אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חלוקת רכוש

חלוקת רכוש

תאריך פרסום : 12/04/2022 | גרסת הדפסה

תיק רבני
בית דין רבני אזורי חיפה
544190-17
06/03/2022
בפני הדיינים:
1. הרב דניאל אדרי - אב"ד
2. הרב אלעד עלי
3. הרב משה זאדה


- נגד -
התובעת:
פלונית
עו"ד אברהם שטרן
הנתבע:
פלוני
עו"ד גלית ביטון לנקרי

 

ענינו של פסק דין זה חלוקת רכוש בין הצדדים שהתגרשו.

בפנינו מקרה קשה של משפחה קשה ומורכבת ביותר, מבין המקרים הנדירים שהובאו לפתחו של ביה"ד בשנים האחרונות. מקרה סבוך ביותר מבחינה משפחתית.

תיק זה מתנהל שנים רבות.

אין בית הדין מעוניין להטיל את האשמה על צד זה או האחר, אך טוב יעשו הצדדים חשבון נפש על כל ההליך, ודי לחכימא ברמיזא.

 

להלן השתלשלות האירועים הנוגעת לפס"ד זה:

בשנת 2002 הגיש הבעל תביעה ראשונה לגירושין, אך הצדדים לא התגרשו.

ביום 28.2.11 פתח הבעל בתביעה לחייב את האישה בהוצאות הבית.

בפני ביה"ד התקיימו מספר דיונים.

בית הדין הפנה את הצדדים ליועצת נישואין, שהיא בעברה עו"ס לסדרי דין, וכן זימן את הילדים הבוגרים יותר להופיע בפניו.

ביום 18.6.12 הגישה האישה תביעה לשלום בית.

ביום 27.6.12 הורה בית הדין הרבני לאב להפסיק להסית את הילדים כנגד האם ולאפשר לה לעשות שימוש סביר במתקני הדירה. מאידך גיסא, ביה"ד חייב את האם להשתתף במלאכות משק הבית כדי להקל העומס המוטל על הילדים, ואף חייב אותה להעביר לידי האב 6,000 ש"ח מדי חודש כעזרה בנטל הכלכלי.

בית הדין הוסיף והתריע, כי אי שיתוף פעולה בין ההורים בשיקום המשפחה וההפרדה בין הסכסוך הזוגי לבין ההורות, יחשב לביזיון בית הדין.

ביום 26.7.12, לאחר שבית הדין התרשם כי לא ניתן לקיים מסגרת חיים סבירה תחת קורת גג אחת, הורה על הפרדה בין ההורים לטובתם הנפשית של הילדים, באופן שהאב יעבור להתגורר בדירת אימו והאם תישאר להתגורר עם הילדים בדירת הצדדים, וזאת למשך 6 חודשים. עוד קבע בית הדין, כי בתקופה זו המשמורת הזמנית תהיה משותפת, כך ששלושה ימים הילדים יהיו עם האב ושלושה ימים עם האם.

למרות האמור, הלכה למעשה, וכפי שבא לביטוי מהחלטות אחרות ומאוחרות יותר של בית הדין הרבני, האב לא יצא מבית המגורים חרף ההחלטה השיפוטית.

ביום 9.8.12 זימן בית הדין הרבני את הבנות.

ביום 21.11.12 שוב נדרש בית הדין לבקשות שונות של הצדדים, זימן פעם נוספת את ילדי הצדדים וקבע דיון ליום 29.11.12.

לאחר שהאם הגישה בקשה לצו הגנה, הורה ביה"ד ביום 4.12.12 על הרחקתו של האב מהדירה תוך שהוא קובע דיון דחוף ליום 9.12.12. כן נעתר בית הדין לבקשתה של האם וקבע כי עד למועד הדיון ישהו הילדים יחד עמה בביתם וביום שבת ישהו עם האב.

ביום 9.12.12 נערך דיון נוסף בבית הדין הרבני, במסגרתו הביאו הצדדים לידיעת בית הדין כי הילדים הגישו בבית המשפט בקשה לצו הגנה כנגד אימם. לאור זאת, החליט בית הדין שיש להמתין עם הכרעתו עד להכרעת בית המשפט בבקשת צו ההגנה, הואיל וייתכן ולהחלטה זו תהיינה השלכות לגבי המשך הטיפול במשפחה. עם זאת, הותיר ביה"ד את צו ההגנה הזמני על כנו עד למתן החלטה אחרת.

