ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
4791-09
10/12/2013
|
בפני השופט:
ד"ר אריאלה גילצר-כץ
|
- נגד - |
התובע:
יוסף בגדדי
|
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית
|
פסק-דין |
פסק דין
לפנינו תביעתו של מר יוסף בגדדי (להלן: "התובע") כנגד החלטת וועדת ההשגה לגודל רכב מיום 3.5.09, אשר קבעה כי הרכב המתאים לצרכיו של התובע הינו טויוטה יאריס נפח 1329 סמ"ק (להלן: "הועדה").
העובדות הצריכות לענייננו
התובע יליד 24.11.1941.
בשנת 1985 לקה התובע באירוע מוחי, אשר הסב לו נזק מסוג שיתוק בפלג גופו השמאלי, ולפיכך נקבע כי הינו מוגבל בניידות 60%, כאשר כיום הוא סובל לטענתו מאחוזי נכות גבוהים יותר.
לאור החלטת הוועדה בדרג ראשון מיום 22.2.09 אשר בה הומלץ לתובע על רכב מסוג דייהטסו סיריון, הגיש התובע מכתב השגה.
ביום 3.5.09 החליטה וועדת ההשגה להמליץ על רכב מסוג טויוטה יאריס (להלן: "יאריס"), בזו הלשון:
"בכפוף לבדיקות שנערכו למוגבל ולאור ממצאי הבדיקה בשטח – נמצא כי הרכב המתאים ביותר והזול מבין הרכבים שנבדקו הינו הרכב המייצג מסוג טויוטה יאריס שמאפשר כניסה ישיבה ויציאה נוחים ומתאימים למגבלותיו ולצרכיו ושבו שדה ראיה נוח ובטיחותי וכן עמדת נוהג מרווחת. ברכב האמור מותקן מושב נהג יחסית גבוה – 60 ס"מ שעוזר לנ"ל בעת הכניסה והיציאה מהרכב."
טענות הצדדים
טענות התובע -
לטענת התובע מדובר ברכב שאינו תואם את צרכיו הפיזיולוגיים, אשר היה לו קושי אמיתי להיכנס ולצאת ממנו וכן כי לא ניתנה לו אפשרות לבצע נסיעת מבחן, אלא אך לבחון את הרכב באולם התצוגה.
לטענתו הרכב המתאים לו הוא פולקסווגן פאסאט (להלן: "פאסאט") בו נהג עד היום, שכן תא הנהג בו מרווח יותר, נוח לו לצאת ממנו בקלות יחסית וקיימת בו אפשרות אחיזה בידית ביציאה, שדה הראיה בו רחב יותר והוא נחשב לכאורה בטיחותי יותר.
כמו כן, טוען התובע כי מצבו הגופני הורע ולפיכך לא ברור מדוע החליטה הועדה לקבוע כי מתאים לו דווקא רכב מדרגה נמוכה יותר מזו שנקבעה מתאימה לו בשנת 2004 (אז קבעה הועדה כי הרכב המתאים לו הינו טויוטה אוונסיס בנפח 1987 סמ"ק).
לבסוף טוען התובע כי יש לתת את הדעת לכך שהיאריס אינה מיובאת עוד לישראל. טענה דומה נטענה על ידי הנתבע כאילו לא ניתן לבדוק כיום את התובע ברכב שהומלץ על ידי הוועדה בזמנו משאינו מיוצר עוד.
זה המקום לציין כי טענה זו אינה רלוונטית עוד הואיל ורכבי טויוטה יאריס קיימים ומשווקים בארץ נכון למועד כתיבת שורות אלו ואין הדבר מהווה מניעה לבדיקת התאמתם לתובע או לבחינה מחדש של החלטת הוועדה.
התובע לא הגדיר בכתב תביעתו את הסעד המבוקש, אך בסיכומיו העלה לפתע דרישה לקבלת פיצויים בסך 200,000 ש"ח אשר יאפשרו לו לרכוש רכב חדש מותאם לצרכיו.
טענות הנתבע -
הנתבע טוען בראש ובראשונה כי לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה בבדיקתה או במסקנותיה, לפיהן הרכב המתאים והזול ביותר מבין הרכבים שנבדקו הוא יאריס. הוועדה פירטה את האופן בו נבדק התובע ברכב הנבחר ובעת הבדיקה לא ציין התובע כי יש בעיה עם הרכב.
כמו כן נטען כי אם קיימת היום החמרה במצבו של התובע ביחס למועד בו נערכה הוועדה, אין הדבר רלוונטי לענייננו. התובע לא הביא ראיה אובייקטיבית ולא הציג מסמכים רפואיים או בדיקת מומחה הסותרות את החלטת הוועדה, אלא אך טען לחוסר נוחות וחוסר בטיחות של הרכב הנבחר.
זאת ועוד, לגישתו של הנתבע אין לתת משקל לחוות הדעת שנערכה והוגשה מטעם התובע, הואיל והיא אינה משקפת את מצבו של התובע במועד בו נערכה הוועדה, אלא את מצבו כשנה וחצי לאחר מכן, וכן משום שכלל לא נבדק בה הרכב מושא החלטת הוועדה.