוגש כתב אישום בגין העסקת עובד זר בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן - חוק עובדים זרים).

2.על פי כתב האישום, הנאשם היה הבעלים והמנהל של חנות לממכר חומרי בנין ברח' המשתלה 4 באבו גוש. ביום 15.8.05 בשעה 09:30 או בסמוך לכך, בביקורת שערכו שוטרי סיור של תחנת הראל, נמצא במקום עובד שעסק בחיתוך פלטות גבס. העובד, אמג'ד מחמוד חמאד שמאנסה (להלן - העובד זר), לא היה במועד זה אזרח ישראל או תושב בה, ולא היה לו היתר לעבוד אצל הנאשם.

3.הנאשם כפר באמור בכתב האישום, וטוען כי אינו מכיר את העובד הזר, כי אינו יודע כיצד נקלע לעסקו, וכי הביא אותו אחד הלקוחות כדי לסייע לו.

4.מטעם המאשימה העידו שוטרי הסיור של תחנת הראל, רס"ר יוסי כהן ורס"ל איאד אבו עקל, אשר ערכו את הביקורת במועד הנדון. בנוסף, העידו מטעם המאשימה מר נחמן גרשון ומר יוסף מוריס, פקחי משרד התמ"ת, אשר קיבלו את דו"ח הביקורת מידי השוטרים, והמשיכו את הטיפול מטעם משרד התמ"ת. מטעם הנאשם העידו הנאשם ובנו, מר מושיד אבו קטיש.

5.המאשימה טוענת כי שעה שנמצא עובד זר בחצריו של מעביד, קמה חזקה כי הוא מעסיקו של אותו עובד, ועליו הנטל להפריך חזקה זו. על פי דו"ח הפעולה של השוטרים (מ/9), העובד נצפה כשהוא חותך פלטות גבס. די בכך, לטענת המאשימה, כדי להקים את החזקה האמורה בענייננו. על פי האמור בתעודת עובד הציבור (מ/7), עובד זה לא היה רשאי לעבוד בנכס, עובדה אשר לא נסתרה על ידי הנאשם.

6.מחומר הראיות שהוצג לפני עולה כי העובד הזר אכן נמצא בתחום עסקו של הנאשם. בעדותו אמר השוטר מר איאד אבו עקל את הדברים הבאים:

"תפסנו בעסק תושב שטחים בלי אישור עבודה, הוא עבד בגבס אם אני זוכר טוב" (ע' 6 ש' 16-17).

גם שוטר הסיור השני, מר יוסף כהן, העיד כי ראה את העובד הזר מבצע עבודה במקום, עם עוד פועל:

"ראיתי שני פועלים שעובדים ומרתכים משהו, חותכים משהו, לא יודע בדיוק מה הם חתכו" (ע' 18, ש' 6-7).

שני העדים ציינו כי ראו את העובד בעת חיתוך הגבס בחצר עם עובד נוסף (ע' 8, ש' 17-19). העד יוסף כהן הוסיף כי שני עובדים נמצאו בחצר מתחת לסכך גדול, ואחד מהם ברח ונמצא לאחר סריקות מסתתר במחסן (ע' 18 ש' 6-10, ע' 21 ש' 1-12).

הנאשם מנסה להיתלות בחוסר אחידות מסויים שנתגלה בדברי העדים לגבי מקום הימצאות העובד, בכדי לפגום במהימנות השוטרים. ניסיון זה לא צלח. הנאשם הציג תמונות של המבנים בעסק (נ/1 – נ15), ואולם לא הוצגה בפני תמונה של הסככה, ומעדות בנו של הנאשם, מושיד אבו קטיש עולה כי היא אינה קיימת עוד. לדבריו:

"הסככה הייתה בצד איפה שהמכונית האדומה, הסככה עדין קיימת, היא נסגרה, סליחה, לא נשאר סככה". (ע' 25 ש' 13-14).

7.בפי הנאשם היו גרסאות שונות לעניין הימצאות העובד הזר בעסקו. כאשר נחקר על ידי השוטרים ביום הביקורת (מ/8) טען כי אינו המעביד של העובד, אינו מכיר אותו והוא לא שלח אותו לחתוך את הלוחות. לא ניתן כל הסבר לעובדה שהעובד הזר נמלט אל תוך המחסן, ונמצא מסתתר בין שקי המלט (מ/8, מ/9, וכן ע' 18 ש' 6-12).

גרסה שנייה מסר הנאשם לחוקרי משרד התמ"ת, כאשר הוזמן אליהם לבירור. תחילה חזר על גרסתו לפיה אינו מעסיק תושבי שטחים, ואינו מכיר את העובד. כשנשאל מה יש לו להשיב על טענת השוטרי שראו את השב"ח עובד במקום השיב:

"זה לא נכון. הם רדפו אחרי מישהו שהתחבא אחרי המשטחים בחצר, זה התברר לי מהעובדים שלי לאחר מכן. השב"ח ברח מהשוטרים בככר (השער של העסק הוא בככר עצמה) אל תוך העסק שלי" (מ/2).

גרסה שלישית נמסרה בעת עדותו של הנאשם בבית הדין, עדות אשר נתמכה גם בעדות בנו. השניים העידו כי הם משאירים כלים חשמליים בשטח העסק, וכי קבלנים הבאים לקנות ציוד חותכים לעצמם ציוד, או משאירים את הפועלים שלהם על מנת לחתוך. כדברי הנאשם:

"ברגע שיש לחץ או שהילדים לא נמצאים באותו רגע אני נותן לו (לקבלן-ד.פ) את המכשירים, למשל את הדיסק שחותך את הברזל והוא מעמיס לבד" (ע' 14, ש' 5-6).