ייתכנו פערי שכר בין גברים לנשים העובדים באותו תפקיד באותו מקום עבודה

השופטת ורדה וירט ליבנה

הערעורים שבפנינו, עניינם בזכויות מכח הוראות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו - 1996 (להלן - חוק שכר שווה). ערעורים אלו מצריכים ומעלים שאלות עקרוניות, הנוגעות ליישומו של חוק שכר שווה ופרשנותו. על כן מצאנו לנכון להרחיב, אף מעבר לדרוש, בדיון ובהכרעה שבפסק דין זה.

מהם היסודות העומדים בבסיסה של הזכות לשכר שווה מכח חוק שכר שווה;  האם ייתכנו חריגים לזכות זו, באופן שיצדיקו הפרש בשכר; והאם עובדת אשר הוכיחה תביעתה מכח חוק שכר שווה תהא זכאית בהכרח גם לפיצוי מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"א - 1988 (להלן - חוק שוויון הזדמנויות).

אלו הן השאלות העולות לדיון בערעורים שבפנינו. 

העובדות הצריכות לעניין

1.     המשיבה והמערערת שכנגד - אורית גורן (להלן גם - אורית גורן או העובדת) עבדה אצל המערערת והמשיבה שכנגד - הומסנטרס עשה זאת בעצמך בע"מ (להלן גם - הומסנטרס) כיועצת במחלקת כלי עבודה מתאריך 25.08.97 ועד ליום 27.12.97.

            אורית גורן התקבלה לעבודתה לאחר שמילאה שאלון אישי, כמועמדת לעבודה בסניף הומסנטרס בקניון איילון, שברמת גן, ולאחר שקיימה ראיון עבודה אצל מנהל הסניף, מר מרדכי כהן. תנאי העבודה סוכמו בינה ובין מנהל הסניף, ולפי אותו סיכום קיבלה שכר שעתי של 17 ש"ח לשעה, אשר הסתכם בכ- 3,500 ש"ח לחודש. יצויין, כי בשאלון האישי אותו מילאה, ביקשה שכר חודשי, אשר היה כמעט זהה לשכר שקיבלה בסופו של דבר.

            במחלקת כלי עבודה עבד יחד עם אורית גורן עובד נוסף, בשם סטפן מור מזי, אשר שכרו החודשי עמד על סך של 5,000 ש"ח. סטפן מור התקבל לעבודה באמצעות חברת כח אדם ביום 20.08.97, ובמהלך חודש 12/97 הפך לעובד החברה, לאחר שגם הוא, כמו המשיבה, מילא שאלון אישי וקיים ראיון עבודה עם מנהל הסניף.

המשיבה גילתה, כי סטפן מור מקבל שכר גבוה ממנה. לפיכך, פנתה ביום 16.11.97 במכתב למנהל הסניף, בדרישה להעלות את שכרה לסך 26 ש"ח לשעה, ולחלופין לקבל את שכרה כשכר חודשי, בגובה 5,000 ש"ח.

            משלא נענתה, פנתה שוב למנהל הסניף ביום 14.12.97 במכתב נוסף, ובו ציינה, כי למיטב ידיעתה, ישנם עובדים אחרים במחלקת כלי עבודה, גברים, המשתכרים משכורת גבוהה משלה. לפיכך, דרשה לקבל מידע בדבר רמות השכר של עובדים במחלקת כלי עבודה, והודיעה על התפטרותה, החל מיום 27.12.97.

            מנהל משאבי אנוש בהומסנטרס, מר ארן שדמי, פנה למשיבה לאחר התפטרותה, אולם היא הפנתה אותו לבאת כוחה.

ההליך בבית הדין האזורי

2.     תביעתה של אורית גורן לבית הדין האזורי היתה לתשלום הפרשי שכר מכח חוק שכר שווה וכן לפיצוי מכח חוק שוויון הזדמנויות. השאלה שעמדה להכרעתו של בית הדין האזורי היתה, האם הפרה הומסנטרס את חוק שכר שווה, בכך ששילמה לסטפן מור, בהיותו גבר, שכר גבוה יותר מזה ששולם לאורית גורן, בהיותה אישה, בהנחה ששני העובדים ביצעו את אותה עבודה במחלקת כלי עבודה בסניף רמת גן. שאלה נוספת שעמדה לדיון היתה, האם בפעולתה זו, הפרה הומסנטרס גם את חוק שוויון הזדמנויות.

3.     בית הדין האזורי שמע את עדויות הצדדים ובהן עדותה של אורית גורן, ומטעם הומסנטרס, את עדותו של מנהל הסניף - מר מרדכי כהן, העובד סטפן מור ומנהל משאבי האנוש, מר ארן שדמי.

בית הדין האזורי (השופט מאיר נחתומי ונציגי הציבור מר צ. ברפמן ומר י. אלדר; עב 300880/98) בחן את עדויות הצדדים והראיות שהיו בפניו, וקבע כדלקמן:

א.      העבודה שביצעו אורית גורן וסטפן מור כיועצים במחלקת כלי עבודה, הייתה "שווה" או לפחות "שוות ערך", והמערערת לא השכילה להוכיח, כי היה שוני בין התפקידים.

ב.       במועד קבלתו לעבודה, שכרו של סטפן מור (5,000 ש"ח) לא נקבע לו בשל ייעודו לתפקיד ניהולי או תפקיד בכיר אחר.

ג.        בעניין נתוני השכר במחלקת כלי עבודה לא קיימת מדיניות אחידה בהומסנטרס. נתוני השכר נקבעים לאחר משא ומתן עם העובדים, בשיעורים שונים ומשתנים ותלויים בהחלטתו הסופית של מנהל הסניף; יחד עם זאת, לצורך הוכחת האפליה בשכר, יש לבחון את נתוני השכר "באותו מקום עבודה". מששכרם של העובדים בכל סניף נקבע בהתאם לשיקול דעתו של מנהל אותו סניף, "אותו מקום עבודה", משמעו - הסניף בו הועסקה המשיבה בפועל, ולא כלל הסניפים בחברה. משכך, ומשהובאו נתוני שכר של עובד אחד שעבד עבודה "שווה", או לפחות "שוות ערך" לעבודת המשיבה, באותו הסניף - הוא סטפן מור, הרי שדי בכך בכדי להצביע על קיומה של אפליה בשכר העבודה בין שני העובדים, לצורך חוק שכר שווה.

ד.       בית הדין האזורי דחה את טענת הומסנטרס, כי השכר שנקבע לאורית גורן היה נמוך מזה של סטפן מור בשל המשא ומתן שניהלה עם מנהל הסניף, ולאחר שהיא נקבה ראשונה בגובה השכר המבוקש. בעניין זה קבע בית הדין האזורי, כי על המעביד קיימות שתי חובות. האחת, היא החובה הקבועה בחוק, שלא להפלות עובדות נשים בשכר עבודתן, והאחרת, היא החובה לוודא מלכתחילה, שלא יתקיים מצב בו שני עובדים נשכרו לביצוע עבודה דומה, אך ישתכרו באופן שונה בצורה משמעותית.

הפיצוי