לנדקו ישראל יזום וניהול בע"מ נ' מועצה מקומית באר יעקב

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ב' טולקובסקי) מיום 7.12.2017 ברע"ב 44451-12-16, במסגרתו התקבלה בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המשיבה ועניינה ביטול פסק בוררות שניתן על ידי נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (בדימ') א' גורן.

רקע עובדתי

1. מבקשת 1 (להלן: לנדקו) התקשרה בשנת 1995 עם המשיבה (להלן: המועצה) בהסכם שעניינו תכנון וביצוע של עבודות פיתוח בתחום המועצה (להלן: הסכם 1995). בשנת 2004, לאחר שהתברר כי היקף עבודות הפיתוח גדול משצפו הצדדים בתחילה, נחתם בין הצדדים הסכם נוסף (להלן: הסכם 2004). במקביל לחתימה על הסכם 2004, נחתם הסכם בין לנדקו לבין מבקשת 2 (להלן ובהתאמה: הסכם לנדקו-מילומור ו-מילומור) וכן נחתמה תוספת להסכם 2004. על פי הסכמים אלה, מילומור לקחה על עצמה לבצע את ניהול, תכנון וביצוע עבודות הפיתוח על פי הוראות לנדקו.

2. במהלך השנים שלאחר עריכת ההסכמים נתגלעו בין הצדדים מחלוקות בגינן ננקטו הליכים משפטיים מסועפים. הליכים אלו נסתיימו בהסכם פשרה שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין ביום 21.7.2014 (ת"א (מחוזי מרכז) 54591-02-14 (להלן: הסכם הפשרה)). בהסכם זה נקבע סעיף בוררות, שבהתאם אליו פנו המבקשות לבית המשפט המחוזי בבקשה למינוי בורר. בית המשפט נעתר לבקשה והורה, כאמור בהסכם הפשרה, כי ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמה בדבר זהות הבורר, זה ימונה על ידי ראש לשכת עורכי הדין. בהתאם, ביום 26.3.2015 מינה ראש לשכת עורכי הדין את הנשיא (בדימ') א' גורן כבורר להכרעה במחלוקות בין הצדדים (להלן: הבורר).

3. המחלוקת הנוכחית שבין הצדדים נוגעת לשאלה פרשנית העולה מהסכם 2004 והסכם לנדקו-מילומור, בדבר התמורה המגיעה למבקשות בגין תכנון וביצוע עבודות הפיתוח בתחומה של המשיבה. לטענת המועצה, המבקשות זכאיות לתמורה בשיעור של 8.5% מעלות תכנון וביצוע העבודות שינוהלו ויבוצעו על ידן. המועצה נסמכת בטענתה, בין היתר, על הגדרת "שכר טרחת החברה" שבסעיף 2 להסכם 2004 שלשונה "סך השווה ל-8.5% מעלות ביצוע העבודות בפועל בצירוף עלויות התכנון והליווי האדריכלי, הנדסי, כלכלי ומשפטי וכל עלות ישירה ו/או עקיפה לרבות חברת הניהול וכן כל הוצאה בלתי צפויה מראש, אשר הוצאתם תדרש לשם ביצוע העבודות". מנגד, המבקשות סבורות כי התמורה המגיעה להן עומדת על סך של 92% מהסכום שייגבה על ידי המועצה כאגרות והיטלים בגין עבודות הפיתוח, וזאת בהתבסס, בין היתר, על סעיף 12.1.1 להסכם 2004, לפיו "התמורה לה זכאית החברה תעמוד על סך השווה ל-92% מסכום היטלי הפיתוח שנגבו או יגבו במקרקעין".

4. יצוין כי בצד המחלוקת הפרשנית הקיימת בין הצדדים, המועצה טענה כי פרשנותן של המבקשות להסכם 2004 בהכרח מייחסת למועצה חתימה על הסכם בלתי חוקי (כפי שיבואר בהמשך), שדינו להתבטל. מנגד טענו המבקשות כי המועצה מנועה מלהעלות טענה זו, נוכח התחייבותה במסגרת הסכם הפשרה שלא להעלות טענות באשר לנפקות הסכם 2004 או חוקיותו.

5. בפסק בוררות מנומק מיום 23.11.2016 קיבל הבורר את עמדת המבקשות, והכריע כי התמורה המגיעה להן בגין ביצוע עבודות הפיתוח היא 92% מהיטלי הפיתוח שגבתה המועצה (להלן: פסק הבוררות).

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

6. על פסק הבוררות הגישה המועצה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דן תחילה בשאלה האם יש להיעתר לבקשה, וזאת בשים לב להוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), ובפרט להוראת סעיף 29ב הקובעת כי "צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, רשאים להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות, ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין..." (ההדגשות הוספו – ד.מ.). בעניין זה קבע בית המשפט כי פרשנות המונח "תמורה" בהסכם מעוררת שאלות של תקינות מנהלית ולה השפעה של ממש על הקופה הציבורית, וככל שנפלה בפסק הבוררות טעות ביישום הדין – יש בה כדי לגרום לעיוות דין. בנסיבות אלה, ראה בית המשפט המחוזי לנכון ליתן רשות ערעור ודן בבקשה כבערעור.

7. לאחר מכן עבר בית המשפט לדון בפרשנות המונח "תמורה", וקבע כי לשון הסכם 2004 מחייבת הבחנה בין מונח זה, אשר לא זכה להגדרה מפורשת בהסכם, לבין המונח "שכר" בהקשר של שכר טרחת המבקשות בגין ביצוע העבודות. נוכח הגדרת "שכר טרחת החברה" בסעיף 2 להסכם 2004 כשכר מוגדר בשיעור של 8.5% מעלות ביצוע העבודות, קבע בית המשפט כי יש לפרש את המונח "תמורה" בהתאם לפרשנות המוצעת על ידי המועצה. לפי פרשנות זו, 92% מהסכומים שייגבו על-ידי המועצה כהיטלי פיתוח ישמשו כ"קופה" למימון העבודות בכללותן, כאשר שכר הטרחה של המבקשות בסך של 8.5% מעלות הפיתוח ייגבה מתוך אותה קופה. חיזוק לפרשנות זו מצא בית המשפט בסעיף 12.8.4.1 להסכם 2004, אשר קבע מפורשות שהשכר עומד על 8.5% מעלות ביצוע העבודות, שהוגדרה כ"עלות ביצוע העבודות בפועל בצירוף עלויות התכנון והליווי האדריכלי... בתוספת שכר טרחת החברה בסך של 8.5% בצירוף מע"מ כדין" (ההדגשה הוספה – ד.מ.).