ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
26913-07-11
15/03/2013
|
בפני השופט:
ד"ר אריאלה גילצר-כץ
|
- נגד - |
התובע:
דהן חנה
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
|
החלטה
תביעה להכרה כפגיעה בעבודה הוגשה לאחר 5 שנים. האם חלה התיישנות על התביעה? זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.
העובדות:
1.ביום 16/10/05 נפגעה התובעת בברך שמאל בדרכה לעבודה לטענתה, בשל עבודות שנעשו בכביש במועצה המקומית אורנית (להלן:" האירוע הנטען").
התובעת לא הגיעה לעבודתה באותו יום ובימים שלאחר מכן.
2.ביום 17/12/05 הודע לתובעת על ידי מועצה מקומית אורנית כי תביעתה כנגד המועצה בגין אירוע הפגיעה הועברה לחברת הביטוח.
3.ביום 17/4/06 ניתנה לתובעת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.
4.ביום 31/5/06 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין האירוע הנטען.
5.ביום 13/6/07 נשלחה לתובעת דרישה להמצאת מסמכים לשם בירור התובענה וכן נשלחה תזכורת נוספת ביום 12/7/07.
6.ביום 12/8/07 נשלח על ידי הנתבע מכתב דחייה לתובעת מחמת אי המצאת מסמכים.
7.בעלה של התובעת סובל ממחלה נפשית ואושפז במרכז לבריאות הנפש גהה.
8. ביום 30/1/11 פנתה התובעת לנתבע וטענה כי העבירה את כל המסמכים שנדרשו על ידי הנתבע ולא קבלה עד אותו מועד תשובה.
9.ביום 1/2/11 הגישה התובעת תביעה נוספת לתשלום דמי פגיעה עקב האירוע הנטען.
10.ביום 9/5/11 השיב הנתבע לתובעת כי נשלח אליה בעבר מכתב דחיה וכי אין בפנייתה כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות.
11.ביום 17/7/11 הגישה התובעת תביעה לבית הדין וטענה כי הציגה את כל המסמכים הדרושים לנתבע ואף זומנה על ידי נציג הנתבע על מנת "שיראה את הפציעה".
12.ביום 12/9/11 נדחתה תביעתה של התובעת פעם נוספת מאחר שלא הוכחה הפגיעה בעבודה.
טענות הצדדים:
לטענת התובעת, המסמכים שהוגשו על ידי התובעת ביום 1/2/11 כמוהם כתביעה חדשה. מכתב הדחיה בגין התביעה מיום 1/2/11 נשלח על ידי הנתבע ביום 12/9/11. לכן, לעניין תביעה זו לא חלה כל התיישנות. בשל בעיה נפשית שהתעוררה אצל בעלה של התובעת לא הייתה פנויה התובעת לטפל בענייניה. אשר על כן דין טענת ההתיישנות להידחות.
לטענת הנתבע, תביעתה של התובעת נדחתה כבר ביום 12/8/07, התובעת הייתה רשאית לערער בזמנו על ההחלטה עד לחודש 9/07 אולם לא עשתה כן. התביעה לבית הדין הוגשה לאחר 4 שנים מיום שקבלה את מכתב הדחייה. עוד טוען הנתבע כי התובעת לא העלתה כל נימוק לאיחור בהגשת התביעה. הנתבע הוכיח כי התובעת לא פנתה לנתבע מיום מכתב הדחיה ועד שנת 2011. עובדות אשר התרחשו בשנת 2005 מקשות על ברור התובענה. דין התובענה להידחות על הסף מחמת התיישנות.
הכרעה: