טרכטנברג נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור של המערער, אשר הורשע בהיעדרו בעבירה של מעבר במעבר חציה ללא לתת זכות קדימה להולך רגל, זאת ביום 03.08.10.

המשפט בעניינו של המערער התקיים ביום 16.06.11 בהיעדרו.

בית משפט קמא, לאחר ששמע טיעונים לעונש, גזר דינו של המערער ל-500 ₪ קנס או חמישה ימי מאסר כברירת המשפט ולא יותר.

למרות זאת, סבור המערער שנגרם לו עוול ופנה לבית משפט קמא, בבקשה לביטול פסק הדין, בטוענו שלא הוזמן לדיון ואף לא קיבל הזמנה בדרך של אי-לקיחת דואר שלא נדרש.

באשר למעשה עצמו, טוען המערער שכלל לא עבר עבירה, השוטר לא ראה, איש לא היה במעבר החצייה עת עבר על הכביש.

בית משפט קמא קבע, שאין להיעתר לבקשתו של המערער לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו, משום שלא הציג ראייה מרשות הדואר שלא הוזמן כלל, כלומר, שלא נשלח לו דואר רשום והוא לא דרש אותו.

לאחר שעיינתי בחומר שהציג המערער, לרבות פניותיו החוזרות ונשנות לרשות הדואר, לרבות כתב ידו הבלתי ברור של השוטר בדו"ח שרשם בעת העבירה, לרבות התכתובת הענפה והיקרה בוודאי שנקט בה המערער והזמן הרב שבזבז, הנני סובר שמבלי לרדת לדקויות הדברים, הגם שאין לי שום ספק שהמערער לא זומן לדיון בעניינו בבית משפט לתעבורה, שבמקרה זה יש חשש שמא ההרשעה על כנה, יש בה כדי לגרום עיוות דין, ואקבל את הערעור מבלי לחייב את המערער בהוצאות.

פסק דינו של בית משפט לתעבורה מיום 16.06.11 בטל.

המערער יוזמן לדיון מחודש בעניינו בפני בית משפט קמא החל משלב ההוכחות, משום שכפירתו בעובדות ברורה, וגם כדי לחסוך בזמנו גם בית משפט קמא.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ב, 27/10/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי