כהן נ' עידן הגאולה בע"מ ואח'

החלטה

הנתבעות עותרות לזימון שני עדים מטעמן לישיבת ההוכחות שנקבעה זה מכבר ליום 15.6.14.

העדים הם הנתבע 3, שנגדו ניתן פסק דין וכב' הרב חיים רייכמן, שמונה על ידי הצדדים, כך נטען בבקשה, כבורר ביניהם. בבקשה נטען כי העדויות נדרשות על מנת לברר את ה"שאלה הקרדינלית" (כך לשון הבקשה) כמה דמי שכירות שולמו ע"י הנתבעות לתובעת, מה אורך תקופת השכירות ועוד.

התובעת מתנגדת לבקשה, בין היתר, בטענה שעוד ביום 21.2.13 חלפו המועדים להגיש תצהירי הנתבעות כאמור בהחלטת בית המשפט מיום 28.11.12. עוד נטעם כי לא בואר אם נערכה אליו פניה ליתן תצהיר.

תחילה לכב' הרב רייכמן.

לא בואר בבקשה מהו נושא הבוררות ומי הצדדים לה, אך בכל מקרה אין בכוונתי להעתר לבקשה.

בע"א 437/74 אלדד נ' שטיין פ"ד כט(1) 795, בעמ 797, נקבע בהקשר להעדת בורר כך:

"בשאלה הכללית אם בכלל יש מקום להעמיד בורר לחקירה נגדית, מצאתי פסק-דין

אנגלי הדן בשאלה זו. בענין, ,.‎AKTLEBOLAGET LEGIS V. V. BERG & SONS, LTD

[1] (1964) הגישו הבוררים משני הצדדים תצהירים בקשר לבקשה לביטול פסקו של הבורר המכריע, ובית-המשפט התיר שם, בנסיבות המיוחדות של המקרה, לחקרם על תצהיריהם. המחבר המלומד ראסל, בספרו על בוררות (מהדורה 18, בע' 144), מכנה את הרשות הזאת, שניתנה לחקור את הבוררים, כ"פרוצידורה בלתי-רגילה". אני מסכים שבדרך-כלל אין לנהוג בבורר כאילו היה צד לדיון בבית-המשפט בקשר למעשיו ולהחלטותיו. רק במקרה מיוחד, כאמור לעיל, יתיר בית-המשפט להזמינו כעד ולחשפו לחקירת הצדדים."

במקרה דנא, לא הוצג כל טעם ממשי, זולת טענות כלליות, לבקשה החריגה להעיד את הבורר הנכבד. מעבר לכך, בידי הנתבעות אמורות להימצא הראיות מהם דמי השכירות ששולמו על ידן ולא ברור מה יכול לתרום הבורר הנכבד בהקשר זה לבירור המחלוקת.

אשר לנתבע 3: אמנם חלף המועד לזימונו לעדות ולא נטען מפורשות כי סירב ליתן תצהיר. יחד עם זאת, הנתבע 3 היה מעורב, כך עולה מכתבי הטענות, במחלוקת נשוא התביעה ונראה כי יוכל לשפוך אור על המחלוקת. לפיכך הבקשה לזימונו לעדות מתקבלת, כפוף להפקדת 300 ₪. ב"כ הנתבעות יבצע מסירה אישית מיידית של הזימון לנתבע 3.

בסיפת הדברים אציין כי בישיבת ההוכחות הקבועה ליום 15.6.14 יישמעו כל העדים – וכפי שכבר נקבע – יישמעו סיכומים בעל פה.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ד, 22 מאי 2014, בהעדר הצדדים.