לונברג ואח' נ' רביבו ואח'

החלטה

בית המשפט רשם בפניו את הצהרת ב"כ הנתבעים כי מי שמתגורר בדירה, פרט לשני הדיירים החוזיים, הם הנתבעים 3-4, שהם ילדיהם של הדיירים החוזיים.

לטעמי, וכך אני מבין את החוק והפסיקה, הדיירים החוזיים הם אלה שלהם זכויות הדיירות המוגנת במושכר הנדון. אם בדירה מתגוררים, בשלב זה, שניים מילדיהם ,שרוב חייהם הם מתגוררים שם עם הוריהם, הרי אין להם זכות דיירות מוגנת והם נמצאים שם רק ילדיהם ואורחיהם של הוריהם ואין לבעל הבית כל זכות לתבוע מהם לעזוב את הדירה.

רק לאחר 120 שנה, שהדיירים המוגנים, בהתאם לחוזה, ילכו לבית עולמם, או שמי מהם ינטוש את המושכר או כל פעולה אחרת המוכרת בדין, רק אז תתעורר השאלה באם אחרים, כולל ילדיהם של הדיירים המוגנים, זוכים באיזה שהם זכויות חזקה במושכר.

בנסיבות אלה נראה לי שתביעת הפינוי אינה במקומה.

לגבי עילת הפינוי האחרת שהיא חובות הדיירים, הרי המחלוקת בין הצדדים נובעת, לדעתי, מהפרשי תשלום. וועד הבית דורש את תשלומי וועד הבית מכל דיירי הבית שהינו בית משותף, בעוד שהדיירים שילמו את התשלומים המוטלים עליהם על פי תקנות חוק הגנת הדייר. בית המשפט מבין מב"כ הנתבעים כי הנתבעים מוכנים לשלם את תשלומי וועד הבית, גם אם מדובר בסכום העולה מעט על הסכומים שבהתאם לתקנות כאמור. מכל מקום, נראה לי כי ב"כ הצדדים חייבים להיפגש ביניהם, להציג זה בפני זה את המסמכים הרלוונטיים ולעשות את החשבון המתאים ואם יתברר כי נותר לדיירים חוב בגין דמי שכירות או דמי וועד בית או דמי שרותים, מן הדין כי החוב ישולם מיידית ואז בימ"ש מצפה מב"כ התובעים לחזור בו מהתביעה ולחסוך לבעלי הדין הוצאות מיותרות.

אני דוחה תיק זה לקדם משפט נוסף. אולם בימ"ש מקווה שעד למועד זה תתקבל הודעה שתייתר את מועד הדיון.

קדם משפט נוסף יתקיים בתאריך 31/3/11 שעה 09:00.

ניתנה והודעה היום כ"ב שבט תשע"א, 27/01/2011 במעמד הנוכחים.

דן מור, שופט בכיר

הוקלד על ידי: הדר אהרון