בפניי תביעה ע"ס 15,660 ש"ח אותם תובע התובע מאת הנתבעות בהתבסס על טענתו כי ביום 20.6.11 הללו הזמינו ממנו מזגן כולל התקנה לסלון הכלות שבבעלותן. בתום ההתקנה, כך נטען, הללו סירבו לשלם עבור התמורה ודאגו לסלק את התובע וציוותו מסלון הכלות בכדי להתחמק מתשלום התמורה המגיעה לתובע.
מאידך, טענות הנתבעות הינן שונות בתכלית השינוי מאלו של התובע. לשיטתן, עילת תביעה, ככל שקיימת ומוכחשת ממילא, הינה כנגד הנתבעת 1 בלבד היות והיא בעלת הסלון כלות בעוד שהנתבעת 2 הינה שכירתה בלבד.
כן נטען ביחס לעילת התביעה כי הנתבעת 1 כלל לא הזמינה מאת התובע מזגן כי אם מאת חברה בשם רפי את רפי מזגנים בע"מ (להלן:"
החברה"), זאת לאחר שהופנתה אל חברה זו על ידי אדם בשם יוסף חכים שבבעלותו עסק להנדסת חשמל ומיזוג אויר (להלן:"
המתקין") אשר אמור היה להתקין את המזגנים במקום עיסקה החדש. בגין עלות ההתקנה שילמה הנתבעת 1 למתקין סך של 1,500 ש"ח בעוד שבגין עלות המזגן בסך 9,400 ש"ח בתוספת 4,200 ש"ח בעבור אביזרים נלווים למזגן שילמה בכלל לחברה. כתימוכין לטענותיה אלו, צורפו מטעם הנתבעת 1 אסמכתאות לכתב ההגנה והמה: העתק הצעת מחיר ע"ס 4,200 ש"ח עבור האביזרים הנלווים וקבלה על הסכום האמור מאת החברה, בצירוף העתק צילומי של שני שיקים במשיכתה בסכום מצטבר של 9,400 ש"ח לטובת החברה. יצוין כי לעמדת הנתבעת 1 בגין עלות התקנת המזגן ששולמה למתקין במזומן לא צורפה אסמכתא מטעמה משהלה לא מסר בידה חשבונית.
בסופו של יום, כך נטען, ההתקנה בוצעה באופן רשלני ביותר, תוך נטישת העבודה טרם סיומה על ידי המתקין, דבר שאילץ את הנתבעת 1 להודיע לו על ביטול הסכם ההתקנה וזה מצידו נקט באיומים כלפיה ואף שימוש בכח תוך שהוא מבקש לעקור את המזגן ממקומו עד כי נאלצה להזמין את המשטרה בכדי להרחיקו מהמקום.
לשיטת הנתבעת 1, עקב האמור היא נאלצה להזמין את ההתקנה מאת מתקין אחר בשם ולרי רוסו, אשר גבה ממנה סך של 4,640 ש"ח כמפורט בחשבונית המס שצורפה לכתב ההגנה. יצוין כי התובע מצידו דאג לצרף אסמכתא אחת לכתב התביעה והיא טופס הזמנת עבודה מטעם המתקין מופנה לנתבעת 1 בציון פרטי המזגן שהוזמן כביכול על ידה כנטען על ידו בציון סכומו הכולל התואם את הסכום על פי התביעה.
כאמור, עמדות הצדדים באשר להתקשרות החוזית ביניהם של המזגן מנוגדות עד מאד והמה שעמדו בלבד הדיון בפני כ"ה יעקב שקד ביום 22.2.12 .
במעמד דיון זה חזרו הצדדים אחר טענותיהם ביתר שאת. מצידה של התובעת עם זאת נשפך אור ביחס לזהותו של המתקין או מי מטעמו תוך שהיא מכוונת את הזרקורים בעניין זה לתובע לו שילמה כנטען על ידה 1,500 ש"ח בגין ביצוע ההתקנה כאמור ובשים לב לחזרתה אחר עמדתה כי את האביזרים המזגן והמזגן גופו רכשה בכלל ממקום אחר. התובע מאידך חזר על טענתו כי את המזגן והאביזרים רכשו הנתבעות דווקא ממנו.
בשל קוטביות העמדות ועל יסוד הסכמת הצדדים, הפנה ביהמ"ש את התובע והנתבעת 1 לבדיקת מומחה פוליגרף בשם:
"מור מבצעים- אמינות , מרכז חקירות ומודיעין טכני ופוליגרף" (להלן:"
המומחה") תוך שהוא מפרט את השאלות שעל כל צד להישאל אשר עומדות בלב המחלוקת העובדתית שבין הצדדים.
