כנות תביעת הגירושין והעניינים הכרוכים בה

סמכות בית הדין הרבני לדון בעניני הרכוש, משמורת, הסדרי הראיה, מזונות האשה והילדים שנכרכו בגירושין.

תיק הגירושין נפתח ביום י"ב אדר תשס"ו (12.3.06) בכתב תביעה שהגיש הבעל בטופס סטנדדרטי בן דף אחד, ובו ציין בנושא התביעה: "גירושין - מזונות - ילדים - רכוש". במהות התביעה כתב הבעל משפט אחד: "לא מאושר עם אישתי, לא מיסתדרים (כך במקור)". מועד לדיון נקבע ליום כ"ה ניסן תשס"ו (23.4.06)

ביום 20.4.06 הגיש הבעל באמצעות בא כוחו "כתב תביעה מתוקן" ואליו צירף "תביעת גירושין והכרוך בגירושין", וליד הכותרת צוין בכתב יד "מתוקנת לתביעה שהוגשה".

ביום הדיון התקבלה בקשה מאת באי כוחה הקודמים של האשה לדחיית הדיון ולקביעת מועד אחר. בנימוקי הבקשה נכתב כי המבקשת מצאה את כתב התביעה המתוקן מונח בבית הצדדים רק ביום כ"ג ניסן תשס"ו (21.306), וכי למבקשת לא היה זמן מספיק כדי להכין את הגנתה, ולדאוג לעצמה לייצוג הולם. עוד נטען, כי התנהלות הבעל בהקשר זה נגועה בחוסר תום לב משווע ובאה לקפח זכויות בסיסיות של האשה. לדיון התייצב רק הבעל ובא כוחו. הלכה למעשה, לא התקיים דיון והוא נדחה למועד אחר.

ביום כ' אייר תשס"ו (18.5.06) הגישה האשה תביעה לשלום-בית בה בקשה לחייב את הבעל לשוב לביתו, ולפנות לטיפול משפחתי משותף. כן התבקש בית הדין לתת צו המחייב את הבעל לנתק כל קשר עם אשה אחרת, וכן לתת צו למדור ספציפי המונע מהבעל לעשות כל דיספוזיציה בדירת הצדדים. בית הדין דחה את הבקשה למתן צו למדור ספציפי לנוכח התנגדותה של האשה לסמכות בית הדין בענין מזונותיה והתביעה שהוגשה לבית המשפט לעניני משפחה, ומתוך שבית הדין ראה את הבקשה שבפניו למדור ספציפי כחלק ממזונות האשה.

ביום ג' חשון תשס"ז, קיים בית הדין דיון ראשון בשאלת הסמכות. הדיון התקיים בהרכב חסר. עקב מחסור בדיינים במערכת בתי הדין, קיימים הרכבים חסרים רבים של דיינים במערכת. זוהי תופעה מצערת ובלתי תקינה לחלוטין, שגורמת לסבל רב לבעלי הדין. עינוי דין נגרם בהקשר זה לא רק לבעלי הדין, אלא גם לדיינים אשר נאלצים בחוסר ברירה ממש, לשבת בהרכבים חסרים או הרכבים מתחלפים, ולהשתתף בתיסכולם של בעלי הדין עקב איבוד זמנם וממונם. עקב כך, אנו נאלצים מדי פעם לשמוע מחדש עניינים שנשמעו באופן חלקי בפני דיינים אחרים, דבר המקשה מאד על ניצול הזמן השיפוטי לטובת הציבור. דייני ישראל מחפשים כל דרך סבירה והגיונית על מנת למצוא מזור למצוקות בעלי הדין, ולעשות להם משפט הוגן, אך חסרונם של 15 דיינים במערכת, גורם הכבדה של ממש על כך. אחד הפתרונות שאנו עושים שימוש בו הוא, קיום דיון בשאלת סמכות בית הדין בפני ראש הרכב או דיין שהוסמך על ידו, בהתאם לסעיף 8(ה1) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955. על פי סעיף זה, רשאי דיין כאמור לדון ולתת החלטת ביניים במותב של דיין אחד אף ללא הסכמת הצדדים. על פי העמדה הנקוטה על ידי מערכת בתי הדין הרבניים, מתן החלטה בשאלת סמכות היא בגדר החלטת ביניים ומסורה לסמכות דיין אחד כאמור, אף ללא הסכמת הצדדים. ראו: ערעור 1-21-2378 ח' ס-מ נ' ח' ח'-ח' (פורסם באתר המשפטי נבו);  תיק 1915/סג (ב"ש) א' נ' ב' (החלטת האב"ד הרה"ג אליעזר איגרא)(פורסם באתר המשפטי נבו).

