1. עסקינן בתביעה לביצוע פסק דינו של בית משפט זה (כב' השופט גרינברגר) בתמ"ש 21423/04 ובתמ"ש 21421/04 מיום 27.1.2008, אשר עניינו איזון משאבים פירוק השיתוף בנכסי הצדדים (להלן -
"פסק הדין").
2. הצדדים חלוקים באשר לפירוש חלק מהוראות פסק הדין. המחלוקת מתמקדת למעשה בשני עניינים, כדלקמן: האחד, האם על פי פסק הדין שותפים הצדדים, בחלקים שווים, בשטח של שבעים דונמים בו נטועים כרמים בישוב ג. (להלן -
"הכרמים"); האחר, האם זכאית התובעת למחצית הסכום לו זכאי הנתבע מאת האגודה השיתופית "ג.", מכח פסק דין שניתן לזכותו ולחובת האגודה השיתופית בה.פ. (מחוזי י-ם) -----.
3. בשולי הדברים יוער, כי התובעת אף טענה בסיכומיה טענות שונות באשר למקרקעין הידועים כ"חלקה פלונית". טענות אלה היו למעלה מן הצורך הואיל וכלל אין מחלוקת שפסק הדין קבע, כי הזכויות בחלקה פלונית משותפות לשני הצדדים (אם כי הנתבע טוען, כי נפלה טעות בפסק הדין).
4. בהתאם להוראות סעיף 7
לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995 ביצוע פסק דין לאיזון משאבים או לפירוק שיתוף בנכס יבוצע על פי החלטת בית המשפט ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצוע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. עסקינן איפוא בהוצאה לפועל של פסק דין באמצעות בית משפט, המהווה חריג לכלל על פיו מבוצעים פסקי דין באמצעות לשכת הוצאה לפועל.
5. ודוק, עסקינן בהוצאה לפועל של פסק דין באמצעות בית המשפט ומשמעות הדבר, כי בית המשפט המבצע את פסק הדין אינו מעבירו תחת שבט ביקורתו ותפקידו כתפקיד רשם הוצאה לפועל בשינויים המחויבים.
6. לעיתים רשם ההוצאה לפועל נתקל בקושי בביצוע פסק דין מחמת אי בהירותו ואזי הוא רשאי לפנות אל בית המשפט בבקשה להבהרת פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 12
לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967. בנסיבות מעין אלה ניתנת לצדדים זכות טיעון באשר לפירוש פסק הדין (ראו: תקנה 20
לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979) ואזי לאחר מיצוי זכות טיעון זו מכריע בית המשפט באשר לפירושו הנכון של פסק הדין.
7. מנגנון מעין זה יפה בשינויים המחויבים אף באשר לפירוש פסק דין לאיזון משאבים, או לפירוק שיתוף בנכס, המבוצע באמצעות בית המשפט לענייני משפחה. במקרה קא עסקינן ניתנה לצדדים זכות טיעון כאמור וכעת יש להכריע בעניין.
8. כאשר מכריע בית המשפט לענייני משפחה בפירושו הנכון של פסק דין, חלים עליו אותם הכללים החלים על בית משפט המבהיר פסק דין לצרכי ביצועו בלשכת ההוצאה לפועל. לפיכך, כדברי כב' השופט אוקון בבר"ע (מחוזי י-ם) 768/03
קירשנבוים נ' שיפטן (פורסם במאגרים) :
"יש להניח כי התשובה הפרשנית, לצורך הליכי הוצאה לפועל, חייבת להימצא במסמך עצמו. גם הליך ההבהרה צריך להישען על הפסק עצמו. הבהרה אינה טקסט המורכב מגרעין נוקשה של "פרשנות יוצרת" המוקף במעטה רך של מרכיבי טקסט מילוליים. פעולה כזו היא כתיבה נוספת ולא הבהרה. לצורך ההוצאה לפועל, יש להניח שגם כוונותיו של השופט שכתב את הפסק אינן בעלות משקל מיוחד, אם הן לא באו לביטוי בפסק עצמו".
