ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
23717-08-10
15/02/2011
|
בפני השופט:
ריבה ניב
|
- נגד - |
התובע:
1. חיים לוי 2. שמחה לוי
|
הנתבע:
1. מורן נסיר 2. דוד נסיר 3. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
|
|
החלטה
נוהל קדם משפט ממושך, אשר בו נתבקשו הצדדים לפרוש לפני בית המשפט את גרסותיהם.
ב"כ התובעים טוען כי הבנק כשל כאשר לא רשם משכון על זכויותיהם של מרשיו בבית שנרכש על ידם, כן כשל כאשר עמד על מימוש המשכון בדירה בבת ים, בעת שיכול היה לממש את הזכויות בנכס בראשל"צ וכאשר הגיע להסכם פשרה עם הנתבעים 1 ו-2 בסכום שאיננו מכסה את מלוא חובם של התובעים.
ב"כ התובעים טוען כי חלה על הבנק חובה מוגברת כלפי לקוחותיו וכי עומדת לו זכות התביעה כנגדו.
ב"כ הנתבעים 1 ו-2 טען לחוסר יריבות בין הנתבעים הללו לבין התובעים, שכן מרשיו קנו את הנכס מהקבלן, התחייבו כלפיו, שילמו תשלומי ביניים, ופנו לבית המשפט המחוזי כאשר הקבלן נטש את הבנייה, נאלצו לשלם סכומים נוספים כאשר השלימו את הבנייה ונאלצו להגיע להסכם פשרה על מנת לנקות את הזכויות החוזיות ולקבל נכס חופשי מכל שיעבוד.
ב"כ הבנק טען כי מרשו פעל על פי נוהליו, וכי בעת שמתבקשת משכנתא של 1,230,000 ₪ לרכישת נכס ששוויו 1,500,000 ₪, מתבקשת בטוחה נוספת.
הבנק דרש לפיכך את מישכון הזכויות בדירה בבת ים ועמד על הדרישה לבטוחה המשלימה בכל עת.
לטענת ב"כ הבנק, אין כל משמעות למועד רישום המשכון אצל רשם המשכונות, שכן המשכון נרשם על זכויותיהם של התובעים וגם לו היו הנתבעים 1 ו-2 בודקים אצל הרשם, לא היו מגלים מישכון זה.
סופו של הסיפור, שהחוזה בין התובעים לבין הקבלן בוטל, הנתבעים 1 ו-2 רכשו את זכויותיהם מהקבלן, ומשעמדו במצב של חוסר ידיעה, פנו לבית המשפט המחוזי.
הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, חייב את הנתבעים 1 ו-2 בתשלום של 930,000 ₪ לבנק לאומי למשכנתאות, אשר המשיך לפעול למימוש המשכנתא הרובצת על דירת התובעים, זו נמכרה וכך נותרו התובעים ללא קורת גג.
האירוע אירע לפני שנים, עד כדי טענת התיישנות או שיהוי של מי מהצדדים.
הוריתי על הפקדת ערובה בסך 15,000 ₪ שהתובעים נאלצו ללוות על מנת להפקידה בבית המשפט.
המלצתי בפני ב"כ התובעים לשקול בשנית עמדתו באשר להמשך ההליכים כנגד הנתבעים 1 ו-2, וכן נתתי המלצה (אחרת) לגבי התביעה שבין התובעים לנתבע 3.
ב"כ התובעים הודיעני כי הוא עומד בשלב זה על המשך ההליכים כנגד כל הנתבעים.
תצהיר גילוי מסמכים יוגש על ידי הצדדים תוך עשרה ימים מהיום.
עיון במסמכים ספציפיים שיידרשו יתבצע תוך עשרה ימים מיום דרישתם.
הצדדים רשאים להפנות שאלונים זה לזה תוך 15 יום מקבלת המסמכים.
צד שלא ישלח שאלון במועד, יראו אותו כמוותר על זכותו.
באשר לשאלון שנשלח על ידי ב"כ הנתבע 3 לתובעים, השאלון ייענה תוך 15 יום מהיום.
תצהיר עדות ראשית יוגש על ידי התובעים תוך 90 יום מהיום.