ביום 4.12.12 נעתר בית הדין הרבני לבקשת האם והוציא כנגד האב צו הגנה המורה על הרחקתו מדירת המגורים המשותפת, במעמד צד אחד.

ביום 1.1.2013 הגישה האישה תביעת גירושין.

 

ביה"ד נכח לראות כי המבנה המשפחתי מקובע, לפיו האם מודרת מן המשפחה עד לרמה של נתק מוחלט, דבר שגורר אחריו תגובות ומהלכים קשים משני הצדדים.

התנהלות פתולוגית בין ההורים, ויצירת קואליציה קשה מאוד בין האב לילדיו - שבה אין יותר מקום לאם.

האב מנע מהאם שימוש בתנור, מקרר, חשמל, מוצרי אוכל ואף מקלחת, וכל קשר לילדים - ואלו מעט ממעללי האב.

לדברי הבעל, האישה אינה שותפה בהוצאות הכלכליות של הבית לאורך מספר שנים לרבות, משכנתא, ארנונה, תשלומים שונים, שכר לימוד הוצאות משק הבית, הוצאות ביגוד וכו'.

כמו כן לטענתו האישה מרבה להיעדר מהבית עד השעות מאוחרות בלילה, ואינה נמצאת בבית לטפל בילדים ובסידור הבית, אוכל כביסות וכדו'. דברים אלו גורמים לכך שהנטל נופל על כתפיו ועל כתפי הבנות הגדולות, דבר שמקומם אותם.

דברים אלו הובאו גם בתסקיר.

לדברי האישה הבעל פעל לאורך שנים להרחקתה מהילדים ולהסתה מתמדת שלהם כנגדה, ממדר אותה מהילדים, אוסר על הילדים לדבר עימה או לבוא עימה במגע, הבעל מתעלל בה רגשית, משפיל אותה, עוקב אחריה ומונע ממנה שימוש ברכב ובכרטיסי האשראי. דפוס זה לדברי האישה התרחב בשנים האחרונות וגורם לה להרגיש זרה בביתה, מונע ממנה להשתמש בחשמל ולהתקלח במקלחת במים חמים.

לדברי האישה זאת הסיבה שמסבירה את ההיעדרויות הרבות מביתה, כאשר היא נמצאת בבית היא נאלצת להתמודד כהגדרתה עם אלימות נפשית כנגדה מצד בני הבית. האישה נקלעת לסכסוכים עם הילדים כתוצאה מהכעסים ההדדיים שנוצרו בין הצדדים. לדבריה היא מנסה ליצור עימם תקשורת אך הם פועלים כנגדה באנטגוניזם (דחיה), והתעלמות. האישה סבורה כי יחס הילדים אליה מוכתב להם ע"י האב.

הצדדים נשלחו ליועצת בכדי אולי לנסות לשקם את חיי הנישואין אך הניסיון לא צלח, היחסים בין הצדדים התדרדרו והתערערו עד למצב של אין חזור, בית הדין מתרשם שלא ניתן לשקם את חיי נישואי הצדדים ושום אור בקצה המנהרה לא נראה.

בית הדין שמע את הצדדים והשתכנע שכל צד הוא הסיבה למצב הקיים כיום ביניהם. האב מנסה להתנקם באישה ע"י כך שמרחיק את הילדים מהאם וזאת בגלל הנושא הכספי, דבר שהוא טעות ביסודו, ככלל אין לערב את הילדים בסכסוך בין ההורים.

היעדרותה של האם מהבית וכן הימנעותה מלעזור בנטל הכלכלי, מלעשות את המטלות המוטלות עליה כאם, ותהיה הסיבה אשר תהיה, אין ספק שתורמים למצב השורר בבית.

אמנם כיום האישה נמצאת בטיפול ארוך והגיעה לתובנות אחרות בעניין המשפחה, אבל עדיין ישנו ניכור הורי גדול על אף המאמצים שעושה האם, האב רק גורם להרחקה על אף שהילדים היום בגירים למעט אחד הילדים.

הצדדים התגרשו בתאריך 13.5.2014.

בעניינם של הצדדים התנהל הליך משפטי ארוך שעסק בכל הסוגיות המשפטיות.

ע"כ התנהלות ותוכן התיק בקצרה.

 

בפני בית הדין עומד כיום סיום ההליך המשפטי בעניין הרכוש.

לצדדים הייתה דירת מגורים משותפת ב*****.

בית הדין מינה את עו"ד בן ציון ראם ככונס נכסים והדירה נמכרה לאישה בהסכם מכר שקיבל את אישור בית הדין בתאריך 21.8.2014.

מתמורת הדירה נשאר בקופת הנאמנות סך של 504,356 ש"ח - חלקו של הבעל.

בתאריך 6.7.2020 הוגשה חוו"ד אקטואר שקבע כי על הבעל להעביר לאישה:

  • לפי האפשרות הראשונה - סך 740,213 ש"ח.

  • לפי האפשרות השנייה עליו להעביר כיום סך של 210,763 ש"ח, ובנוסף איזון בעת הפרישה מהעבודה כמצוין שם.

     

    שני הצדדים טענו שישנם הברחות רבות שלא הובאו בדו"ח האקטואר והגישו לאקטואר שאלות הבהרה.

    בתאריך 30.11.2020 הגיש האקטואר תשובות לשאלות.

    טענות האישה בדבר הברחות של הבעל - נדחו ע"י האקטואר.

    לגבי טענות הבעל בדבר הברחות של האישה, האקטואר אכן אישר שהיו משיכות של כספים שנעשו על ידי האישה בזמן החיים המשותפים, וכתב שהדבר לא הובא בדו"ח בגלל שהאישה טוענת שהכספים נמשכו לצורך החיים המשותפים, והשאיר את הדבר להכרעת בית הדין.

    בנוסף, לאחר שאלות ההבהרה שנשלחו על ידי הבעל קבע האקטואר כי האישה הבריחה משנת 2012 ואילך סך של 248,500 ש"ח והשאיר את שאלת הברחת הכספים לשיקול דעתו של בית הדין.

    כמו כן יש לציין שבחוות דעת האקטואר בסעיף 8 מפרט האקטואר את הברחות הכספים שנעשו על ידי הבעל ולמי הועברו, כך שסך הברחות הכספים של האיש עולות ל-709,000 ש"ח.

     

    טענות האיש

    האיש דורש פיצוי מהאישה על כך שחלקו בדירה נשאר בחשבון הנאמנות כשבע שנים בעוד שהיא קבלה את חלקה לאלתר.

    בנוסף תובע האיש שהתשלום עבור העברת הדירה על שם האישה בסך 3,000 ש"ח, ישולם על ידי האישה בלבד.

    בנוסף ביום 6.2.16 קבע ביה"ד שהיטל ההשבחה של הדירה בסך 8,296 ש"ח ישולם ע"י שני הצדדים. בפועל התשלום שולם מחלקו של האיש שנמצא אצל כונס הנכסים. האיש תובע שהאישה תישא לבדה בתשלום ותחזיר לו את מלא הסך הנ"ל.

    האיש תובע לפעול לפי אפשרות א' בדו"ח האקטואר ולקזז את כלל הברחות האישה.

    לטענת האיש בנוסף להברחות שציין האקטואר משנת 2012, האישה הבריחה לפני 2012 כספים רבים על ידי המחאות בנקאיות ומשיכת מזומנים המגיעים עם ההברחות שציין האקטואר לסך של 436,253 ש"ח. האיש תובע את החזר סך כל ההברחות.

    בנוסף, למרות דרישת האקטואר בחוו"ד מהאישה להגיש מסמכים שונים, (אישור יתרות בבנק לאומי, דפי בנק, אישור ליתרת פיצויים אישור על פדיון ימי מחלה), האישה לא הגישה אותם עד היום, מה שמוכיח שהאישה מסתירה עוד כספים.

