לא ניתן לרשום את המילים "גלאט למהדרין" כסימן מסחרי

השופט י' אלון:

א.      הערעור

           המערערת, חברה ושמה "מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ" ביקשה את המשיב, רשם סימני המסחר, לרשום על שמה את סימן המסחר "גלאט למהדרין" לגבי סוג הטובין של "בשר, עופות ... ומוצרים הכוללים במלואם או בחלקם את הטובין הנ"ל". רשם סימני המסחר דחה את בקשת המערערת, זאת הואיל וצירוף המילים "גלאט למהדרין" הינו בעל אופי תיאורי ברמה הפוסלת אותם להירשם כסימן מסחרי על פי סעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר, ולפיו:

"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(9-1) ...

(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מילים הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9".

(14-11) ...".

           הרשם נימק החלטתו בכך, כי המובן הנודע לצירוף המילים "גלאט למהדרין":

"משמעותו כי המוצר הוא בעל רמת כשרות גבוהה גם עבור המקפידים ביותר בדיני כשרות, גם אם אין בו כשלעצמו כדי לייתר הכשר מגורם רשמי. דברים אלה הובילוני למסקנה, כי צירוף המילים "גלאט למהדרין" יש בו כדי לתאר את הטובין והוא נוגע במישרין לתכונותיהם גם אם אין בו כדי לציין את ההכשר של אותם טובין מן הבחינה ההלכתית או המקצועית-רשמית".

           בערעור זה טוענת המערערת, כי "גלאט למהדרין" אינו צירוף מילים שאופיו תיאור הטובין (עוף ובשר), ואף אין הוא נוגע במישרין לאיכותם או למהותם.

           לטענתה, אין לצירוף המילים "גלאט למהדרין" משמעות הלכתית. המילה "גלאט" והמילה "למהדרין" כשלעצמן אינן נושאות אופי תיאורי - וממילא גם לא צירופן - ועל כן אין בהן כשלעצמן כדי תיאור הטובין.

           לחילופין, היא עוסקת בשיווק מוצרי בשר מזה עשר שנים תחת שמה "מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ", וכן תחת השם "גלאט למהדרין" (אותו היא מבקשת לרשום כסימן מסחר), ומתוך כך רכש הסימן המבקש "אופי מבחין" המכשיר את רישומו כאמור בסעיף 8(ב) ובסעיף 11(10) סיפא לפקודה.

           זוהי ליבת טענותיה של המערערת כנגד החלטת המשיב. על כך מוסיפה היא טענות בדבר סימני מסחר שונים שנרשמו בעבר, הכוללים את המילה "גלאט", סימני מסחר שנרשמו בעבר אשר לטענתה אופיים תיאורי לא פחות מ"גלאט למהדרין", וסימני מסחר שנרשמו בעבר ובהם המילה "גלאט" נרשמה כחלק מצירופי מילים שונות לעניין סוגי מזון וטובין שונים מבשר ומעוף, כגון: פירות וירקות, חנויות למוצרי מזון ושירותי קייטרינג והסעדה.

           למערערת טענות נוספות לעניין סדרי הדין ודרך קבלת החלטתו של המשיב, אולם נפתח בליבת המחלוקת - לאמור, האומנם "גלאט למהדרין" מהווה צירוף מילים מתאר כמובנו בסעיף 11(10) לפקודה.

ב.      מהותו ותוצאתו של רישום סימן מסחר

1.        כנאמר על ידי כבוד השופטת ד' ביניש (כתוארה אז) בע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (פ"ד נט(1) 873, 887):

"מטרת ההגנה על סימן המסחר הינה שימור הזהות בין הסימן למוצר, באופן שבראות ציבור הצרכנים את הסימן הוא יקשר אותו עם מקורו.

זהות זו בין המוצר למקור משתמרת ואף ממשיכה ונטווית הודות לבלעדיות שסעיף 46(א) לפקודה מקנה לבעל סימן המסחר ...

כוחו של הרישום אצור בכך שהוא מקנה לבעל סימן המסחר את הזכות לעשות שימוש בלעדי בסימן, תוך שהוא מופקע - בהקשר המסחרי - מנחלת הכלל. לפיכך, כדי למנוע הפקעת יתר של סימנים מרשות הרבים וכדי לקיים את האיזון ההולם בין זכותו של בעל הסימן להגן על קניינו ועל המוניטין שרכש, לבין האינטרס של הציבור לחופש עיסוק ולחופש ביטוי, נדרשת מידת זהירות בתהליך אישור סימני מסחר כראויות לרישום".