תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
18396-09
15/02/2011
|
בפני השופט:
שרון לארי-בבלי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה
|
הנתבע:
ראתב אבו דהים
|
הכרעת-דין,גזר-דין |
הכרעת דין
הנאשם בפניי נאשם בכך שנהג ברכבו ולא ציית לאור אדום בכך שלא עצר את רכבו לפני מעבר חציה ונכנס לצומת בניגוד לאור אדום.
העיד בפני שוטר מיומן וותיק אשר אוכף את עבירת נהיגה באור אדום כענין שבשגרה.
העיד השוטר כי הביט לעבר הרמזור, ראה שהאור מתחלף לאדום, ואז הפנה מבטו אל הצומת וראה את רכב הנאשם נכנס אל הצומת באור אדום מלא.
הנאשם בתגובתו הספונטנית אמר: "היה ירוק שהגעתי לצומת, ראיתי את הכתום ונכנסתי לצומת, לא ראיתי אדום, עברתי לפני שהתחלף לאדום".
בהקראה מיום 16.12.10 מסר הנאשם את גירסתו לפיה: "אני אומר שהשוטר לא יכול היה לראות מאיפה שעמד. לא יודע על מה הוא הסתכל. הוא היה כמו שפוט כדורגל מחוץ למשרד (טעות שלי הכוונה היתה למגרש – ש.ל.ב.). גם היום, טענתו של הנאשם היא למעשה שממקום עמידת השוטר הוא לא יכול היה להבחין בעבירה. טענה זו נסתרה על ידו בחקירתו הנגדית כאשר אישר שממקום עמידת השוטר הוא יכול היה לראות הן את הרמזור והן את מקום כניסתו לצומת. השוטר עצמו אישר שנאלץ להפנות את מבטו מן הרמזור אל הצומת והדבר מתיישב היטב עם גירסת הנאשם.
כאמור, תגובתו הספונטנית של הנאשם היתה שנכנס לצומת באור כתום. היום אמר שנכנס לצומת באור ירוק ואילו האור הכתום התחלף רק כאשר היה באמצע הצומת.
מצאתי להעדיף את גירסת השוטר על פני גירסת הנאשם וזאת לאחר שהזהרתי עצמי שהמדובר בעדות יחיד.
מאחר והמדובר בשוטר מקצועי, הרי שחזקה עליו שלא היה נרשם דוח זה אלמלא הבחין בעבירה על כל מרכיביה.
נוכח האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת לאחר שהמאשימה עמד בנטל ההוכחה והוכיחה מעל לכל סביר את אשמתו של הנאשם.
ניתנה והודעה היום י"א אדר א תשע"א, 15/02/2011 במעמד הנוכחים.
שרון לארי-בבלי, שופטת
גזר דין
הנאשם בפני הורשע בעבירה של אי ציות לאור אדום. הנאשם נוהג משנת 97 ולחובתו 32 הרשעות קודמות לרבות הרשעה דומה שגם בגינה ביקש להשפט והורשע. כמו כן, עבירה נוספת מסוג ברירת משפט, אשר גם בה ביקש להשפט והורשע.
משבוחר אדם לנהל הוכחות בתיק שהוא מסוג ברירת משפט, נוטל הוא את הסיכון שבסופו של יום יורשע ובית המשפט יעיין בעברו ויחמיר עמו מעבר לקנס המקורי.
חסד עשה עם הנאשם ב"כ המאשימה עת לא ביקש פסילה בפועל.
אני דנה איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:
1.לתשלום קנס בסך 2,000₪ אשר ישולם ב-2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 1,000₪ כל אחד החל מיום 1.4.11.
2.לפסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.