    האיש תובע מהאישה תשלום עבור יתרת חוב המשכנתא ששולמה ע"י האיש לבדו לרבות תשלומי פיגורים שכ"ט וריבית שהאיש נשא בהם לבדו כדי למנוע כינוס נכסים של הבנק על דירת המגורים המשותפת. האמור עולה לסך של 17,419 ש"ח.

    בנוסף האיש נשא לבדו בתשלום המשכנתא השוטף וזאת לאחר שהאישה בטלה את הוראת הקבע שלה. האיש שילם את המשכנתא במשך 14 חודשים (מיולי 2013 עד אוגוסט 2014). חלקה של האישה עולה לסך של 5,881 ש"ח.

    האיש נשא לבדו בעלות השמאי, מבוקש שכונס הנכסים יעביר לביה"ד קבלה על גובה התשלום ולחייב את האישה במחצית הסכום.

    לטענת הבעל עלות חוו"ד של האקטואר הייתה גבוהה מאוד עקב דרישת האישה מתאריך 24.8.17 לבדיקת מסמכים רבים מעל ומעבר למקובל. עלות האקטואר הייתה בסך של 17,550 ש"ח כאשר מקובל לעלות בסך של 4,000 ש"ח. האיש תובע שההפרש בין העלות הרגילה לעלות במקרה דנן יושת על האישה.

    לטענת הבעל האישה נהגה להבריח כספים במהלך חיי הנישואין. האקטואר ציין הברחות בסך 248,500 ש"ח שנעשו בין השנים 2021-2014. בנוסף לטענת הבעל הבריחה האישה כספים נוספים לפני שנת 2012 בשיעור כולל של 436,253 ש"ח, ולמרות שהאקטואר ביקש מהאישה מסמכים האישה לא הגישה לו אותם, עצם אי הגשת המסמכים מהווה ראיה להברחת הכספים. הבעל מוסר לשיקול דעתו של בית הדין לקבוע את גובה הסכום אותו הבריחה האישה (סעיף 32 לכתבי הסיכומים).

    על טענת האישה דורשת לקזז סך של 130,000 ש"ח, משיב הבעל כי אין לכך מקום היות ובתאריך 11.4.2006 הפקיד הבעל סך זה בחזרה לחשבון המשותף. הבעל מצרף אסמכתא כנספח לסיכומים (נספח ה').

    הבעל נקנס ע"י ביה"ד האזורי בסך של 160,000 ש"ח. על החלטה זו הוגש עיכוב ביצוע וביה"ד הרבני הגדול עיכב 2/5 מסך הקנסות שהושתו על הבעל. הבעל העביר לאישה 3/5 מסך הקנסות, סך זה הועבר מתוך חלקו של הבעל בדירה.

    בתאריך 8.12.15 הוקפאו כל הקנסות בהם חויב הבעל וזאת למשך עשרה חודשים, משכך על האישה להשיב לבעל 3/5 מסך הקנסות שעולים לסך של 99,375 ש"ח אותם קבלה מחלקו של הבעל בדירה המשותפת.

    האישה לא השתתפה בהוצאות הבית ובהוצאות עבור גידול הילדים. דבר זה עולה גם מהתסקיר שהוגש לבית הדין בתאריך 29.5.12 בו נכתב וז"ל:"בנושא הכספי האמא מסרבת להשתתף בהוצאות הבית.", ובהמשך נכתב בזו הלשון:"יש מקום לבחון את אופן השתתפות האמא בהוצאות ניהול הבית.". משכך, הבעל תובע את השתתפות האם בהוצאות ובגידול ששת הילדים, ומשאיר את הסכום לשיקול דעתו של בית הדין.

    סוף דבר, האיש טוען שהוא לא צריך להעביר לאישה כסף, והוא מבקש שאת חלקו בדירה המשותפת יעביר בית הדין לששת הילדים המשותפים, ומבקש, אך לא מתנה, שגם האישה תיתן לכל ילד סכום כסף זהה, על מנת לבנות את האימון ולשקם את מערכת היחסים ביניהם.

    טענות האישה

    לדברי האישה מעולם לא הבריחה כספים. כל טענות האיש על הברחת כספים עוסקות במקרים בהם האישה הוציאה כספים לצורך כלכלת הבית וניהולו השוטף.

    גם טענות האיש בדבר התארכות ההליך הרכושי ועבודת האקטואר צריכות להיות מופנות אליו עצמו, שהרי הוא שעיכב את עבודתו וניסה להערים עליה קשיים.

    גם עכשיו האיש למעשה לא הגיש את כל המסמכים הנצרכים לאקטואר ולא דיווח על כל העבודות בהם הרוויח כסף, כגון כסף ששולם לו על שם הבנות ת' וב' ועל שם אחותו ועוד.

    לאיש חשבונות בנק בבנק הפועלים ובנק מסד, חשבונות שמעולם לא נחשפו לפני האקטואר.

    לאיש שתי קופות גמל שהועלמו מהאקטואר וכן שתי מכוניות שהאיש מכר ותמורתם לא חולקה.

    בנוסף האיש לקח 130,000 ש"ח מהאישה, סכום שלא הוחזר.

    דו"ח האקטואר כולל שני חלקים.

    • החלק הראשון איזון זכויות כמקובל ובו שתי אפשרויות.

    • החלק השני הברחות הכספים של האיש בסך כולל של 709,000 ש"ח.

      לצדדים חשבון בנק משותף ובו ני"ע. סך ני"ע צריך להתחלק בין הצדדים.

      האיש לווה מהאישה סך של 130,000 ש"ח בפסח תשס"ו, על סך זה נתן האיש לאישה שטר חוב. סך זה לא הובא בדו"ח האקטואר וצריכים להוסיפו.

      אמנם הבעל הציג לבית הדין מסמך ובו הפקדה לחשבון המשותף סך של 130,000 ש"ח בתאריך 11.4.2000 ולדבריו ההפקדה הנ"ל היא תמורת ההלוואה. דא עקא, שההפקדה הנ"ל נעשתה לפני פסח, פסח באותה שנה החל בתאריך 13.4.2000 וכאמור לעיל ההלוואה נעשתה בפסח וההפקדה שנעשתה לפני פסח לא הייתה יכולה להיות תמורת החוב הנ"ל.

      האישה מכחישה את דברי הבעל שלא השתתפה בהוצאות הבית, וטוענת שהיא כן השתתפה. האישה אף מציגה לביה"ד פתק בכתב ידו של הבעל בו הוא מפרט שהאישה העבירה לו ממאי עד ספטמבר 2012 סך של 29,000 ש"ח (נספח יא לסיכומי האישה).

      בנוסף, העבירה האישה לבעל סכומים חד פעמיים גבוהים כגון 45,531 ש"ח בתאריך 16.9.13, 51,000 ש"ח בתאריך 27.11.13 ועוד (נספח י"ב לסיכומי הצדדים).

      האישה מכחישה את טענת האיש כי האישה הבריחה כספים. לדבריה, משיכות הכספים נעשו לצורך כלכלת הבית וניהולו השוטף ולצרכי האישה והילדים.

      האישה תובעת מהבעל כדלקמן :

      א. כספים המגיעים לה ע"פ דו"ח האקטואר, אופציה ראשונה 740,213 ש"ח או איזון נדחה סך של 210,763 ש"ח ובנוסף 24,738 ש"ח ובנוסף חלוקה בפנסיה לפי פסיקתא, והיות והאיש יצא כבר לפנסיה עליו להעביר לה את חלקה בתשלומים שקיבל עד עכשיו.

      ב. מחצית מההלוואה שנטל סמוך למועד הקרע ע"ס 192,000 ש"ח (מחצית 96,000 ש"ח).

      ג. 130,000 ש"ח עליהם התחייב האיש בפסח תשס"ו.

      ד. חלק האשה מזכויות הבנות ואחות האיש לאחר בדיקת אקטואר.

      ה. בדיקת הסתרת הכספים בבנקים האמורים לעיל.

      ו. מחצית שני הרכבים שנמכרו על ידי הבעל.

      ז. סך 354,500 ש"ח - מחצית מסכום ההברחה כמפורט בדו"ח האקטואר.

      ח. סך 25,000 ש"ח שהוברחו דרך החשבון של הבת.

