הופיע בפנינו הבעל, בן לאב מיוצאי**, ובקשנו כי נסדר גט שישלח לאשתו הנמצאת ב--. שם הבעל כפי שבררנו הוא "יוסף דמתקרי יוסי ודמתקרי ג'ו בן וכו'". לאחר ברור השמות, כנהוג, שלחנו את שם הבעל לבד"צ ---, וביקשנום כי יזמנו אליהם את האשה לשם בירור שמה ושם אביה, וכמו כן ביקשנום לשלוח לנו שם שליח שני הנמצא במחנם, הכל כמקובל וכנדרש על פי הדין.
והנה ביום ח' בכסלו תשע"ז (08/12/2016) הגיענו מכתב מבד"צ --- ולפיו:
"מנהגנו כאן ב---, מקום המסירה, הוא לכתוב "דזשא" ולא "ג'ו". נהיה אסירי תודה עם מע"כ יסכימו לכתוב כן בגט."
אולם אחר בקשת המח"ר, ומתוך כבוד רב לכת"ר חברי הבד"צ ד---, אני הקטן לא כך עמי, ואדרבא נראה שלכתחילה חובה עלינו לסדר את הגט כפי מנהג עדתו של הבעל המגרש, וזאת אף אם הגט נמסר בבי"ד שדייניו אינם מבני עדתו של הבעל המגרש. ולענ"ד קלה כמות שהיא הדברים כבר בוארו ופורשו כל הצורך בדברי רבותינו הפוסקים, וכבר אתבדרו בעלמא דברי הרב גט פשוט (סי' קכט ס"ק קמב) שהעלה שכל אימת שיש בעיר שני קהלים יש להקפיד שכל קהל יכתוב את הגיטין על פי מנהגו ומשפט לשונו, ועל בית הדין מסדר הגט להקפיד על כתיבתו על פי משפט עדתו של הבעל, וכל"ה:
"הנה מצינו חילוק בין ק"ק ספרדים לק"ק אשכנזים בשם פירלא דהוא לעז מרגלית, דק"ק ספרדים כותבין פֵירלא בפ"א יו"ד וכו', וק"ק אשכנזים כותבין פ"א עי"ן וכו', וכמש"כ בספר שמות בשם פֶערלא, וכיוצא בחילוק זה יש בכמה שמות כגון וכו'. ומסתברא שכל קהל יכתבו כפי לשונם וסדר כתיבתן דכל קהל וקהל חשוב כעיר בפני עצמה ולית כאן משום לא תתגודדו וכו', ולא משום לעז בגט, דהדבר ידוע לבני ספרד דשם פֵירלא כותבין האשכנזים פֶערלא, וגם לבני אשכנז הדבר ידוע דשם פעֶרלא כותבין הספרדים פֵירלא, וא"כ כל קהל וקהל יכתבו כפי מנהגם ומשפט לשונם וליכא למיחש ללעז קהל אחר,... דאם האשה היא ספרדית ונשואה לאשכנזי, ומגרשה לפני ב"ד דק"ק אשכנזים או לפני ב"ד דק"ק ספרדים כיון דקרא כתיב וכתב לה ספר כריתות ורמי רחמנא כתיבת הגט אבעל מסתמא דאזלינן בתר המגרש, ויכתבו כמנהג כתיבת הבעל בקהלתו, והיינו דווקא כשיש ב' קהלות בעיר אחת וכל קהל מצויין לעצמו, אבל אם כל העיר היא מבני ספרד ויש ביניהם מעט יחידים אשכנזים והם מעורבים עם הספרדים ואין להם קהל מיוחד לעצמם, מלתא דמסתברא דיכתבו כפי מנהג ב"ד מסדרי הגט, ולא משגחינן על המגרש דהוא ממשפחת אשכנז, כך נראה לי."
ועיין בזה גם להרב גט מקושר שכתב שדברי הרב גט פשוט פשוטים ומבוארים מצד הדין ומצד הסברא.
וכבר הרחיב הרב שדי חמד (מערכת הגט סי' א אות ד) במקום בו המגרש הוא אשכנזי ובית הדין מסדר הגט הוא ספרדי (או בהיפך) והביא את דברי הרב זרע אברהם (חחו"מ סי' ג) שדן במקום בו בעלי הדין אשכנזים והם נמצאים באתריה דהרמב"ם ומר"ן ובית הדין ספרדי, ובכל זאת כתב דכדינייהו דיינינן להו כיון דאינהו קיבלו עליהו לדון כסברת רבני אשכנז, וע"כ העלה:
"וא"כ נראה דהה"ד כמו כן לענין גיטין כשהם אשכנזים והמסדר ספרדי יש לו לסדר הגט כשיטת רבני אשכנזים."
והביא שכן העלה הרב רוב דגן (דף קפא ע"ג אות יח) שכאשר כל קהל ועדה מצוינים בפני עצמם הולכים אחר המתגרש והמתגרשת ולא אחר הדיינים מסדרי הגט. ובסוף דבריו כתב:
"ונראה דהיכא דאפשר נכון הדבר שימנע עצמו ספרדי מלסדר גט למגרש ומגורשת אשכנזים וכן בהפך כי ידוע שרבו כמו רבו הדקדוקים שבשמות ובכינויים ומי שאינו רגיל ואינו בקי בהם ובשמותיהם אינו יודע מוצאם ומובאם ובנקל יבא לכלל טעות באיסור חמור, ויבוא להרבות ממזרים ח"ו ומלבד מה שהסברא מחייבת כן לכל מי שהריחו ביראת ה' ואין צריך לזה שום סעד וראיה הנה מצאתי שכבר קדם להזהיר על זה אחד המיוחד מי כמוהו מורה בדיני השמות הלא הוא הרב ספר שמות וה"ד מרן החבי"ף בספר חיים ושלום ח"א תוך סי' ל"א וכו'."
