מ.ו. השקעות בע"מ נ' רשות המיסים בישראל

פסק דין

תמים דעים אני עם המשיב כי הסוגיה שמביאה בפנינו המבקשת נדונה בפסק דינו של כב' השופט שנלר במסגרת ע"א 1656/08 בפסקה 25 עד 29.

בין אם המבקשת מכנה את העילה כך כבקשה לפרש את סעיף 91(ב) לחוק מיסוי מקרקעין ובין אם אחרת, הסעד הוא אותו סעד והמשמעות האופרטיבית היא הפסקת הליכי הגביה.

ביהמ"ש מפיו של השופט שנלר קובע במפורש כי אין מדובר בחוב מס שנוי במחלוקת.

אף אם אלך לשיטת המבקשת, הטוענת כי אין מעשה בי-דין בענין המובא בפני, הרי שעמדתי לגבי פרשנות סעיף 91(ב) היא כדלקמן:

סעיף 91(ב) מתייחס לשיקול הדעת שהפעיל מנהל מיסוי מקרקעין המתייחס למסכת עובדתית מסוימת, ובמקרה שלנו, למסכת עובדתית של עסקת מכירה.

במסגרת ההליכים השומתיים של אותה עסקת המכירה, יכולה להטען טענה המביאה לתוצאה כי המס שקבע המשיב שנוי במחלוקת.

משתמו הליכי השומה והערעור בקביעה חלוטה כי אין עוד מס שנוי במחלוקת, מסתיים פועלו של סעיף 91(ב).

עסקת ביטול, הגם שיכולה לאיין את עסקת המכירה, מחייבת הפעלת שיקול דעת חדש ונוסף של מנהל מיסוי מקרקעין ביחס לתשתית עובדתית חדשה. מסכת זו היא נתיב חדש בהפעלת שיקול הדעת וסעיף 91(ב), שעה שהוא דן באי גביית מס שנוי במחלוקת בעסקת המכירה, לא דן בנתיב החדש ולגביו לכאורה, יש צורך בהוראה מפורשת בקשר עם גביית המס או החזרו.

ולמה אני מכוון? – אניח מצב כי בעסקת המכירה שולם המס ולימים מתבקש ביטול העסקה. עוד אניח כבמקרה שבפני, שהמשיב אינו מקבל את עובדת ביטול העסקה. האם מחויב הוא מכח סעיף 91(ב) להשיב בדוגמה שלנו את המס ששולם? – סבורני שלא. אין הסעיף מורה כך.

אם כן, מדוע להפלות בין מי ששילם את המס במועד בגין עסקת המכירה ולימים מבקש את ביטולה, לבין מי שלא שילם את המס ולימים מבקש את ביטולה ובנוסף מבקש הוא שלא לשלם את המס משום טענת הביטול.

הדעת אינה סובלת הפליה מסוג זה.

לסיכום, משני טעמים אלה, האחד כי לדידי קיים מעשה בי-דין בין הצדדים, כפי שקבע אותו כב' השופט שנלר כאמור, ומן הטעם השני כי עמדתי היא שאין לקבל את עמדת המבקשת באשר לפרשנות סעיף 91(ב) כאשר המשמעות האופרטיבית היא כי בקשה להכיר בביטול עסקה אינה באה בגדר סעיף 91(ב) בקשר לעסקת המכירה ואינה יוצרת כדברי כב' השופט שנלר מס שנוי במחלוקת.

הבקשה נדחית.

מקובלת עלי עמדת המשיב, כי הבקשה שבפני היא אותה גברת בשינוי אדרת ומהווה חלק ממסכת התדיינויות ארוכה שמנהלת המבקשת מול המשיב. באומרי כך אינני שולל כמובן את זכותה של המבקשת להגיע אל שומת האמת ולמצות את זכויותיה מול המשיב, אולם לאור סקירת התנהלות המבקשת עד היום, דומני כי הדברים נושקים לניצול לרעה של ההליך המשפטי ובהתאם לכך אפסוק את הוצאות המשיב.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב ובכלל זה בשכ"ט עו"ד המשיב בסכום כולל של 100,000 ₪.

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית אלא אם ישולם תוך 35 יום.

המזכירות תסרוק את מסמך מב/1 שהוגש במהלך הדיון לתוך התיק האלקטרוני.

ניתנה והודעה היום כ"ו תשרי תשע"א, 04/10/2010 במעמד הנוכחים.

מגן אלטוביה, שופט