תוצאות בדיקת הפוליגרף הוגשו לתיק ועל פיהן נמצאה הנתבעת 1 דוברת אמת ביחס לאמיתות טענותיה בכתב ההגנה. כך נקבע בין היתר כי היא קנתה את המזגן מאת חברת רפי את רפי ולא מאת התובע וכן שילמה בגינו בשני שיקים. כן נקבע כי התקנת המזגן בוצעה בסופו של יום על ידי מתקין אחר בשם ולרי רוסו ( התואם את שמו עפ"י החשבונית שצורפה לכתב ההגנה) בעבורה שילמה לו הנתבעת 1 סך של 4,640 ש"ח כסך התואם את ששילמה לו כמפורט בכתב ההגנה. עוד נמצא כי התובע והמתקין- חד המה.
התובע מצידו ביכר על דעתו שלא להתייצב לבדיקת המומחה אליה זומן כדין.
בהוראות כ"ה שקד אשר חדל לבינתים לדון בביהמ"ש לתביעות קטנות הועברה הכרעת המחלוקת שבתיק זה לפתחי.
סבורני כי בנסיבות דא, מלאכתו של ביהמ"ש נעשתה בידי הצדדים מתוקף הסכמתם להיבדק בפוליגרף ולנוכח תוצאותיה של הבדיקה, לאורן נראה כי הנתבעת 1 דוברת אמת ביחס לטענותיה המגוללות העדר קשר חוזי מדעיקרו בינה ובין התובע ביחס למזגן שעלותו דורש הוא ממנה ועל כן דין התביעה להדחות. מעברו השני של המתרס, מצוי התובע אשר בניגוד להסכמתו להיבדק בידי מומחה לפוליגרף- הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה על ידי ביהמ"ש, עשה הוא דין לעצמו עת נמנע מלהתייצב לבדיקת המומחה הגם שזומן אליה כדין ו/או נמנע מלהודיע הן לביהמ"ש והן למומחה הסיבה לאורה עשה כן.
הלכה היא כי תוצאות בדיקת פוליגרף על יסוד הסכמת הצדדים להיבדק, כפי שנעשה בעניינו, תוכלנה להיחשב כראייה במשפט בין כ"ראיה החלטית" ובין כראייה מכלל הראיות, באם הוכחה הסכמתם המוקדמת של הצדדים כי תוצאות הבדיקה ישמשו כראייה בדיון משפטי ביניהם וזאת מתוקף הסכמה ברורה ומפורשת בכתב (לעניין זה ראו: הלכת ביזאי, בע"א (עליון) 61/84
ביאזי ואח' נ' לוי ,מב (1),446 (1988).
בענייננו, לא רק שהצדדים הסכימו כי תוצאות בדיקת הפוליגרף יכריעו את הכף בתיק זה כי אם התובע הגדיל לעשות עת נמנע מלגשת כאמור לבדיקה בעוד שתוצאות הבדיקה ביחס לעמדת הנתבעת 1 מצאו אותה דוברת אמת, כאמור.(לעניין משיק לזה ראה: ת.א (י"ם) 8649/04
אלוני נ' מיכאל, פורסם בנבו, שם נקובע כי צד אינו יכול לחזור בו מהסכמתו להיבדק בפוליגראף לאחר קבלת התוצאות וזאת מכח חובת כיבוד הסכמים).
משככה הם פני הדברים חזקה על התובע כי ויתר על זכותו להוכיח את טענותיו ועל כן דין התביעה להדחות מהטעם הזה לבדו אלא שבעניינו חזקים הדברים שבעתיים עת נמצא כי הנתבעת 1 דוברת אמת וטענותיה בדבר העדר יריבות בינה בין התובע נכונות המה.
זאת ועוד ומעברם של הדברים, בפני ביהמ"ש גם הוכח כי הגם שהתובע קיבל את התמורה בעבור התקנת המזגן, עמדו לתובעת טענות טובות לכאורה להורות לו על הפסקת עבודות ההתקנה לנוכח מחדלים שבוצעו במהלכה ולהזמין התקנה חדשה ממתקין אחר, כפי שנעשה על ידה בפועל.
לנוכח תוצאות הדברים ועל יסוד האמור, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעות.
באשר להוצאות ההליך- אני מורה לתובע לשלם לנתבעת 1 את חלקה בעלות בדיקת הפוליגרף בסך של 1,200 ש"ח, בהתאם לחשבונית מס שצורפה על ידה במסגרת בקשתה לתיק מיום 25.3.12 זאת בנוסף להוצאות משפט ע"ס 500 ש"ח.
התובע גם ישלם סך של 500 ש"ח לנתבעת 2, בגין הוצאות משפט עקב דחיית התביעה כנגדה.