ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
49091-11-12
14/05/2013
|
בפני השופט:
ד"ר דפנה אבניאלי
|
| - נגד - |
התובע:
1. אליעזר בננסון
2. EMB INVESTMEMT
|
הנתבע:
. י.ש.מ. לבנין בע"מ
|
|
החלטה
בבקשה להמצאה מחוץ לתחום
1.המבקשים, המכנים עצמם צד ג' הינם בעלי מניות (14%) בחברת EET, שהיא המשיבה בהמרצת הפתיחה שהגישה התובעת חברת י.ש.מ לבנין (להלן: "י.ש.מ"), שבעלי המניות בה הם רפאל ואורי חפץ. עניינה של המרצת הפתיחה בהסכם שנחתם בין י.ש.מ לבין EET.
2.EET היא חברה זרה, שהוקמה בארה"ב בשנת 2005 ובעל מניותיה הינם חברות או יחידים המצויים בארה"ב.
3.מר חפץ הוא בעלים של י.ש.מ וגם בעל מניות (46%) ב- EET, באמצעות חברה אחרת שבשליטתו שהתאגדה אף היא בארה"ב. בבקשה נאמר, כי הלכה למעשה מר חפץ הינו כיום המנהל היחיד ב- EET.
4.בין מר חפץ, החברה שבבעלותו והמבקשים מתנהלים הליכים משפטיים בארה"ב מול יתר בעלי המניות ב- EET. לדברי המבקשים, קיים משבר חריף בין הצדדים, אשר גרם בפועל לשיתוק הפעילות ב- EET, כאשר מצד אחד ניצבים המבקשים ומר חפץ, ומצד שני יתר בעלי המניות
המבקשים טוענים, כי המצאת התובענה ל-EET באמצעות מר חפץ
5.למרות האמור לעיל, בחרה י.ש.מ להגיש את התובענה בישראל ולהמציאה לידי המבקש 1, אליעזר בננסון (להלן: "בננסון"), בעת שהותו בישראל. המבקש טוען כי מדובר בהמצאה שבוצעה שלא כדין, בין היתר בשל העדר תקשורת בינו לבין יתר בעלי המניות, והעובדה שאינו משמש בפועל כמנהל ב- EET המצויה ב"דד לוק".
6.עוד טוענים המבקשים, כי בננסון אינו משמש ככתובת למסירת כתבי בי דין ל-EET
ואין לו כל אפשרות להעביר בחברה החלטה כלשהי, קל וחומר החלטה על מינוי עו"ד והגשת כתב הגנה.
7. י.ש.מ טוענת, כי בוצעה המצאה כדין לבננסון, הפוטרת אותה מהצורך לבקש היתר המצאה מחוץ לתחום לחברת EET. לדבריה, במועד ההמצאה כיהן בננסון כמנכ"ל EET ומשכך נשמטה הקרקע מתחת לטענותיו לפגם בהמצאה שבוצעה לידיו.
8.י.ש.מ מוסיפה וטוענת, כי רק לאחר המצאת התובענה לידיו, הודיע בננסון במפתיע על התפטרותו מתפקיד מנכ"ל EET . בהסתמך על תקנות סדר הדין ופסקי דין, המורים כי המשמש כמנכ"ל בחברה הינו למעשה ידה הארוכה, טוענת י.ש.מ, כי מטרת הבקשה היא לסכל את ההמצאה שבוצעה כדין, ולהקשות עליה שלא לצורך.
9. בתשובה שהוגשה מטעם המבקשים נטען, כי מדובר בנסיון לבצע מחטף ולהמציא את התובענה שלא כדין, כאשר י.ש.מ ומנהלה מר חפץ יודעים היטב את מצב הדברים לאשורם ומודעים לעובדה שחל נתק בין בננסון לבין EET.
דיון והכרעה
10. תק' 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת, כי:
"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דין ההמצאה למורשה כדין המצאה לאותו אדם..."
תק' 482(א) קובעת, כי בתביעה בענין עסק או עבודה "... די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט".
בפסיקה נקבע, כי המבחן לקביעת מעמדו של "מורשה" הוא אינטנסיביות הקשר בין המורשה לנתבע, כך שסביר להניח כי יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים נגדו (ברע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלאב מדיטרנה (25.8.94)). הפסיקה נקטה גישה מרחיבה לענין זה, לפיה הדגש הוא בעיקר על המטרה להבטיח כי דבר קיומו של ההליך יובא לידיעת הנתבע (ראו, למשל, ברע"א 8957/09 שמואל אוזן נ' סידני קיובי; ת.א. 51977-05-11 קונספט נ' Famonexco, 24.11.11).
11.התובענה הומצאה למר בננסון בעת שהותו בישראל, על מנת שימסור אותה ל- EET בארה"ב.
לאחר שעיינתי בטענות צדדים, אני סבורה, כי אכן נעשה מחטף על ידי י.ש.מ, בניסיון להתחמק מהצורך לפנות לבית המשפט בבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום. בין י.ש.מ לבין EET קימת מערכת עסקית הדוקה, עד כדי כך שמר אורי חפץ, הבעלים של י.ש.מ, הוא גם בעל 46% ממניות EET ובעל 50% ממניות ההצבעה בה. טענתם של המבקשים, כי הלכה למעשה מר חפץ הוא כיום המנהל היחיד בנתבעת EET לא נסתרה.