לא די בסמיכות זמנים בין האירועים כדי לקבוע כי פיטורים נעשו בשל שירות מילואים

1.         בפנינו ערעור על פי סעיף 23 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן: "החוק"), על החלטת וועדת התעסוקה (להלן: "הוועדה") מיום 6/8/06 (להלן: "ההחלטה") אשר קבעה, כי פיטורי המשיב 1 (להלן: "המשיב") נעשו בשל שירות מילואים ובעקבות כך, חייבה את המערערת לשלם למשיב פיצוי בגובה חמישה משכורות ובסך של 35,985 ש"ח  וכן בקשה לעיכוב ביצוע החלטת הוועדה.

2.         הנתבעת 2 צורפה לתיק, אולם בתחילת הדיון (מיום 11/3/07) ניתנה החלטה בהסכמת הצדדים, כי המשיבה 2 פטורה מהתייצבות בדיון.

3.         העובדות שנקבעו על ידי הוועדה בהחלטתה מיום 6/8/06, לאחר ששמעה את טענות הצדדים, ועדויותיהם הינן כלהלן:

א.         המשיב, נהג משאית במקצועו, החל לעבוד אצל המערערת ביום 21/1/05 ושכרו החודשי היה 7,197 ש"ח.

ב.         התובע קיבל צו קריאה לשרות מילואים בחודש מאי 2005 לתקופת שרות מיום 18/7/05       ועד ל-10/8/05 (23 ימים), אף כי בפועל שרת רק 17 ימים בתקופה זו.

ג.          היו מגעים עם קצינת הקישור (ולת"מ כנראה לא הוגש), לדחייה או ביטול של שירות המילואים, אך בסופו של דבר השירות לא בוטל ולא נדחה.

ד.         סמוך לתחילת מועד שירות המילואים, דהיינו בלילה שבין ה-14 ל-15 ליולי  2000נגנבה משאית הסמיטרלייר של המערערת שחנתה ליד ביתו של המשיב, אשר נהג על משאית זו.

ה.         המערערת חשדה במעורבותו של המשיב בגניבה זו, אך לא הגישה על כך תלונה במשטרה, אלא השאירה זאת לטיפול חברת הביטוח וחברת המיגון.

ו.          ממצאים משטרתיים או חקירתיים אחרים באשר למעורבות המשיב בביצוע העבירה, לא הומצאו לוועדה.

ז.          ב- 17/705, יום לפני תחילת שירות המילואים של המשיב, הודיע איציק סלע, בעל תפקיד במערערת, למשיב כי הוא מפוטר עקב מעורבותו בגניבת המשאית ולקח ממנו את מכשיר המירס שהיה ברשותו.

ח.         ביום 18/7/05 יצא המשיב לשירות המילואים ובשובו, בתום שרות המילואים לא הועסק יותר על ידי המערערת.

4.         השאלות השנויות במחלוקת, על פי החלטת הוועדה הן:

א.         האם המשיב פוטר או התפטר (לטענת המשיב פוטר בשל יציאתו לשירות מילואים בעוד שהמערערת הכחישה כי התובע פוטר ובוודאי שלא בשל שירות המילואים ומאוחר יותר שינתה גרסתה וטענה, כי עבודת התובע פסקה עם שובו משירות המילואים, הואיל והמשאית עימה עבד נגנבה ולא היתה לה משאית אחרת עבורו).

ב.         באם יקבע כי המשיב פוטר מעבודתו, מה היה מועד הפיטורין, האם נעשה קודם יציאתו של התובע לשירות המילואים ואז יש לברר האם נעשו בגינו או לא או שמא פוטר המשיב מעבודתו במהלך שירות המילואים או בתקופה של 30 ימים מתומו, שאז חל איסור על המערערת לפטר התובע מכל סיבה שהיא.

5.         ועדת התעסוקה קבעה "בהחלטה", כי יש לקבל תביעת המשיב. הוועדה הגיעה למסקנה, כי המשיב אכן פוטר על ידי המערערת ובאשר למועד הפיטורין, קבעה הוועדה, כי התקיימו שני מועדי פיטורים: הראשון, ביום 17/7/05, בו פוטר לגרסת המשיב, ע"י נציג המערערת, איציק סלע. והמועד השני הוא עם שובו של התובע משירות המילואים, כאשר נמנעה המערערת מלספק לו עבודה, משום שמשאיתו נגנבה. באשר למועד הפיטורים הראשון, הגיעה הועדה למסקנה כי המערערת לא הרימה הנטל להוכיח שפיטורי המשיב לא היו בשל שרות המילואים. הועדה קבעה כי חשד המערערת במשיב, כי הוא מעורב בגניבת המשאית, נותר חשד בלבד במועד בו פוטר לראשונה ועד היום הזה. שכן המשאית נגנבה ביום חמישי בלילה וכבר ביום ראשון המשיב נחשד, נלקח ממנו מכשיר המירס והוא פוטר על ידי איציק סלע, ללא ברור של ממש בהאשמה חמורה זו. באשר למועד הפיטורים השני, קבעה הוועדה כי מאחר ונעשתה בתקופה של 30 יום לאחר שירות המילואים, לא יכולה היתה מערערת לפטר את המשיב מכל סיבה שהיא. יחד עם זאת קבעה הועדה, כי אין בידי התובע הוכחה ממשית לפיה יש לקבוע כי הפיטורין היו דווקא בשל שירות המילואים. והוסיפה, כי משכפות המאזניים במקרה דנן, שקולות ומשהדין הוא לטובת המשיב, בעוד ש נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת, הרי שיש לקבל תביעת המשיב (סעיף 21 להחלטה).

6.         בערעור הנוכחי עותרת המערערת לבטל את החלטת הוועדה ולדחות תביעתו של המשיב.

נימוקי הערעור:

7.         המערערת טענה כי הוועדה טעתה כאשר קבעה כי המשיב פוטר פעמיים וכי הפעם השנייה היתה בתקופת הימים האסורים לפיטורין. וזאת על אף שטענה זו הועלתה ע"י ב"כ משיב לראשונה בסיכומים שהגיש ובכך הרחיבה את חזית הדיון מבלי שניתנה למערערת כל אפשרות להתמודד עם חזית זו בכדי להפריכה. עוד טענה המערערת כי הוועדה טעתה בקביעתה שהמערערת לא עמדה בנטל ההוכחה כי פיטורי המשיב לא היו בשל שירות המילואים, וזאת במיוחד לאור הספק בקביעתה, שכן לגרסתה, כפי שטענה לאורך כל הדרך, המשיב פוטר מעבודתו בשל החשד במעורבותו בגניבת המשאית ולא בשל שירות המילואים.

8.         המשיב תומך בתגובתו בהחלטת הוועדה ובנימוקיה והוסיף בתשובתו כי טענת המערערת שהמשיב פוטר בשל החשדות למעורבותו בגניבה הינה כסות למניע האמיתי לפיטוריו, שהוא יציאתו לשירות המילואים, שכן המערערת לא הביאה ולו ראייה אחת לכך שמדובר בחשד אמיתי. המערערת לא קיימה בירור רציני של טענתה זו, היא אף לא הגישה תלונה במשטרה ולא העידה עדים רלוונטיים מטעמה בעניין זה.