התובע תובע סך 17,800 ש"ח מהנתבעת, בגין פיצוי על נזקים שלטענתו נגרמו לו עקב הפרת הנתבעת את חוזה ההתקשרות, שבמסגרתו למד התובע אצל הנתבעת בקורס הכנה לבגרות במקצוע מתמטיקה 5 יחידות למועד קיץ 2007 (
להלן - הקורס), ושלפיו היה התובע זכאי, לטענתו, להשתתף בקורס חוזר כנגד תשלום דמי רישום בסך 700 ש"ח בלבד, כמפורט בסעיף 7 לחוזה ההתקשרות, שעותק ממנו צורף לכתב התביעה כנספח 1 (
להלן - החוזה).
אין חולק כי התובע עמד בתנאים הדרושים להשתתפות בקורס חוזר, כפי שמפורטים בסעיף 7 לחוזה.
טענת הנתבעת היא כי התובע נרשם לקורס במסגרת "פרויקט השרה" של משרד החינוך, שלפיו תלמידים, אשר להם מקצוע בגרות אחד חסר לצורך השלמה לתעודת בגרות, יהיו זכאים למימון לימודי קורס במקצוע החסר על חשבון משרד החינוך, וכי מי שנרשם לקורס דרך "פרויקט השרה" אינו זכאי להטבה המאפשרת השתתפות בקורס חוזר בעלות דמי רישום. הדבר הוסבר בכך שבעוד שמשרד החינוך משלם 3,427 ש"ח בגין השתתפות תלמיד בקורס במסגרת "פרויקט השרה", מי שלומד באותו קורס שלא במסגרת "פרויקט השרה" נדרש לשלם סך 5,360 ש"ח. לטענת הנתבעת, בטעות הוחתם התובע על חוזה הרשמה למי שלומד בקורס שלא במסגרת "פרויקט השרה", שבו אכן רשומה ההטבה בדבר השתתפות בקורס חוזר בעלות דמי רישום, ולא על חוזה הרשמה למי שלומד בקורס במסגרת "פרויקט השרה", שבו אין הוראה מקבילה בענין זכאות להשתתפות בקורס חוזר בעלות דמי רישום. עוד טענה הנתבעת כי התובע היה מודע לכך כי אין לו זכאות להשתתף בקורס חוזר בעלות דמי רישום מאחר ולמד בקורס במסגרת "פרויקט השרה", שכן הדבר מפורט במכתב הנשלח על ידי משרד החינוך לכל התלמידים הזכאים להשתתף ב"פרויקט השרה".
התובע אכן אישר כי למד בקורס במימון משרד החינוך ובמסגרת "פרויקט השרה", אך הכחיש כי היה ידוע לו כי מי שלומד בקורס במסגרת "פרויקט השרה", אינו זכאי להשתתף בקורס חוזר בעלות דמי רישום. זאת ועוד, התובע אף העיד כי מאחר ועדיין היה חייל בשירות סדיר במהלך הקורס שבו למד, הוא תכנן בכל מקרה להשתתף בקורס החוזר, ביודעו כי בקורס הראשון
"לא יכולתי לתת 100%", וכי כך ייעץ לו לעשות נציג המכירות של הנתבעת (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 13-15).
בהמשך לדיון שהתקיים ביום 20/11/08 הוגש לתיק העתק ממכתב השרה (דאז), יולי תמיר, אל התובע, הנושא תאריך 29/05/06 והמודיע לו על זכאותו להשתתף ב"פרויקט השרה". אין במכתב כל התייחסות לענין השתתפות בקורס חוזר בעלות דמי רישום, לא לחיוב ולא לשלילה.
אין חולק כי התובע ביקש להשתתף בקורס חוזר בעלות דמי רישום, וכי הנתבעת סירבה לכך, אם כי היתה נכונה, מבחינתה לפנים משורת הדין, לאפשר לתובע להשתתף בקורס חוזר בעלות מופחתת בסך 2,680 ש"ח, המהווה מחצית ממחיר המלא של הקורס.
לאור עמדת הנתבעת, והצורך של התובע לשפר את ציונו המשוקלל לצורך קבלה לאוניברסיטה (
להלן - ציונו המשוקלל), הוא השתתף בקורס הכנה לבחינה פסיכומטרית במכללת קידום (
להלן - הקורס במכללת קידום) בעלות 5,620 ש"ח (קבלה צורפה לכתב התביעה), על מנת לשפר את ציונו המשוקלל דרך שיפור תוצאת המבחן הפסיכומטרי שלו.
יובהר, כי בסופו של דבר, הסכימה הנתבעת, מבחינתה לפנים משורת הדין, לאפשר לתובע להשתתף בקורס חוזר בעלות דמי רישום בלבד, אך לדברי הנתבעת, לא ניצל התובע את ההזדמנות. התובע הבהיר כי בעת שהנתבעת הסכימה, בסופו של דבר, לאפשר לו להשתתף בקורס חוזר בעלות דמי רישום, הדבר כבר לא היה אקטואלי מאחר שכבר נרשם לקורס במכללת קידום, החל את לימודיו בו ולא היה זכאי לכל החזר כספי אם היה מפסיק את לימודיו בו.
סכום תביעתו של התובע מורכב מהסכומים דלהלן:
- סך 6,015 ש"ח בגין שכר הלימוד ששילם עבור הקורס במכללת קידום;
· · סך 6,000 ש"ח בגין אבדן הכנסה מכיון שלטענת התובע היה מובטל במועד תחילת הקורס החוזר שביקש להשתתף בו, בעוד שבעת שהשתתף בקורס במכללת קידום כבר עבד, ולטענתו ההשתתפות בשיעורים בקורס במכללת קידום גרמה לו להפסד השתכרות בסך 3,000 ש"ח בחודש;
· · סך 5,785 ש"ח פיצוי מאחר ולטענתו ייתכן כי לא היה מספיק להתקבל לאוניברסיטה לשנת הלימודים תשס"ט (חששו בענין זה לא התממש, שכן בדיון שהתקיים ביום 20/11/08, הודיע התובע כי הוא נתקבל לאוניברסיטה ולומד בשנה א'), וכן בגין עגמת נפש.
תביעת הסך 6,015 ש"ח, אשר נתבע בגין שכר הלימוד ששילם עבור הקורס במכללת קידום, בעייתית נוכח חובת הקטנת הנזק, המוטלת על צד לחוזה שנפגע מהפרת החוזה על ידי הצד האחר, ומאחר ועל פני הדברים נראה כי יכל התובע להקטין את נזקיו, אם היה מקבל את הצעתה של הנתבעת לאפשר השתתפותו בקורס חוזר בעלות 2,680 ש"ח (בדרך זו היה מביא לשיפור הנדרש בציונו המשוקלל בעלות 2,680 ש"ח, במקום בעלות 6,015 ש"ח, ויכל לתבוע אחר כך מהנתבעת את הסך 2,680 ש"ח).
עוד יש להביא בחשבון, כי אין כל וודאות כי התובע היה משיג את השיפור הנדרש בציון הבגרות למתמטיקה, אם היה משתתף בקורס חוזר במתמטיקה.
הצדדים הסכימו כי בית המשפט יפסוק בענין בדרך של פשרה (לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984), לרבות על ידי קבלת התביעה במלואה או דחייתה במלואה.
לאור כל האמור, ולאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים ולנסיבות המקרה, אני פוסק כי הנתבעת תשלם לתובע סכום כולל בסך 4,000 ש"ח. ככל שהסכום לא ישולם תוך 30 יום מהיום, תחולנה לגביו הוראות סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א-1961, ומועד מתן פסק דין זה יהווה המועד לביצוע התשלום לצורך הוראות הסעיף האמור.
ניתן היום, ה' באב תשס"ט (26 ביולי 2009), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.
מוריס בן-עטר, שופט