לא יבוטל הסדר טיעון עקב הפרת חובת התביעה ליידע את נפגע העבירה על ההסדר בטרם נחתם

השופט י' אלון:

1.        נגד המשיב 5 (להלן: הנאשם) הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בכפר סבא. על פי הנטען בו, הגיע הנאשם ב-8.8.06 בשעות אחר הצהריים למשרדו של המתלונן, העותר שבפנינו. הנאשם הגיע למקום מצוייד ב"סכין פרפר" ובמוט ברזל. הוא נכנס למשרדו של העותר, הטיח לעברו "אתה הרסת את הילדה שלי" והחל חובט בגופו במוט הברזל עד שהעותר נפל ארצה. בשלב זה הוציא מכיס מכנסיו את הסכין ודקר בה את המתלונן בחלקי גופו השונים. כתוצאה מחבלות קשות אלה נגרם למתלונן (העותר) שבר פתוח ושבר מרוסק. הוא נזקק מיידית לניתוח לקיבוע עצמותיו השבורות, נצפתה המטומה בכליתו והוא אושפז כשבוע בבית החולים.

           בשל מעשיו האמורים יוחסו לנאשם עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן גרימת חבלה לפי סעיף 333 לאותו החוק.

           בישיבה מיום 14.1.07 (דהיינו, כחמישה חודשים לאחר הגשת כתב האישום) הודיע בא כוח המאשימה לבית המשפט כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם יודה בביצוע המיוחס לו ויורשע על פי הודאתו. אשר לעתירת הצדדים לעונש, הודיעה בא כוח המאשימה לבית המשפט כי על פי הסדר הטיעון שביניהם:

"יישלח הנאשם לקבל תסקיר שירות המבחן לעניין העונש. אם תוכנו של התסקיר יהיה חיובי, להבדיל מהמלצה (או העדר המלצה), נסכים להגביל עצמנו לרף ענישה עליון של 20 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. כמו כן, הסנגוריה תוכל לטעון לענישה מופחתת שלא במאסר. אם תוכנו של התסקיר יהיה שלילי, נטען לעונש באופן פתוח".

           בהתאם לאותו הסדר טיעון הודה הנאשם באותה הישיבה בכל המיוחס לו בכתב האישום והורשע על פי הודאתו. בית המשפט הורה על עריכת תסקיר שירות המבחן, ודחה המשך הדיון להשלמת הטיעונים לעונש ליום 21.3.07. לאחר מכן ביקש שירות המבחן לדחות את מועד הטיעונים לעונש, והישיבה נדחתה ליום 29.5.07.

2.        העותר דנן הינו כאמור נפגע העבירה וקורבן מעשי האלימות הקשים בהם הודה והורשע הנאשם. בעתירה שבפנינו עותר הוא, כי נורה לפרקליטות המדינה והמחוז לבטל את הסדר הטיעון שהושג בין הנאשם (המשיב 5) למאשימה בגדרו של כתב האישום הנ"ל, וכי נוסיף ונורה להם לתקן את כתב האישום באופן בו העבירות שיוחסו בו לנאשם בשל המעשים המיוחסים לו יהיו חמורות מאלו בהם הואשם. לאמור, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א) לחוק העונשין, אשר העונש הקבוע לצידה הינו עשרים שנות מאסר וסמכות השיפוט בה הינה לבית המשפט המחוזי. לטענת העותר, גורמי התביעה והפרקליטות פגעו בזכויות המוקנות לו בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 (להלן: החוק). הם לא הודיעוהו כנדרש בסעיף 8 לחוק את מהלכי והתנהלות ההליכים הפליליים כנגד הנאשם, לא התייחסו לטרוניותיו כנגד העבירות הקלות יחסית שיוחסו לו בכתב האישום אל מול חומרתם המופלגת והקשה של מעשי האלימות שביצע בו הנאשם, ולא הודיעוהו על האפשרות לעריכת הסדר טיעון עמו. על כל אלה, לא ניתנה לו זכותו להביע עמדתו לעניין הסדר הטיעון שגיבשה התביעה עם הנאשם בטרם הושג הסדר הטיעון ובטרם הוצג בבית המשפט. זאת, בניגוד לאמור בסעיף 17 לחוק, ולפיו:

" זכות להביא עמדה לעניין הסדר טיעון

17.  נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בעניין זה לפני התובע, לפני קבלת החלטה בעניין; אלא אם כן קבע פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי העניין, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך...".

3.        הפרקליטות והתביעה מציינים בתגובתם, כי:

"מאז הגשת כתב האישום פנה המתלונן (העותר) מספר פעמים אל משרדי התביעה המשטרתית בכפר סבא ושוחח עם ראש השלוחה, עורך דין אלפר. בשיחות אלה שטח העותר בפני עורך דין אלפר את עמדתו בדבר הצורך במיצוי הדין עם הנאשם, פירט בפניה את מצבו הבריאותי והנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתקיפה, וקיבל ממנה מידע אודות מצבו של התיק ותנאי השחרור של הנאשם בהתאם לסעיף 8 לחוק.

בנוסף, ביום 25.10.06, לבקשת בא כוח העותר מיום 24.10.06, הועבר לעיונם של העותר ובא כוחו העתק כתב האישום נגד הנאשם בהתאם לסעיף 9 לחוק. כן עודכנו העותר ובא כוחו בדבר שינוי תנאי מעצר הבית, בהם היה נתון הנאשם".

           המשיבים מוסיפים בתגובתם, כי "במקביל" התנהלו מגעים בין התביעה המשטרתית לנאשם "אשר בסופם הגיעו הצדדים לכלל הסדר הטיעון". לאור כל זאת, מסכמים המשיבים עניין זה בתגובתם כדלהלן:

"בירור עם ראש ענף תביעות במחוז מרכז העלה, כי כאשר החליט לאשר את הסדר הטיעון האמור עמדה בפניו עמדתו של העותר בדבר הצורך במיצוי הדין עם הנאשם והוא הביאה בחשבון במסגרת שיקוליו. ביום 14.1.07 הודיעו הצדדים לבית משפט השלום בכפר סבא על הסדר הטיעון אליו הגיעו.

הנאשם הודה והורשע בכתב האישום, והתיק נדחה לטיעונים לעונש ליום 20.3.07" (בינתיים נדחה הדיון, כאמור לעיל, ליום 29.5.07).

4.        מתגובת המשיבים עולה, כי אכן לא ניתנו לו לעותר זכויותיו כ"נפגע עבירה" על פי סעיף 17 לחוק. המשיבים לא מילאו אחר הוראת סעיף 8(ג)(2) לחוק, לפיה:

"נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השלישית יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לעניין זכותו לפי סעיפים 16 ו-17, כמפורט באותה תוספת".

           סעיף 17 לחוק, שצוטט בפתח הדברים, עניינו בזכותו של נפגע העבירה "להזדמנות להביע את עמדתו" בעניין "אפשרות לעריכת הסדר טיעון עם הנאשם". הזדמנות שכזו, עניינה כמובן מאליו בשלב שבו טרם הוחלט בתביעה על הסדר טיעון, ובטרם תימסר הודעה על כך לבית המשפט.

           טענת המשיבים בתגובתם, כי לאור השיחות שניהל ראש ענף התביעות במחוז מרכז עם העותר (שלא ידענו ולא הוגד לנו מתי התקיימו, באיזה שלב של ההליכים ומה היה תוכנן), עמדה בפני ראש ענף התביעות "עמדת העותר בדבר הצורך במיצוי הליכים עם הנאשם" - טרם החליט לאשר את הסדר הטיעון - לאו טענה היא.