לייבדיאנאס בע"מ ואח' נ' שחר ואח'

על הפרק תביעה ותביעה שכנגד, ובשתיהן טענות לתחרות עסקית שחצתה קווים אדומים.

בתביעה הראשית עומדת טענה להעתקת תכנת מחשב של מערכת רישום וניהול שמות מתחם במרשתת, ומכירתה לנתבעת המתחרה בתובעת. האם הוכחה העתקה? והאם הוכח שיתוף פעולה מעוול בין המעתיק לנתבעת המתחרה? מהן ההשלכות הכספיות של פעילות זו, וכיצד יש לקבוע את הפיצוי בהתאם לטענות שהוכחו?

בתביעה שכנגד עומדים לבחינה גבולות האחריות שיש להטיל על חברה, המעבירה מסרים שליליים על אודות מתחרתה, תוך ניסיון לשמַר לקוחות. מה הדין שעה שחיווי שלילי זה כלל שילוב של עובדות ושל הערכות? האם כל אלה עולים כדי לשון הרע, או כדי עוולה מסחרית?

הנפשות הפועלות

1. התובע 2, מר יגאל רוזנקרנץ (להלן: מר רוזנקרנץ או התובע) והנתבע 1, מר קובי שחר (להלן: מר שחר) היו בעלי המניות והדירקטורים היחידים בחברת לייבדיאנאס בע"מ (LiveDNS), שהוקמה בשנת 2002 (להלן: התובעת או חברת לייבדיאנאס). על עיסוקיה של התובעת ניתן למנות את פעילותה כרשם שמות מתחם מוסמך מטעם איגוד האינטרנט הישראלי (להלן: איגוד האינטרנט או האיגוד), החל משנת 2007. החברה מפעילה לצורך כך אתר אינטרנט שנושא את שמה, ושמספק שירותי רישום וניהול שמות מתחם.
2. בשנת 2011 עלו יחסיהם של מר שחר ושל מר רוזנקרנץ על שרטון. התובע הגיש המרצת פתיחה נגד מר שחר (ה"פ (מחוזי מרכז) 46659-01-11), ובה ביקש, בין היתר, להורות על הערכת השווי של חברת לייבדיאנאס ועריכת התמחרות בין השניים, שתאפשר את רכישת מלוא מניות החברה על ידי אחד מהם. לאחר שבוצעה הערכת שווי על-ידי רו"ח אל-על (להלן: מעריך השווי או רו"ח אל-על) בוצעה בסופו של יום התמחרות, וביום 29.6.11 רכש מר רוזנקרנץ את מלוא אחזקותיו וזכויותיו של מר שחר בתובעת. עוד הוסכם כי ייאסר על מר שחר לפנות ללקוחות התובעת במשך 18 חודשים.
3. ביולי 2011 הקים מר שחר את הנתבעת 4, חברת וירטואלבוקס בע"מ (להלן: חברת וירטואלבוקס) העוסקת בתחום המחשוב ותקשורת המחשבים, והוא משמש כמנכ"ל החברה.
4. הנתבע 6, מר רותם אופיר (להלן: מר אופיר) הוא יזם ואיש עסקים הפועל שנים רבות בעולם האינטרנט. הוא דירקטור ובעל מניות הן בנתבעת 3, ג'יסייטס בע"מ (להלן: חברת ג'יסייטס), הן בנתבעת 5, מסך – פרסום אלקטרוני בע"מ (להלן: חברת מסך פרסום). חברת מסך פרסום היא קבלן משנה של הנתבעת 2, חברת גורני אינטראקטיב בע"מ (להלן: חברת גורני). חברת גורני משמשת כרשם מוסמך מטעם איגוד האינטרנט לרישום שמות מתחם באמצעות אתר בוקס. ומכאן שחברת גורני מתחרה למעשה בתובעת, חברת לייבדיאנאס.
5. לשם הנוחות ייקראו להלן מר שחר וחברת וירטואלבוקס בשם – קבוצת שחר, והנתבעים 2, 3, 5 ו-6 ייקראו להלן: קבוצת גורני.
6. מר אופיר חיפש בשנת 2012 גורם שיפתח עבורו תוכנה לניהול ורישום שמות מתחם. בסביבות יוני 2012 פנתה קבוצת גורני לקבוצת שחר, על מנת שתפתח עבורה תוכנה כאמור. ביום 4.6.12 נחתם ההסכם לרכישת התוכנה לניהול ורישום שמות מתחם (להלן: תוכנת שחר), כאשר מטעם קבוצת גורני חתם על ההסכם מר שלומי קקון מנכ"ל חברת ג'יסייטס. מר שחר פיתח את התוכנה ובראשית ינואר 2013, עלה לאוויר האינטרנטי אתר המכונה "בוקס" (להלן: אתר בוקס), מאז החלה חברת גורני לפעול כרשם מוסמך מטעם איגוד האינטרנט. מר קקון הוא המנהל של אתר בוקס באופן שוטף.

