כאלוחי(עציר) ואח' נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט אלכסנדר רון), שניתן ביום 22.12.13 בת"פ 40469-02-13.

2. המערערים הורשעו, על יסוד הודאותיהם בכתבי אישום מתוקנים (לכל אחד מהם כתב אישום מתוקן נפרד), במגוון רחב של עבירות רכוש, זיוף, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו – כפי שיפורט להלן.

עוד יצוין שבהמשך ההליך צירף המערער 1 (הוא הנאשם 1) גם את פלא 154096/13 של תחנת מעלה אדומים, והורשע בנוסף בעבירה של הפרת הוראה חוקית.

בכל הנוגע למערער 1 - הוסכם בין הצדדים כי המאשימה תגביל עצמה ל-6 שנות מאסר לצד ענישה נלווית.

בכל הנוגע למערער 2 - הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

בית המשפט קמא גזר את עונשם של המערערים כדלהלן:

המערער 1 – מאסר בפועל לתקופה של 42 חודש ממנה ינוכו 239 הימים בהם שהה במעצר, מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, פסילת רישיון נהיגה לשלוש שנים מיום השחרור, וקנס בסך 10,000 ₪.

המערער 2 – מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, וקנס בסך 6,000 ₪.

הערעור הופנה כלפי משך תקופת המאסר בפועל.

ההליכים בבית המשפט קמא

3. כאמור, כל אחד מהמערערים הגיע להסדר עם המאשימה במסגרתו תוקן כתב האישום שהוגש נגדו.

4. כתב האישום המתוקן שהוגש כנגד המערער 1 מפרט כיצד ביצע, בין החודשים ינואר-פברואר 2013, ויחד עם אחרים, חמש פריצות לבתים שונים במקומות שונים בארץ. אישום נוסף מתייחס לכך שהמערער 1 החזיק, יחד עם המערער 2, ברכב גנוב הנושא לוחית זהות מזויפת; ואישום אחר מפרט כיצד לאחר אחת הפריצות שביצע המערער 2 יחד עם אחרים, ולאחר ששוטר עיכב את הרכב בו נסעו המערער 1 והאחרים, ניסה המערער 1 שנהג ברכב להימלט מהשוטר ובמסגרת ההימלטות ביצע עבירות נוספות. בנוסף, לכתב האישום המתוקן צורף אישום פל"א ממנו עולה כי המערער 1 נעצר לאחר שהפר תנאי מעצר בית שנקבעו לו.

בגין כל אלה הודה המערער 1 והורשע ב-2 עבירות של קבלת רכב או חלקי רכב גנובים, לפי סעיף 413י לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") + סעיף 29 לחוק; ב-5 עבירות של התפרצות למגורים לביצוע עבירה, עבירה לפי סעיף 406(ב) + סעיף 29(א) לחוק; ב-4 עבירות של גניבה לפי סעיף 384 + סעיף 29(א) לחוק; ב-4 עבירות של זיוף סימני זיהוי של רכב לפי סעיף 413ט + סעיף 29(א) לחוק; בעבירה של רכישת/החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) + סעיף 29(א) לחוק; בעבירה של נהיגה פוחזת של רכב, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק; בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק; בעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק; בעבירה של היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 + 29(א) לחוק; בעבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק; ובעבירה הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק.

5. כתב האישום המתוקן שהוגש כנגד המערער 2 מפרט כיצד ביצע המערער 2, יחד עם המערער 1 ועם אחר, שתי פריצות לשני בתי מגורים שונים. אישום נוסף מפרט כיצד לאחר אחת הפריצות, ולאחר ששוטר עיכב את הרכב בו נהג המערער 1 ובו ישב המערער 2 ישב בתא המטען של הרכב, ניסו המערערים 1-2 והאחר שהיה איתם ברכב להימלט מהשוטר, ובמסגרת ההימלטות ביצעו עבירות נוספות. אישום נוסף מפרט כיצד במהלך ביצוע אותן עבירות, הפר המערער 2 תנאי מעצר בית שהוטלו עליו.

בגין כל אלה הודה המערער 2 והורשע ב-2 עבירות של התפרצות למגורים לביצוע עבירה, לפי סעיף 406(ב) + סעיף 29(א) לחוק; ב-2 עבירות של גניבה לפי סעיף 384 + סעיף 29(א) לחוק; בעבירה של רכישת/החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) + 29(א) לחוק; בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק; בעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק; ובעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 (א) לחוק.

6. במהלך ניהול התיק הגיש שירות המבחן תסקירים בנוגע לשני המערערים.

ביחס למערער 1 - נאמר כי המערער 1 בן 22, רווק, בן למשפחה נורמטיבית, ללא עבר פלילי. קצינת המבחן לא באה בהמלצה טיפולית בכל הנוגע למערער 1, אך המליצה כי בשיקולי הענישה יילקחו בחשבון תקופת המעצר, גילו הצעיר של המערער 1, והעדר הרשעות קודמות.

ביחס למערער 2 - בן 22, מאורס. תוארה משפחתו של המערער 2 וההשפעה שלה על נסיבות חייו ועל אופיו. עברו תואר כנורמטיבי, ואין לו עבר פלילי. ניתנה התייחסות להשפעה שהייתה למעצר הנוכחי על המערער 2. לאור חומרת העבירות, ומאחר והן בוצעו תוך הפרת תנאי מעצר בית שהוטלו על המערער 2 בתיק אחר, המליצה קצינת המבחן על עונש מאסר. יחד עם זאת, המליצה להביא בחשבון את גילו הצעיר של המערער 2, את נסיבות חייו ואת רצונו לחזור למוטב.

7. בגזר דינו התייחס בית המשפט קמא לעבר הנקי של המערערים, לכך שהמערערים קיבלו אחריות למעשיהם וחסכו מזמנו של בית המשפט, לגילם הצעיר ולתסקירים החיוביים במהותם שהוגשו.