ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
39998-12-10
26/07/2011
|
בפני השופט:
נאוה ברוורמן
|
- נגד - |
התובע:
שלומית לנגבוים
|
הנתבע:
יאיר השחר- חניונים בע"מ
|
פסק-דין,החלטה |
פסק דין
מונחת בפני תביעה כספית בסך של 5,092 ₪ שעניינה בנפילת מחסום ביציאה מחניון.
רקע:
ביום 1/7/10 חנתה התובעת בחניון השייך לנתבע, ובעת שיצאה מן החניון שהמחסום בו היה פתוח לרווחה, נפל המחסום על גג רכבה (להלן: "הארוע").
עיקר טענות הצדדים:
לטענת התובעת הנתבעת אחראית לקרות התאונה, ועליה לשאת בנזקים שנגרמו לרכבה בעקבות ארוע זה.
זאת ועוד, עת שיצאה מהחניון נפל המחסום על גג רכבה, עזרו לה להרים את הזרוע ולהמשיך בנסיעה, כך שנגרם נזק נוסף לגג הרכב.
לטענת הנתבעת קיים במקום שלט המורה לעצור לביקורת, התובעת בעת היציאה מהחניון לא נהגה בהתאם לשלט, לא האטה ולאור התנהלותה נגרמה התאונה.
דיון והכרעה:
סלע המחלוקת בתיק דנן נסובה סביב השאלה מי אחראי לקרות הארוע, האם האחריות מוטלת על שכמה של הנתבעת והאם לאו.
כמו כן לאחר שתיקבע שאלת החבות תתברר שאלת הנזק.
בקצירת האומר אציין כי עסקינן בתביעות קטנות בהם בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, אך עדיין על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו שהרי "המוציא מחברו עליו הראיה".
נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי, שהינו חלק מדיני הראיות, על התובע להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. כמו כן הרוצה לסתור טענות אלה, עליו הראיה.
בנוסף לאמור בענייננו, עסקינן בארוע שיש לקבוע מי חב אחריות כלפיו.
במסגרת הדיון בפני העידה התובעת ועד מטעמה, והנתבע, כמו כן הוצגו בפני הראיות.
כבר עתה אומר שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, העדויות, עיינתי בראיות ובחנתי את כל אשר הובא בפני, העדפתי לקבל את גרסתה של התובעת , אשר על כן, דין התביעה להתקבל.
ובמה דברים אמורים:
אין חולק כי התובעת היתה עם רכבה במקום נשוא התביעה, ואין חולק כי המחסום נפל על גג רכבה, אך יש חולק על מי האחריות.
כפי שהובא בפני על ידי התובעת פנתה באופן מיידי אל הנתבעת על מנת לדווח על התאונה, וזאת לא כפי שנטען על ידי הנתבעת בכתב ההגנה, וזאת בהסתמך על ת/1 וכן כפי שציינה בפני פנתה לסוכנת הביטוח כבר באותו היום, כפי שהדברים מופיעים בת/2. לפיכך השתכנעתי כי דבריה של התובעת נסמכים על ראיות חיצוניות, ולא באמירות בעלמא.
זאת ועוד גירסתה נשמעה לי סבירה שהרי כפי שציינה בפני כל רצונה היה לצאת מהחניון וכאשר ראתה שהמחסום פתוח יצאה ממנו ולא סברה כי עליה לעצור. אין היא מכירה את החניון, ועל כן נהגה כפי שנהגה, לא מצאתי בכך פסול, כך היה נוהג נהג סביר.