לשכת עורכי הדין - מחוז תל אביב נ' רוזנברג

פסק דין

לפניי ערעורה של ועדת האתיקה המחוזית בתל אביב (עמל"ע 39265-02-12) (להלן: "המערער"), וכן ערעורו של עו"ד עמירם רוזנברג (עמל"ע 252286-03-12), (להלן: "המשיב"), שניהם על פסק דינו של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין בתיקי בד"א 102/11 ו-108/11, אשר דחה את ערעור המערער על קולת העונש שנגזר עליו בבד"מ 175/10, דחה את טענות המשיב על הקביעה שיש קלון בעבירות בהן הורשע, עם זאת קיבל את ערעור המשיב וגזר עליו שנתיים השעיה בפועל חלף חמש שנים שנגזרו בבית הדין המשמעתי המחוזי. המערער מבקש להשית על המשיב עונש השעיה של 10 שנים בפועל. בערעורו של המשיב מבוקש להתערב בממצאי בית הדין קמא ולבטל את ההשעיה.

2.לבד מן הטיעונים בכתב הוסיפו הצדדים טיעונים בדיון שנערך לפני ביום 28.3.12, אשר בסיומו אפשרתי למערער להשיב לטיעוני עו"ד רוזנברג בתוך 15 יום (כשפגרת הפסח אינה במניין הימים), ואולם עד הבוקר לא הגיעה תשובה מן הלשכה, ואילו המשיב, הגיש "תשובה" מטעמו. תוך כדי כתיבת שורות אלה הגיעו טיעוני הלשכה ועיינתי בהם, אולם לא מצאתי שיש באמור שם כדי לקבל את ערעורה, כפי שיפורט להלן.

3.עיינתי בפסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי, ובכל הנספחים לערעורו של עו"ד רוזנברג בואכה פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי (בשני התיקים) נשוא הערעורים שלפניי, וכן בטיעונים בדיון כאן.

4.פסק הדין בבית הדין הארצי שנכתב על ידי עו"ד יורם סמואל, אב"ד (בהסכמת חבריו להרכב עו"ד עמנואל וייזר, חב"ד ועו"ד אמיר מורשתי, חב"ד), סוקר את השתלשלות האירועים, העובדות ומנתח היטב את הפן המשפטי בסוגיית הקלון ומדיניות הענישה.

5.לא מצאתי מתום בפסק דינו של בית הדין הארצי או מקום להתערב בעונש שהשית על המערער. אין בית משפט זה מתערב בשיקולי הענישה של בית הדין המשמעתי אא"כ חורג הוא באופן מהותי מרמת הענישה הראויה, ואין זה המקרה שלפניי. כך גם אין מקום להתערב בנושא ההרשעה, שהרי זו באה בגין הגשת בקשה להטלת עונש על פי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, בעקבות הרשעתו של המשיב בבית משפט השלום בתל-אביב (ת.פ. 2737/09) לאור הודאתו בכתב אישום מתוקן בעשרה פרטי אישום שונים של קבלת דבר בתחבולה לפי סעיף 416 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

6.המדובר בכך שהמשיב גבה כספים עבור בנק שייצג, ולא העבירם לבנק או המשיך לגבות כספים עבור הבנק מחייבים, לאחר שהודיע לבנק כי החובות הינם אבודים הכל כמפורט בכתב האישום המתוקן (נספח ב' להודעת הערעור).

בית הדין הארצי בדונו בנושא הקלון הפנה לדברי כב' השופטת ע' ארבל בעל"ע 11744-04 עו"ד מאיר זיו נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א (נבו, 8.8.05) והדברים מדברים בעדם.

על הקורלציה בין עבירה שיש עימה קלון לבין הדין המשמעתי – ראו: 2579/90 ועד מחוזי ת"א נ' עו"ד פלוני (נבו, 21.8.91).

7.בדיון לפני הדגיש עו"ד רוזנברג את הרקע להגשת כתב האישום, והתנהלות המשטרה והפרקליטות בעניינו, ועל כך שבסופו של יום מתוך 34 אישומים הודה והורשע בעשרה בלבד, וניתן להבין ללבו ותחושותיו במשך השנים הרבות של ההליכים השונים בערכאות השונות.

8.לפיכך, התוצאה הינה שאני דוחה את שני הערעורים.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' אייר תשע"ב, 02 מאי 2012, בהעדר הצדדים.