ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
4323-09
17/04/2011
|
בפני השופט:
בני שגיא
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א
|
הנתבע:
מרדכי אלמלח
|
החלטה,הכרעת-דין,גזר-דין |
החלטה
אני מתיר לנאשם לחזור מכפירתו ומקבל את כתב האישום המתוקן.
ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תשע"א, 17/04/2011 במעמד הנוכחים.
בני שגיא, שופט
הכרעת דין
על יסוד הודאתו, אני מרשיע את הנאשם בעבירות הבאות:
1. תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – החוק).
2. איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק.
3. ניסיון להיזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 + 25 לחוק.
ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תשע"א, 17/04/2011 במעמד הנוכחים.
בני שגיא, שופט
גזר דין
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, איומים וניסיון להיזק לרכוש במזיד.
מדובר באירוע שהתרחש ביום 9/3/06, כאשר הנאשם הגיע לבית החולים איכילוב לקבלת טיפול ובשלב מסוים שרט את המאבטח בית החולים בצווארו ואיים עליו.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו עתרו במשותף להטלת עונש מאסר לתקופה של חודשיים אשר ירוצה בחופף לתקופת המעצר בה מצוי הנאשם כעת במסגרת תיק אחר. התובעת הבהירה כי התביעה לא תטען במסגרת התיק הנוסף כי אין לנכות את ימי מעצרו בשל אותה חפיפה.
הצדדים מנו מספר נימוקים להסדר הטיעון. הצדדים התייחסו לחומרת העבירה, לצורך להגן על אנשי הצוות הרפואי העובדים במוסדות רפואיים, לחלוף הזמן מאז מועד האירוע, לעברו הפלילי של הנאשם, למצבו הרפואי ולמשמעות קבלת האחריות ולחיסכון בזמן ציבורי.
בחנתי את נימוקי הצדדים להסדר וסבורני כי הסדר הטיעון שהוצג ראוי ומשקף את כלל הנתונים. אכן יש לראות בחומרה כל פגיעה באנשי הצוות הרפואי העושים עבודתם למען הציבור בבתי החולים, אך מנגד, לא ניתן להתעלם מהשנים הרבות שחלפו מאז מועד ביצוע העבירה (אנו נמצאים היום כשלוש שנים לאחר מועד הגשת כתב האישום וכחמש שנים ממועד ביצוע העבירה). יש אף ליתן משקל למצבו הרפואי של הנאשם, כעולה מהתעודה הרפואית אשר הוגשה ע"י הסנגורית. מדובר במי שעבר השתלת כבד, נשא של צהבת B ו-C, וסובל מבעיות רפואיות נוספות.
בנסיבות אלה ובשים לב להודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, יש מקום לכבד את ההסדר.
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
1. מאסר לתקופה של חודשיים, אשר ירוצה החל מיום 17/2/11 ועד היום. תקופת מאסר זו תרוצה בחופף לתקופת מעצרו של הנאשם במסגרת ת"פ 51193-12-10, כך שלמעשה, הסתיימה תקופת מאסרו של הנאשם בתיק שלפניי.
2.מאסר למשך 3 חודשים, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממעצרו בת"פ 51193-12-10, עבירת אלימות או אחרת העבירות בהן הורשע.
3.ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה.