חלוקת רכוש

א.      ביום ג' אב תש"ע 14/7/10 נתן ביה"ד בנידון זה פס"ד לגירושין ופס"ד חלקי בענייני הרכוש, וביום ח' תמוז תשע"א 10/7/11 ניתנה החלטה לחייב את הבעל ליתן ג"פ לאשתו, וניתנו הוראות נוספות בענייני הרכוש.

ב.      לצורך הכרעה בענייני הרכוש מינה ביה"ד את השמאי מר משה רוזנר להעריך את שווי דירות הצדדים, האחת [מקום א'] והשנייה [מקום ב'].

• כמו"כ מינה ביה"ד את רו"ח ישינסקי לערוך את איזון המשאבים שצברו הצדדים מיום הנישואין 29/11/00 ועד למועד הקובע ביום 31/12/09.

ג.        בפס"ד הנ"ל מיום 14/7/10 אות י"ח קבע ביה"ד: "ייקבע מועד לדיון לצורך בירור דרישת הבעל לחלוקה ביחס של 40%-60% בשווי הדירות."

• יש לציין שבשלב מוקדם למתן פס"ד הנ"ל, קיים ביה"ד הליך גישור והציע לצדדים לגבש הסכם בכל הנושאים המוסכמים, ולהשאיר ההכרעה בעניין חלוקת שווי הדירות בידי ביה"ד, אם יחולקו בשווה או ביחס של 40-60 לטובת הבעל (ראה פרוטוקול הדיון מיום 22/6/10 שורות 102-112 ושורות 119-129).
• ב"כ האשה נתנה ביום 4/7/10 הסכמתה להצעת ביה"ד, אולם בפועל הצדדים לא הגיעו להסכם גירושין. בשלב מאוחר יותר הצהיר ב"כ המבקש שהצעתו לחלוקה של 40-60 בשווי הדירות הייתה רק במסגרת הסכם כולל, ובהעדר הסכם מבקש שחלקו של המבקש בדירות יעמוד על כ70% (ראה פרוטוקול מיום 15/11/11 שורות 6-7).
• בתגובה לכך גם ב"כ האשה הצהיר לפרוטוקול, שהסכמתם לבחון חלוקה של 40-60 הייתה "כחלק מהסכם כולל וכיום אין הסכם" (שורות 42-43).

ד.       בעקבות ההחלטה לחיוב גט מיום ח' תמוז תשע"א 10/7/11, הצדדים התגרשו ביום ט' אלול תשע"א 8/9/11, וביה"ד המשיך לדון בענייני הרכוש. ביום 15/11/11 נשמעו טענות הצדדים לגופם לעניין חלוקת הרכוש.

• בדיון ביום י"ד שבט 7/2/11 נשמעו הורי הצדדים בעניין ההסכמות שהיו ביניהם לפני הנישואין לגבי הסיוע שיתנו לצדדים למימון החתונה ורכישת דירה, ועל אופן קיום הסכמות אלה בפועל.

ה.      באיכוח הצדדים הודיעו לביה"ד שהם העבירו לאקטואר את כל המידע שבידם לצורך ביצוע איזון המשאבים, אולם האקטואר טרם הגיש חוו"ד לביה"ד.

• השמאי מר רוזנר העריך פעמיים את שווי דירות הצדדים. פעם ראשונה נכון ליום 25.8.10. בגין הזמן שחלף מאז והשינויים שחלו בשוק הדירות, ובגין טענת המבקש שהשוכרים שגרו בדירה ב[מקום ב'] גרמו לה נזקים וערכה פחת, בחן השמאי רוזנר את הדירה ב[מקום ב'] שנית במצבה הנוכחי אחר עזיבת השוכרים והעריך את שווי הדירה ב 1,760,000 ש"ח נכון ליום 15.1.12.
• את הדירה ב[מקום א'] העריך השמאי נכון לאותו מועד בסך של 1,985,000 ש"ח, כך שההפרש בין שווי הדירות עומד על סך 225,000 ש"ח.

ו.        הסיכומים של ב"כ המבקש התקבלו ביום 21/2/12 והסיכומים של ב"כ האשה התקבלו ביום 5/3/12.

ז.        השאלה העומדת להכרעה לפני ביה"ד היא, האם איזון המשאבים בנידון זה יעשה כמקובל ברוב המקרים בחלוקה שווה, או שמא ישנן כאן נסיבות מיוחדות שבגינן מכוח ההלכה או החוק יש לבצע חלוקה לא שוויונית לטובת המבקש.

ח.      הנימוקים העיקריים לחלוקה לא שווה, שהעלו באי כוח המבקש בדיונים לפנינו ובסיכומים שהוגשו הם:

(1)   הואיל ורוב מקורות המימון לדירה היו מכספים שהבעל קיבל מהוריו, ומכספי ירושה מהדודה הגב' [ו'] ז"ל ומכספים שלו, לפיכך יש לחלק הדירה לפי השקעה ולא לפי הרישום בטאבו (ראה עמוד 3 לסיכומים).

(2)   גם אם ביה"ד סבור שבעיקרון יש לחלק הדירה לפי הרישום בטאבו, ומה שהבעל שילם יותר נחשב כמתנה לאשה, בנידון זה יש להתייחס לאשה כמורדת שמפסידה מתנותיה.

ט.      ביה"ד בחן בדיונים שהתקיימו את טענות הצדדים וב"כ, וחקר אותם ואת אבי הבעל ואם האשה שהופיעו לפנינו. כמו"כ בחן ביה"ד את מסמכי רכישת הדירות ותדפיסי הבנק ומסמכי המשכנתא, ועוד מסמכים שהוגשו במהלך הדיונים ואלה שצורפו לסיכומים.

• מהנתונים העובדתיים שנחשפו לפנינו עולה התמונה הבאה: