טענת החברה לגזל נדחתה - המידע שנמצא בקטלוג מוצריה לא נחשב לסוד מסחרי

עובדות

1.       1.       התובעת היא חברה העוסקת בשיווק ומכירה של מוצרי פלסטיק. היא נוסדה בשנת 2002 על ידי מר צחי בזיז ומר רפי אמסלם, באמצעות תאגידים שבשליטתם. כל אחד מן השותפים החזיק ב-50% ממניות התובעת. עד ליום 1.5.08 שמה של התובעת היה "לוטמלי עם משי בע"מ". החל מיום 1.5.08 שונה שמה ל"לוטמלי תעשיות פלסטיק בע"מ".

2.       2.       בין מר בזיז למר אמסלם התקיים סכסוך ממושך על רקע שותפתם העסקית בחברה. במסגרת בוררות בה נדון הסכסוך נקבע כי השותפות תפורק וכי כל אחד מהשותפים יהיה רשאי להמשיך לפעול בתחום של שיווק מוצרי פלסטיק באמצעות חברות שבשליטתם. מר בזיז קיבל את השליטה המלאה בחברת "לוטמלי עם משי בע"מ". עם זאת, על פי החלטת הבורר הוא נדרש לשנות את שם החברה ל"לוטמלי תעשיות פלסטיק בע"מ", וכך נעשה, כאמור, החל מיום 1.5.08 (ראו תעודת שינוי שם של רשם החברות מיום 22.5.08 - נספח א' לתצהיר מר בזיז).

3.       3.       על פי החלטת הבורר, למר אמסלם הותר לייסד חברה שאף היא תעסוק בשיווק ומכירה של מוצרי פלסטיק ותהווה חברה מתחרה לתובעת. מר אסמלם אכן ייסד חברה ששמה המדוייק לא הוברר, אך הוא כולל את המילה "משי" (להלן: "חברת משי").

4.       4.       על פי תנאי פירוק השותפות היו רשאיות התובעת וחברת משי לעסוק בפעילות של שיווק מוצרי פלסטיק, בלא שהוטלו על מי מהן הגבלות לעניין שיווק מוצרים מסויימים (עדות מר בזיז, עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 14-16).

5.       5.       הנתבעת, גב' מרים בורנשטיין, עבדה אצל התובעת כסוכנת מכירות וכגובת כספים מיום 8.10.07 עד ליום 1.7.08, וזאת תוך כדי לימודי מינהל עסקים אותם למדה במכללה האקדמית בקרית אונו.

6.       6.       במחצית חודש 6/08 הודיע מר בזיז לנתבעת על פיטוריה החל מיום 1.7.08 (תצהיר הנתבעת, סעיף 6).

7.       7.       תוך ימים ספורים (לגרסת התובעת - תוך יום, לגרסת הנתבעת - תוך יומיים או שלושה ימים) החל הנתבעת לעבוד בחברת משי כסוכנת מכירות.

8.       8.       אין מחלוקת כי בזמן שהתובעת עבדה בחברת "לוטמלי עם משי בע"מ", היא ביקשה ממר בזיז לקבל לידיה לצורכי לימודים את קטלוג המוצרים ותמחור של מוצרי החברה (מוסכמה מס. 4).

התביעה

9.       9.       התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את חובת האמון אותה היא חבה לתובעת כעובדת שלה בכך שבעת שהיתה עובדת התובעת היא תכננה את מעברה לחברת משי ופעלה להעביר מהתובעת לחברת משי לקוחות של התובעת. לעניין זה טען מר בזיז בתצהירו כי פיטר את התובעת לאחר שהיא זלזלה בעבודתה והתרשלה בגביית חובות למקוחות ובהזרמת הזמנות. לטענת מר בזיז, בתקופה האחרונה לעבודת הנתבעת אצל התובעת, חלה ירידה דרסטית וקיצונית בתפוקת עבודת התובעת וידוע לו כי הנתבעת מסרה ללקוחות התובעת את מספר הטלפון של חברת משי על מנת שייצרו איתה קשר ובכך פגעה והזיקה לתובעת.

10.   10.   מוסיפה התובעת וטוענת כי בקטלוג המוצרים שנמסר לנתבעת על ידי מר בזיז נכללו כל מגוון המוצרים שהתובעת משווקת, לרבות מפרט טכני של המוצרים, וכן פרטים בנוגע לתמחור המוצרים. לטענת התובעת, כל מהות עסקה מגולם ומופיע בקטלוג זה.

11.   11.   התובעת טוענת כי בשימוש שהנתבעת עשתה ברשימת לקוחותיה של התובעת ובקטלוג המוצרים שלה, לטובת חברת משי, גזלה הנתבעת מהתובעת סוד מסחרי. בכתב התביעה שהגישה עתרה התובעת לצו שימנע את המשך עבודתה של הנתבעת בחברת משי ולפיצוי כספי, ללא הוכחת נזק,  בגובה 100,000 ש"ח לפי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.

12.   12.   הבקשה לצו שימנע את המשך עבודתה של הנתבעת בחברת משי הפכה לבלתי רלוונטית הואיל והנתבעת אינה עובדת עוד בחברת משי, כך שנותרה התביעה הכספית לפיצוי בסך 100,000 ש"ח.

עמדת הנתבעת

13.   13.   הנתבעת טוענת כי רק לאחר שמר בזיז הודיע לה על פיטוריה היא קיבלה הצעה ממר אמסלם לעבוד בחברת משי, והיא נענתה לה. לא היה כל פסול בכך בהתחשב בכך שהן מר בזיז והן מר אמסלם היו ביחד "המעבידים" שלה עד 1.5.08. לענין הקטלוג מודה הנתבעת כי היא קיבלה אותו על גבי דיסק, לבקשתה, לצורך לימודיה, אך בפועל היא לא עשתה בו כל שימוש והחזירה את הדיסק למר בזיז תוך מספר ימים. מכל מקום, הנתבעת הכחישה קיומם של סודות מסחריים בקטלוג שנמסר לה על ידי מר בזיז. לטענתה, אף לא ייתכנו כלל סודות מסחריים בין התובעת לבין חברת משי הואיל ושתי החברות משווקות את אותם מוצרים והידע העסקי של התובעת שייך אף לחברת משי מתוקף שותפתם של ה"ה בזיז ואמסלם. לטענתה, התובעת עושה שימוש לרעה בהליך המשפטי ככלי ניגוח בסכסוך בינה לבין חברת משי.

הכרעה

14.   14.   לא מצאנו בראיות התובעת כל בסיס לטענותיה נגד הנתבעת לעניין הפרת חובות האמון של הנתבעת כלפיה. אין כל ראיה, ולו נסיבתית, לכך שהתובעת פעלה, בעודה עובדת התובעת, להעברת לקוחותיה אל חברת משי. מר בזיז אישר בעדותו כי לא נכח בעת שבה, לדבריו, הנתבעת פעלה להעברת לקוחות התובעת לחברת משי, וכי ידיעתו בעניין זה היא מפי השמועה בלבד (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 10-22). התובעת לא הביאה לעדות ולא ביקשה להזמין עד כלשהו מלקוחותיה שיתמכו בטענה זו. גם את טענתה בדבר ירידה "דרסטית וקיצונית" בתפוקת התובעת בסמוך לסיום עבודתה לא תמכה התובעת בכל ראיה שהיא מלבד עדותו של מר בזיז, אשר היתה סתמית ובלתי מבוססת.

15.   15.   אשר לטענת התובעת כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בסך 100,000 ש"ח בשל גזל סוד מסחרי: טענה זו מבוססת על הקטלוג שנמסר לתובעת לבקשתה וכן על הטענה בדבר השימוש שעשתה הנתבעת ברשימת הלקוחות של התובעת. לטענת התובעת, הקטלוג כולל את כל המידע העסקי של התובעת. בעדותו טען מר בזיז כי ישנם מוצרים שהתובעת משווקת שהם ייחודיים לתובעת. לדבריו, המוצרים מיוצרים על פי מפרטים ייחודיים עבור התובעת, אשר משווקת אותם, ועל כן הקטלוג כולל מידע עסקי סודי שהנתבעת השתמשה בו לטובת חברת משי.