א. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ש' הימן) בתמ"ש 33627-02-13 מיום 13.4.15. ההחלטה ניתנה בעקבות בקשה שהגיש המבקש מס' 1 למתן הוראות לאקטואר, אשר מונה על מנת שישום ויעריך את כלל הזכויות והחובות שצברו בני הזוג – המבקש מס' 1 והמשיבה, מיום נישואיהם – ****– ועד למועד האיזון/הקרע – *****
הבקשה שלפני מעלה שאלה מרכזית אחת, והיא הכיצד יש להתייחס לתקבולים -שכר טרחה, אשר נתקבלו בפועל בידי אחד מבני הזוג, עורך דין במקצועו, לאחר המועד הקובע – מועד האיזון, בגין שירות שנתן במסגרת טיפולו בתיקי ***** של לקוחות ואשר נפתחו במהלך הנישואין.
לטענת המבקש, אלה אינם בני איזון, מטעמים רבים, אך בעיקר, משום המועד בו נתקבלו ומשום שבעת האיזון תילקח בחשבון הכנסתו של** עצמאי לפי שומה שנתית בגין התקופה עד למועד הקרע. על כן, מוסיף המבקש, כי כשם שאין לנטרל מהכנסתו השנתית בתקופה הרלוונטית את ההכנסה מתיקים שנתקבלו לטיפולו לפני הנישואין, כך אין מקום לאזן הכנסה שהופקה לאחר המועד הקובע, אף אם מתיקים שנתקבלו במהלך התקופה הרלוונטית.
ב. בית משפט קמא קבע כי יש לאפשר לאקטואר להשלים בדיקותיו בהתאם לאמור במכתבו מיום 2.3.15- כך שתונח לפניו הכרטסת הספציפית של כל תיקי ***** אשר היו בטיפולו של המבקש, וזאת ביחס לתקופה מהמועד הקובע – מועד האיזון – "ועד היום", וכן פירוט שכר הטרחה שהתקבל לאחר מועד האיזון בכל תיק מאותם תיקים. יחד עם זאת, בית משפט קמא לא הכריע בשאלה כיצד יש לסווג הכנסות אלה כבני-איזון או שאינם כאלה, והותיר את ההכרעה בעניין זה לשלב מאוחר יותר, תוך שהוא מבקש מהאקטואר לחוות את דעתו במחלוקת זו.
ג. כנגד החלטה זו יוצא המבקש מס' 1 חוצץ (הבקשה הוגשה בשם ארבעה, אך הרלוונטי לענייננו הוא המבקש מס' 1), ולטענתו על בית משפט קמא היה להורות אחרת, ולא לחשוף לפני האקטואר, בוודאי לא לפני המשיבה, מידע אודות הכנסות שהופקו מתיקים שנפתחו בתקופת הנישואין, אך נתקבלו לאחר המועד הקובע. זאת ועוד, המבקש טוען כי בית משפט קמא נמנע מלהחליט בשאלה העקרונית שלעיל, אף שחובה היה להכריע בה לאור הבקשה שהניח לפניו, בה טען מפורשות, כי מידע זה אינו רלוונטי למחלוקת נשוא אותו הליך, וכי חשיפתו פוגעת באופן בלתי מידתי בפרטיותו, בסודות עסקיים לרבות אלה של לקוחותיו.
כאמור, המבקש טוען כי המידע הרלוונטי ביחס להכנסה, הוא זה המצטמצם לכדי תקופת הנישואין ועד המועד הקובע בלבד, אחרת גם תקבולים שנתקבלו במהלך הנישואין, בגין שירות שניתן טרם הנישואין, אינם בני-איזון.
ד. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, החלטתי לבקש את תשובת המשיבה, וזו הוגשה. מאוחר יותר התקיים דיון לפני, במהלכו אפשרתי לצדדים להשלים את טיעוניהם. לאחר ששקלתי בדבר ובשים לב למכלול החומר שהונח לפני, אני מחליט לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והערעור הוגש על פיה. יחד עם זאת, אני מחליט לדחות את הערעור. את טעמי אפרט בקצרה.
ה. אכן, וכטענת המבקש, על השופטת קמא היה להכריע בשאלת סווג ההכנסות, אותה הגדירה כ"עקרונית" והיא זו שעמדה במוקד ההתדיינות לפניה בעקבות בקשת המבקש "למתן הוראות", שם העלה טענותיו אלה, וביקש הכרעה. הדברים אמורים במיוחד שעה שהמבקש מתנגד לגילוי מידע בנוגע להכנסות ולתיקים הקשורים בהן וטוען, כי חשיפתו הינה מיותרת ומהווה פגיעה בפרטיותו, סודותיו העסקיים ומערכת יחסיו עם לקוחותיו.
בהקשר זה אוסיף, כי דחיית ההכרעה בשאלת הרלבנטיות עד לאחר גילויים של המסמכים והמידע, תתאפשר אך במקרים מיוחדים, מצומצמים וחריגים, שעה שלא ניתן לדעת מראש האם במסמכים כלול מידע רלוונטי, ולשם כך נדרש העיון בהם עצמם. שונה הדבר כאשר מתעוררת מחלוקת עקרונית והיא ביחס לרלוונטיות של תיעוד על הכנסות לאחר המועד הקובע מתיקים שנתקבלו לשם מתן שירות לפניו, כפי המקרה שלפני.
אלא שעל בית משפט קמא היה להכריע במחלוקת האמורה לטובת המשיבה ולא לטובת המבקש. רוצה לומר, כי יש לסווג הכנסה שנתקבלה לאחר המועד הקובע בגין שירות שניתן לפניו, כבת-איזון.
יחד עם זאת, הרי שהתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא לפיה הורה על חשיפת המידע הינה בהתאם תוצאה נכונה גם אם היא נסמכת על הנמקה אחרת, ועל כן אין להתערב בה.
ו. לדעתי המבחן הראוי לסווג שכ"ט שנתקבל לאחר הקרע כנכס בר איזון או שאינו בר איזון על פי ס' 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") הוא מבחן "השירות" ולא מבחן "ההכנסה". תשלום שכ"ט יכול להידחות, פעמים לחודשים ואולי גם לשנים. יחד עם זאת, הרי שהזכות לקבלו נולדה בחיי הנישואין עם מתן השירות ובעקבותיו. העיקר הוא אם כן מועד מתן השירות – המאמץ שהושקע לשם ייצור ההכנסה, האם במהלך חיי הנישואין או לאחריהם, משהם הקימו את הזכות לקבלת שכר הטרחה. אמור מכאן: ככל שהשירות ניתן במהלך חיי הנישואין ושכר הטרחה נתקבל בגינו לאחר הקרע, יש לראות הכנסה זו כבת-איזון, ובזכות לשכ"ט כחלק מ"כלל נכסי בני הזוג" על פי ס' 5 לחוק יחסי ממון. לתוצאה זו ניתן להגיע גם אם כך נראה ב"תיק ה*****" וכי זה מממש את ערכו או מניב את פירותיו בנות-האיזון עם קבלת שכ"ט, ככל שהוא תולדה של מאמץ - שירות שניתן במהלך החיים המשותפים.
דברים אלה אמורים במיוחד שעה שעסקינן במקצוע חופשי, כשההכנסה – שכר הטרחה אינם מתקבלים תמיד מידית. כלום נאפשר להכנסה כזו, שהגיעה לידי בן-הזוג לאחר מועד הקרע, לחמוק מתחת כנפי האיזון, אף שכל ההשקעה – השירות שזיכו בה, נתבצעו במהלך חיי הנישואין? על כך יש להשיב בשלילה.
ניתן כמובן להעלות על הדעת תרחישים קיצוניים, הממחישים צדקת הסווג האמור. טול, לדוגמא, מקרה בו נמנע בן הזוג מלגבות שכ"ט במשך תקופה ארוכה על מנת לחמוק ממשטר האיזון, או מקרה אחר, לפיו פירות המאמץ, העבודה וההשקעה של בן הזוג שנעשו במהלך החיים המשותפים, הבשילו מיד לאחר סיומם.
יש לזכור כי חוק יחסי ממון, מבקש להגשים שוויון מהותי בחלוקת הזכויות והמשאבים, על כן יש לפרשו כמי שחולש גם על תקבולים עתידיים בגין השקעה ומאמץ שנעשו במהלך חיי הנישואין.
ז. לא נעלמה מעיניי טענת המבקש, לפיה מדובר בתיקים שבעדם יגבה עורך-הדין שכר טרחה, כשהוא מן הסתם נושא בהוצאות הפקת הכנסתו הכוללת, לרבות הוצאות משרד ושכרם של עובדים וכיוצ"ב, שאינם קשורים לתיק הספציפי. כך גם לא נעלמה מעיניי טענתו, לפיה אין מקום לנטרל הכנסה מכל תיק בנפרד, מדו"ח רווח והפסד המוגש לרשויות המס, כאשר האקטואר שהתמנה לעריכת איזון, אינו מתבקש במסגרת תפקידו זה לקבל לידיו את חומר הגלם של העסק ולערוך מחדש דו"ח שנתי על הכנסותיו של בן הזוג. משום כך טוען המבקש, כי בדיקת כרטסת תיקי ***** והשכר שהתקבל בכל תיק בנפרד, מחשיבה כל תיק כנכס בפני עצמו, ובכך מתעלמת מהדו"חות השנתיים שהינם דו"חות רווח והפסד, אשר הוגשו על ידי המבקש לרשויות המס, וכן מתעלמת מהשומות שנקבעו על ידי אלה.
גם אם הסווג שהצעתי יוצר קושי מסויים, בפרט בנוגע להוצאות שהיו כרוכות בהפקת אותה הכנסה וכיצד יש להתחשב בהן, הרי שמדובר בקושי חשבונאי, שאינו אמור להשליך על שאלת סווג ההכנסה כבת-איזון, וסבורני כי הכרטסת שעל גילויה הורה בית משפט קמא, אמורה גם לספק מידע באשר להוצאות אלה, אם לא כולן אזיי מרביתן. מכל מקום, הרי שעל המומחה ליתן את דעתו גם לסוגיית ההוצאות, במסגרת חוות הדעת שיכין.
ח. אשר על כן, אני דוחה את הערעור.
המבקש מס' 1 ישלם למשיבה הוצאות הליך זה בסך של 6,000 ₪. הסכום ישולם מתוך העירבון שהפקיד, ויועבר לידי ב"כ המשיבה. היתרה, ככל שתיוותר, תוחזר למבקש באמצעות בא כוחו.
מותר לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.
ניתן היום, י"ב אב תשע"ה, 28 יולי 2015, בהעדר הצדדים.