ועיין גם בשו"ת מזכרת משה (ליקוטי דיני גיטין סימן ג) לרבנו משה ב"ר רפאל אברהם בכור בארקי ראש רבני איזמיר שנשאל בבעל ספרדי שנשוי לאשה מיוצאי אשכנז ובא להתגרש בבית דינם שבאיזמיר ושם ולאבי האשה יש ב' שמות יהודה ודוב וכינוי בער, ונשאל האם יש לכתוב את השם בער כמנהג האשכנזים הנותנים 'ע' במקום בו נצרך סגול או כמנהג הספרדים הנותנים 'י' במקום בו נצרך סגול, והעלה שיש לכותבו כמשפט בני עדתו של המגרש, וכל"ה:
"כיון דדינא יתיב דצריך לכתוב הכינוי בגט על אופן שלנו בֵיר ביו"ד במקום עי"ן מפני שאין מהם קהל בפני עצמם וגם דהמגרש הוא ספרדי כדברי הר"ב גט פשוט וכנ"ל, צריך לכתוב ג"כ דמתקרי כמנהג שלנו וכמ"ש הר"ב גט פשוט גם בזה שם בס"ק ע"ו דהכל הולך אחר המגרש, ואפי' אם הרב מסדר הגט הוא מרבני אשכנז יכתבו כפי מדות עצמן של המגרש שהוא ספרדי, וכמו כן איפכא, וגם כן אם אבי המתגרשת הוא אשכנזי ושמו יהודה וקרו ליה ליב סבר לה מר דיכתבו דמתקרי ליב כמדת המגרש ולא המכונה ליב כמדת עצמו, [והוא] מארבעה טעמי תריצי, חדא, כי עיקר כתיבת הגט אבעל רמי ליה רחמנא דוכתב דקרא אבעל קאי, ותו דבשם האב אין לדקדק כ"כ, ותו דמנהג הספרדים נכון יותר לכתוב דמתקרי כאשר הורה רש"ל ז"ל והוא מרבני אשכנז ככתוב בספר שמות בכמה דוכתי, ותו דמור"ם בתשובה סימן פ"ד כתב דאם יש ספק לכתוב דמתקרי או המכונה, טפי עדיף לכתוב דמתקרי כי הוא לשון כולל בין לשם או לכינוי [אבל המכונה אינו כולל לשם ולכינוי דידוע דשם עיקר אינו נקרא כינוי], ע"כ. והביא דבריו גם כן הרב גט מקושר בולא בסי' ג"ן אות י"ג ע"ש, ועי' במ"ש הר"ב שדי חמד מערכת גט סי' א' אות ד' ודו"ק."
ועיין להרב חלקת יעקב ברייש (אבן העזר סימן צח) שהביא בהסכמה את כל אשר כתב רבנו השדי חמד והוסיף להגדיר מה נחשב קהל בפני עצמו, וכתב:
"א) כת"ה שפיר הביא מה דמבואר שם בשד"ח בשם כמה פוסקים, שאם הם מצוינים שיש להם קהלה בפ"ע הולכין אחר המגרש והמתגרשת – ז"א שבני"ד צריכין לסדר הגט לפי מנהג ספרדי. ועי' במשנה ברורה בביא"ה סי' תס"ח דקהלה שיש לה מנין ומתפללים שם בכל יום בצבור ויש להם מו"צ ומקוה וכדומה בכל קהלות ישראל, יש לו דין עיר לעצמה – באופן שגם הספרדים בבואנוס-אייריס גם כן יש להם דין קהל בפ"ע, ואף אם אפשר שאין מתפללין שם כל יום בצבור זה מפני שהמקום גורם בעוונותינו הרבים. וא"כ דינו ברור ופשוט שכת"ה יכול לסדר להם גט, ועל פי נוסח ומנהג הספרדים."
ועיין גם בדברי הגר"י חזן זצ"ל (יחוה דעת ח"ב חאבה"ע סי' לט) שכתב כן מדנפשיה שקהל שיש להם בתי כנסיות מיוחדים לעצמן הרי מוכח שהם עדיין שומרים על מסורת מנהגי עדתם ומוצאם, וגם אם אין להם שחיטה ובי"ד משל עצמם "אין זה מונע מהם מלהיות קהל מיוחד, ומסתמא הרבנים שלהם מנהיגים אותם על פי דיניהם ומנהגיהם."
ובספר ציץ אליעזר (חלק ח סימן לח) נשאל על נדון דומה במאוד לנדון שבפנינו על אודות גט שסודר בירושלים בשנת תשכ"ג. ומכיון שהבעל המגרש היה ספרדי נכתב על כן שמו הלועזי בגט כפי שכותבים אותו הספרדיים בשינוי אותיות מכפי שכותבים אותו האשכנזים, ונשלח אל האשה שהיתה במדינה אחרת באירופה, "והבי"ד דשם שהוא אשכנזי פקפקו מלמוסרו, והריצו טענתם שהיו צריכים לכותבו כפי שכותבים אותו במקום הנתינה, ובשם ישנו רק בי"ד אשכנזי וכולם יודעים שכתיבת השם הזה הוא נכתב אצלם בכתיב אחר". והרב ציץ אליעזר עמד בתוקף על דעתו שיש לכתוב את הגט כפי מנהג הבעל הגם שאין זה כמנהג בית הדין מוסר הגט, וכלשונו:
" (א) הנה לפענ"ד אין כל מקום פיקפוק מלמוסרו. ולא עוד אלא שכך היה צריך לכותבו גם לכתחילה בהיות והמגרש הוא ספרדי, ובספרי שמות הספרדים כתוב שכן צריך לכותבו,...
...