התביעה הראשית, התביעה שכנגד ונקודות ציון דיוניות (צו המניעה ואיסור פרסום סודות מסחריים)

7. התובעים טוענים שגילו כי התוכנה שקבוצת שחר מכרה לקבוצת גורני הועתקה מהמערכת שלהם. לפיכך הגישו את התובענה שלפני בה עתרו לסעדים הבאים: לאסור על הנתבעים לעשות שימוש בסודות המסחריים ובקניין הרוחני של התובעת, ובפרט בתוכנת התובעת; לצוות על הנתבעים לאסוף ולמסור לתובעת כל מידע סודי שלה המצוי ברשותם או בשליטתם לצורך השמדתו; לחייב הנתבעים למסור לתובעת רשימה מפורטת של הצדדים השלישיים שלהם נמסר המידע הסודי; ולצוות על הנתבעים למסור לתובעת דוח מפורט ומאושר, המפרט את כל העסקאות שבוצעו על ידי הנתבעים, תוך עשיית שימוש במערכת המפרה.

עוד טענו התובעים שיש לחייב הנתבעים לשלם לתובעת את הפיצויים הבאים: כל הסכומים שהתקבלו ויתקבלו על ידם כתוצאה מהשימוש במערכת שהועתקה מהם; תשלום התמורה ששולמה על ידי מר רוזנקרנץ למר שחר בעבור רכישת מניות התובעת ממנו; פיצויים בלא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות); פיצויים בלא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪ לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 (להלן: חוק זכות יוצרים); פיצויים בלא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים בהודעות התובעת, שעולות כדי יצירות שנשלחו למשתמשי המערכת. עוד עתרו התובעים לכל סעד אחר שבית המשפט ימצא לנכון.

לצרכי אגרה ועל בסיס הערכות כלליות העמידו התובעים את סכום תביעתם על סך של 8,000,000 ₪.

8. הצדדים הסכימו למתווה שהוצע על-ידי בית המשפט (כב' השופט גינת) לפיו ימונה מומחה תוכנה שישווה בין קוד המקור של התובעים לקוד המקור של תוכנת שחר, ויקבע האם בוצעה העתקה. ביום 24.6.14 מונה על ידי בית המשפט המומחה גיא רונן (להלן: המומחה רונן), שהגיש חוות דעתו (להלן: חוות דעת רונן). נקבע בה כי הייתה העתקה נרחבת, שיטתית ומכוונת של תוכנת התובעים. בעקבות קבלת חוות הדעת הגישו התובעים בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על קבוצת גורני להמשיך להשתמש בתוכנת שחר. בקשתם התקבלה (ביום 30.11.14), ונאסר על גורני לעשות שימוש בתוכנה החל מיום 22.12.14.

על רקע זה נדרשה קבוצת גורני לפעול במהירות. עובר להחלטת בית המשפט היא החלה לבדוק אפשרות להתקשר עם חברות תכנה קנדית המופעלת על ידי ישראלי לשעבר בשם סרגי פדצ'ן, שהציעה לה לפתח תוכנה במחיר 24,000 דולר קנדי. נוכח הצורך לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בהחלטה רכשה קבוצת גורני תוכנה חלופית (להלן: התוכנה החדשה) שפיתחה חברת אמייזינג ווב, בניהולו של מר רועי בנכון, מנכ"ל החברה (להלן: חברת אמייזינג ווב ומר בנכון בהתאמה), שנכנסה לפעילות במועד הנדרש. סך התשלומים ששילמה גורני לחברת אמייזינג ווב עמד על 83,930 ₪ (בתוספת מע"מ).

נמצא שקבוצת גורני עשתה שימוש בתוכנה של מר שחר במשך כשנתיים (מתחילת שנת 2013 ועד סוף שנת 2014). 

9. ביום 7.10.14 הגישה קבוצת גורני הודעת צד ג' כלפי קבוצת שחר, בה עתרה לשיפוי ככל שתחויב בתביעה הראשית. ביום 11.1.16 הגיעו קבוצת גורני וקבוצת שחר לפשרה בעניין חלוקת האחריות ביניהם, שקיבלה תוקף של פסק דין, תוך הבהרה שאין בפשרה זו כדי לחייב את התובעים.