לאור זאת התקיים הדיון האמור בהרכב חסר בפני יושב ראש ההרכב (אם כי בבית הדין נכח גם חבר אחר של בית הדין). לקראת סיומו של הדיון הודיע בא כוח האשה כי הוא מבקש שהדיון יתקיים בהרכב מלא, וכן הוא מבקש לחקור את הצדדים לענין הסמכות, ושלאחר מכן ייערכו סיכומים. בסיומו של הדיון הורה יושב ראש ההרכב על הגשת סיכומים, וכך נעשה. לאחר קריאת הסיכומים ניתנה על ידי יושב ראש ההרכב החלטה, כדלקמן:

"לאחר העיון בסיכומי הצדדים ובכל החומר שבתיק, מוחלט כדלהלן:

א.       בית הדין מאשר לבעל את ההגשה של כתבי התביעה המתוקנים שהוגשו ביום 20.4.06.

ב.       בית הדין סבור כי החלטה לענין סמכות בית הדין הינה בגדר החלטת ביניים, הנתונה לסמכותו של יו"ר בית הדין או דין שהוסמך על ידו, וזאת על פי סעיף 8(ה1) לחוק הדיינים. כן סבור בית הדין כי לצורך הוכחת טענות בדבר העדר כנות תביעת הגירושין או העדר כנות בכריכת התביעות שנכרכו בגירושין, אין צורך בקיום דיון נפרד להוכחות, והיה על ב"כ לחקור את הבעל ולהגיש ראיותיו לענין זה כבר בדיון הראשון שהתקיים לענין הסמכות.

ג.       למרות זאת, מטעמי יעילות, ועל מנת למקד את הדיון שבין הצדדים במחלוקות האמיתיות שביניהם, והואיל וממילא קבוע מועד לדיון בעניני הצדדים ביום כ"ו טבת תשס"ז (16.1.2007), יאפשר בית הדין לב"כ האשה להעלות את טענותיו לענין הסמכות בפני הרכב מלא של בית הדין וכן לחקור את הבעל חקירה קצרה לענין כנות התביעה וכנות הכריכה.

ד.       הדיון יתנהל בסדר הבא:

1)       ראשית נשמע את הבעל עצמו לענין תביעת הגירושין.

2)       אחר כן נשמע את תשובת האשה לתביעת הגירושין ואת דבריה בתביעתה לשלום בית. אם תרצה האשה, היא תוכל באותו מעמד לבקש מזונות זמנים, מבלי שהדבר יתפרש כהסכמה מצידה לסמכות בית הדין, והבעל ישיב לבקשה זו.

3)       לאחר מכן, יהיה ב"כ האשה רשאי לחקור את הבעל לענין כנות התביעה וכנות הכריכה. במידה ויש בדעתו להגיש מסמכים לענין זה, עליו להמציא העתק ממסמכים אלו לב"כ הבעל עד 10 ימים קודם הדיון. החקירה תארך לכל היותר בין 20 דקות לחצי שעה (אם כי אפשר להסתפק בפחות). מודגש בזה כי בית הדין לא יתיר שאלות שמקומן הוא בבירור התביעות לגופן, אם אלו יחרגו ממגבלת הזמן האמורה.

4)       לאחר סיום הדיון יאפשר בית הדין לב"כ הצדדים לסכם בכתב בענין הסמכות (על פי בחירת כל אחד מהם, אם בדרך של הגשת השלמה לסיכומים ואם בדרך של הגשת סיכומים חדשים). ב"כ האשה יסכם ראשונה תוך 5 ימים וב"כ הבעל ישיב תוך 5 ימים נוספים.

5)       לאחר מכן תינתן החלטה בענין הסמכות, שבה יתייחס בית הדין גם לענין סעיפים א ו-ב' לעיל, ויוחלט על דרך המשך הטיפול בתביעות שבפנינו."

ביום 3.12.06 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט לעניני משפחה במחוז תל אביב (השופט פאול שטרק) בתמ"ש 21781/06, לפיה על פי כללי הכיבוד ההדדי של הערכאות ובהתאם להלכת פלמן, בית הדין הרבני הוא שיחליט במחלוקות בין הצדדים בענין הסמכות בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין.

ביום א' איר תשס"ז (19.4.07) קיימנו דיון בעניינם של הצדדים. שמענו את דברי הבעל והאשה בקשר לתביעות שבפנינו. באי כוח הצדדים חקרו את הבעל ואת האשה, ומאוחר יותר הגישו תוספת לסיכומים הקודמים שהוגשו על ידם.