9. נקודת המוצא הינה איפוא, כי לכל פירוש צריך להיות עיגון בטקסט פסק הדין, כאשר תכלית פסק הדין עולה מלשונו הטבעית והרגילה בהתחשב במכלול הוראותיו על פי מובנן הרגיל והטבעי של המילים (א' ברק,
פרשנות במשפט - פרשנות החוזה (ירושלים, 2001) בעמ' 581 (להלן -
"פרשנות החוזה"); תכלית הטקסט תוגשם, אם תינתן ללשונו המשמעות הרגילה, הנודעת לה בלשון בה נקט בית המשפט. ראו: ד"נ 32/84
וויליאמס נ' בנק ישראל בריטניה, פ"ד מד(2) 265, 274; יש אף להניח, כי חזקה על הוראות הטקסט שלא יסתרו אלה את אלה (פרשנות החוזה, בעמ' 589). יוער, כי כללי פרשנות חוזה חלים, בשינויים המחוייבים, אף באשר לפירוש פסק דין, וזאת נוכח הוראת סעיף 61(ב)
לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973.
10. נפנה איפוא אל ההוראות האופרטיביות של פסק הדין הרלבנטיות לענייננו, הן ההוראות המפורטות בסעיפים 80 ו - 82 לפסק הדין. בסעיף 80 לפסק הדין קבע בית המשפט, כי התובעת
"שותפה שווה ובעלת מחצית הזכויות במשק -- במושב ג., לרבות ... יקב, וכרמים ... מכח חזקת השיתוף החלה על בני הזוג". בסעיף 82 לפסק הדין נקבע, כי:
"כמו כן מוצהר בזאת כי זכויותיהם של הצדדים בכלל הזכויות שנצברו על ידיהם בתקופת החיים המשותפים, קרי: מחודש 1/97 ועד 5/04, הינן זכויות משותפות".
11. מקריאת שני הסעיפים האמורים יחדיו עולה, כי לתובעת מחצית הזכויות הן בנכסים המפורטים בסעיף 80 לפסק הדין והן בכל נכס אחר שנצבר במהלך חייהם המשותפים של הצדדים.
12. לוז טענות הנתבע בעניין הכרמים הוא, כי אין לו כל זכות בעלות בכרמים, הללו אינם חלק ממשק -- ולנתבע זכות עיבוד אישית בכרמים משך שנים. דא עקא, שהנתבע אינו מתמודד כלל אם לשון פסק הדין ממנה עולה מפורשות שזכויות הנתבע בכרמים משותפות לתובעת. לעניין זה יובהר, כי הזכויות אינן דווקא זכויות בעלות אלא עשויות להיות אף זכויות אחרות, לרבות זכות עיבוד כטענת הנתבע. אין באמור כדי לקבוע מסמרות בסוגיית ערכה של זכות כגון דא והאם יש לה כלל ערך.
13. לשון פסק הדין ברורה איפוא והנתבע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח, כי חרף נקיטת פסק הדין במונח "כרמים" יש לקבוע שלתובעת אין כל חלק בזכותו לגבי הכרמים. הנתבע לא התיימר אף לטעון, כי קיימים כרמים אחרים בהם קיימת לו זכות כלשהי, מלבד אותם כרמים להם טוענת התובעת.
14. מהאמור עולה, כי פסק הדין קובע שלתובעת מחצית מזכויות הנתבע בכרמים. יחד עם האמור יובהר, כי פסק הדין לא קבע, כי לנתבע אכן זכויות באותם כרמים וממילא לא דן בטיב הזכויות. כל שנקבע הוא, כי ככל שישנן זכויות לנתבע, הרי שהללו משותפות לצדדים.
15. באשר לפסק דין בה.פ. ------ הנ"ל יאמר, כי עסקינן בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ועניינו בהתחשבנות שבין הנתבע לבין האגודה השיתופית ג., באשר לאירועים שאירעו במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת. האירועים האמורים אירעו לפני תקופת חייהם המשותפים של הצדדים. לאור האמור אין זכויות הנתבע מכח פסק הדין בה.פ. ----- הנ"ל באות בגדרי הוראת סעיף 82 לפסק הדין וכן הואיל ו"נכס" זה לא פורט בסעיף 80 לפסק הדין, עסקינן "בנכס" שאינו משותף לצדדים, ולפיכך אין להביא את זכויות הנתבע בהתאם לפסק הדין בה.פ. ---- בחשבון לשם ביצוע פסק הדין.
16. סופם של דברים הוא, כי טענת התובעת באשר לזכותה למחצית זכויות הנתבע בכרמים, ככל שקיימות זכויות, מתקבלת בזה ואילו טענתה לזכות במחצית זכויות הנתבע מכח פסק הדין בה.פ. ---- נדחית.
ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ב , 24 אוקטובר 2011 , בהעדר הצדדים.
________________
נמרוד פלקס, שופט