לוי יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באירוע תאונתי שאירע לו, לטענתו, בכתפו הימנית ביום 14.03.2011 כ"תאונת עבודה", כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- "החוק") ולתשלום דמי פגיעה בגינה.

הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 25.01.2012 מן הטעם שלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי כלשהו שארע תוך כדי ועקב עבודת התובע.

כנגד דחייה זו הוגשה התביעה שבפנינו.

2.בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 18.04.2013 נשמעו בפנינו עדויות התובע והעובד הנוסף שעבד עימו ביום 14.03.2011 , מר אחמד דרוויש- אשר מסרו את עדותם הראשית בתצהיר ונחקרו בפנינו בחקירה נגדית.

3.הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

העובדות הצריכות לענייננו:

4.התובע יליד שנת 1959. בזמנים הרלבנטיים לתביעה והתובע עבד כאיש אחזקה, מסגר ומנהל עבודה בחברת סגלוביץ' העוסקת בעבודות עפר ופיתוח.

5.במועד הרלבנטי לתביעה, עבד התובע באתר עבודה בנמל אשדוד (להלן-"הנמל") בבניית חדר סניקה, שהינו חדר תת קרקעי שבחלקו התחתון ממוקמת משאבה המחוברת לצנרת, והמובילה ביוב מאתרים בנמל לעבר שוחת ביוב.

6.על פי הנטען, ביום 14.03.2011, בעת שעבד בנמל, השחיל התובע צינור באורך של 6 מטר, בקוטר 6 צול, ובמשקל של כ-130 ק"ג לעומק של 8 מטר דרך פתח ברצפה העליונה וזאת לצורך חיבור הצינור למשאבה. החיבור נעשה כך, שאחד העובדים יורד לתחתית הבור ומוביל את הצינור למשאבה ועובד אחר נשאר בפתח העליון ומשחיל את הצינור כלפי מטה.

ביום האירוע, מר דרוויש ירד בסולם לתחתית הבור על מנת לחבר את הצינור, בעוד שהתובע אחז בצינור והחל בהשחלתו. במהלך השחלת הצינור, מר דרוויש מעד והצינור החליק מאחיזתו. כתוצאה מכך, התובע אחז בצינור בחוזקה, כדי למנוע את נפילת הצינור על מר דרוויש.. אחיזה זו גרמה לכך, שכל כובד משקלו של הצינור משך את ידו הימנית של התובע, בבת אחת, כלפי מטה והתובע חש לטענתו, בכאב חזק ופתאומי בכתף ימין.

לאחר הפגיעה, התובע המשיך לעבוד בפיקוח על יתר חדרי הסניקה, אך לא בעבודה פיסית.

7.טופס בל/250 מטעם המעסיק, ניתן לתובע ביום 17.04.2011 (ת/1).

8.לתובע הוצאה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" בתאריך 25.09.2011 (נספח ה' לכתב התביעה). בסמוך להוצאת התעודה הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה.

9.לאחר התאונה, התובע לא נעדר מהעבודה. התובע העיד בחקירתו הנגדית כי לאחר התאונה לא עבד בעבודה פיזית, אלא בניהול ופיקוח על עבודתו של מר דרוויש לרבות הסעתו לעבודה (עמ' 7 ש' 21-31, עמ' 8 ש' 1-2, עמ' 11 שורות 23-24 לפרוטוקול).

10.לתובע אירעה תאונת עבודה נוספת בתאריך 26.04.2011. במהלכה נחבל ביד שמאל, בכתף ימין והשוק שמאל. תאונה זו הוכרה כתאונת עבודה.

דיון והכרעה:

11.סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי ועקבעבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח ידוועקב עיסוקו במשלח ידו".

כלומר, על הנפגע, התובע, להוכיח שני תנאים מצטברים לצורך הכרה באירוע שקדם לו בעבודה כתאונת עבודה: תנאי הזמן - "תוך כדי עבודתו", ותנאי הקשר הסיבתי - "עקב עבודתו". באשר לכך נפסק כי התנאי העיקרי הינו תנאי הקשר הסיבתי שבין העבודה לבין התאונה, ואילו תנאי הזמן, ה"תוך כדי עבודתו", הינו הטפל.

12.בקביעה העובדתית אם הייתה תאונה אם לאו, יש לייחס משקל רב להתבטאויותיו של התובע לאחר האירוע הנטען, מועד שניתן להניח כי האיש מסיח לפי תומו. בית הדין יעדיפן, בדרך כלל, על התבטאויות מאוחר יותר של התובע במועד הגשת התביעה. במסגרת זו, יש לתת משקל מיוחד למסמכים רפואיים, מתוך הנחה כי חולה ימסור את העובדות הנכונות על מנת לקבל את הטיפול הרפואי המתאים [עב"ל (ארצי) 248/98 פרץ - המל'ל, פד"ע לג(29) 24, 26 (2000); עב"ל (ארצי) 686/08 חכם - המל''ל (20.12.2009)].