כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' יאק

פסק דין

1.בפני תביעה כספית לתשלום חוב של הנתבעת כלפי התובעת, אשר נוצר כתוצאה משימוש בכרטיס אשראי.

2.הנתבעת איננה מכחישה את ביצוע העסקאות עצמן. עם זאת, הנתבעת טוענת שהתובעת הפרה כלפיה את חובת הגילוי וההסבר ביחס למהות הכרטיס, ביחס לאופן השימוש בו, ביחס לקביעת התשלום החודשי וביחס לריביות בהן תחוייב. לטענת הנתבעת, הפרות אלו של התובעת גרמו לה לנזקים. זאת משום שאילו היתה יודעת את תנאי השימוש בכרטיס כלל לא היתה מצטרפת להסדר שהוצע לה, כמו כן היתה יכולה לתכנן את רכישותיה והתשלומים החודשיים, באופן שלא תחוייב בריביות חריגות כפי שנעשה בפועל.

3.אני מקבל את טענת הנתבעת שהתובעת הפרה את החובות המוטלות עליה בכל הקשור להנפקת הכרטיס, ובכל הקשור להסברים שהיתה צריכה לתת לה בדבר אופן השימוש בכרטיס. התברר שהכרטיס הונפק לנתבעת עת ניגשה לחנות בגדים, באופן לא מתוכנן מראש, בתוך חנות בגדים ע"י נציג כלשהו של התובעת (שיאמר שהתובעת כיום איננה מסוגלת לזהותה, אלא בשמה הפרטי מתוך טופס ההצטרפות), שכלל לא ברור שנציג זה הינו בקיא בדיני בנקאות או בתחום הפיננסי, ושהיה באפשרותו או בכשירותו לתת את ההסברים הנדרשים. יאמר גם, שספק אם הנפקת כרטיס אשראי בתוך חנות בגדים, בעת שלקוח ניגש לקנות בגדים, הינה סביבה מתאימה לצורך עסקה פיננסית כה משמעותית, ושיש בה יש תנאים בסיסיים בהם התובעת תוכל לקיים את חובותיה ביחס ללקוח.

4.אני מקבל את טענת הנתבעת שלא הבינה את אופן השימוש בכרטיס, לא הבינה את האפשרות לקבוע בעצמה את ההחזר החודשי, ולא הבינה שהיתרה תצבור ריבית חריגה וגבוהה במיוחד. זאת בניגוד לכרטיס אשראי שכבר היה ברשותה. יש לציין שמדובר בכרטיס מסוג חדש בעל הכינוי המסחרי "אקטיב", בו הלקוח קובע את ההחזר החודשי לפי בחירתו, וכאשר חברת האשראי מאפשרת לו תשלומים נוחים יחסית. הבעיה היא, שהלקוח לא מבין שיתרות לא מסולקות נושאות ריבית גבוהה מאוד. אני מקבל את טענת הנתבעת שבמקרה זה בפועל, לא הבינה את האופן הראוי בשימוש בכרטיס כמו גם את טענתה, שכלל לא קיבלה הסבר לכך. יש לציין שבטופס ההצטרפות אין ציון של גובה ריבית ספציפית, אלא הפניה לשיעורי הריבית שהתובעת תנקוט בהם מעת לעת.

5.הפרות חובות אלה של הנתבעת גרמו לנתבעת נזק ממשי. אני מקבל את טענתה שהיתה מתכננת רכישותיה אחרת, ובכלל זה האפשרות להמנע מרכישות מסויימות, מתכננת את ההחזרים החודשיים באופן אחר ונמנעת מלצבור חיובי ריבית חריגים. זאת אילו התובעת היתה מקיימת את חובותיה כדין.

6.הנתבעת כאמור לא מכחישה את הרכישות וקבלת השירותים שנעשו באמצעות הכרטיס. לפיכך, כאשר לוקחים בחשבון את הרכישות שנעשו מצד אחד, ומצד שני את הנזק שנגרם לנתבעת עקב הפרת חובות התובעת, אין מנוס מלקבוע את יתרת החוב על פי אומדנא דדיינא. כמו כן, יש מקום לקבוע שיתרת החוב תשולם על ידי הנתבעת בתשלומים, על מנת לאפשר לה לסלק את היתרה באותו אופן בכפי שהצדדים התכוונו לו מלכתחילה, דהיינו תשלומים חודשיים נוחים.

7.אני מעמיד את יתרת החוב על 15,000 ₪ נכון להיום. זאת לאחר קיזוז הוצאות המשפט שחוייבו לטובת הנתבעת.

סכום זה ישולם ב-50 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 300 ₪ כל אחד, החל מיום 14.10.11 ואילך ובכל 14 לחודש העוקב, עד תשלום כל הסכום.

לא תעמוד הנתבעת בתשלום כלשהו, יעמוד כל סכום החוב הנותר לתשלום מיידי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. לעניין זה איחור של עד 7 ימים במועד תשלום כלשהו, לא ייחשב כאי עמידה בתשלום.

8.בנסיבות הענין, כאשר התביעה התקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה, אין מקום לעשות צו להוצאות משפט. כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תשע"א, 14/09/2011 במעמד הנוכחים.

יהושע רטנר, שופט

צביה