      האיש שילם לאישה הוצאות בסך כולל של 80,300 ש"ח. האיש נקנס ע"י ביה"ד האזורי בקנס לטובת האישה ובקנס לטובת המדינה, בסך הכל ניתנו 11 החלטות בעניין זה. הקנס לטובת האישה עלה לסך של 100,500 ש"ח ב-10 החלטות שעליהם הוגש ערעור והתקבל חלקית, כך ש2/5 הוקפאו ו3/5 נשאר חייב, ובנוסף סך של 20,000 ש"ח שהערעור לגביהם נדחה כך שהאיש חויב עפ"י החלטת ביה"ד הגדול בסך של 80,300 ש"ח שהועבר לאישה דרך חלקו של הבעל. היות והתיק בערעור הבעל נסגר האישה תובעת את ה-40,200 ש"ח (2/5 מההוצאות הראשונות) שהוקפאו.

      האישה כופרת בחובתה לזון את הילדים. לדבריה, החיוב מוטל על האב, וממילא אין מקום לחייב אותה במזונות הילדים. בגין הוצאות הבית האישה השתתפה בסכומים גדולים.

      האישה כופרת בתביעת הבעל כי היא תישא בעלות שכר האקטואר.

      דירת אם הבעל

      אימו של האיש התגוררה בדירת עמיגור ורכשה את הדירה במסגרת מבצע של קנה ביתך. הצדדים הם ששילמו את רכישת הדירה. ולכן האם ציוותה את הדירה לבעל בלבד ולא לשאר ילדיה. בדיון שנערך בתאריך 13.5.14 הודה האיש שהוא שילם את הכסף עבור דירת אימו וטען שהאם החזירה לו את הכסף במזומן. בהמשך הדיון, לאחר שהאיש לא הצליח לענות על השאלות שנשאל בחקירה, אמרה באת כוחו, שהמחלוקת היא על 40% מהדירה והיא מוכנה שהאיש ישלם לאישה סך של 12,000 ש"ח מוצמדים, שזה מחצית הכסף ששולם על ידי הצדדים לשם רכישת הדירה.

      האישה תובעת את חלקה בדירה.

      בנוסף תובעת האישה פיצוי על הסבל שעברה מידי האיש, כפי שנאמר ע"י ביה"ד בדיון בתאריך 13.5.14, ומשאירה את הסכום לשיקול דעת ביה"ד.

      סיכומי התגובה של הבעל

      לאחר קבלת הסיכומים מהצדדים הגיב הבעל על סיכומי האישה. לקמן תמצית דבריו:

      האב מכחיש שקיבל כספים עבור עבודת הבנות וכמו כן מכחיש כל קשר לעבודת אחותו.

      האב מכחיש שיש לו כל חשבונות בנק שלא הועברו לאקטואר.

      האב מכחיש את קבלת תמורת המכוניות.

      האב חוזר וטוען שפרע את החוב ע"ס 130,000 ש"ח לאישה.

      האב מכחיש שהוציא את פנסיית האישה. לדבריו האישה משכה את הפנסיה שלה מהחינוך העצמאי והוא לא קיבל מזה דבר.

      האיש מכחיש חשבון משותף עם אחותו ואימו, לדבריו הוריו חסכו את הכסף לקניית ס"ת הא ותו לא.

      לדברי האיש האישה משכה סך של 42,000 ש"ח מהחשבון המשותף לקניית רכב עבורה.

      האיש חוזר על טענתו שאימו החזירה לו את הכסף אותו שילמו הצדדים עבור דירתה סך של 26,000 ש"ח במזומן.

      לאיש טענות נוספות על מסמכים שלדבריו האישה לא העבירה לאקטואר.

       

      פסק דין

      אמנם פסק הדין העומד בפנינו עניינו חלוקת רכוש הצדדים, אבל ביה"ד לא יכול להחריש ולהימנע מלעסוק בשאלה הרבה יותר מטרידה וכאובה, והיא עניין הילדים.

      כדי לא להסלים ולשפוך שמן למדורה הבוערת ביחסי הילדים והאם, ביה"ד לא יפרט, אבל בהחלט יפנה לאב ודרכו לילדי הצדדים שרובם כבר בוגרים ואין לביה"ד סמכות בעניינם ויאמר, אמנם הצדדים לא הסתדרו ביניהם והתגרשו אבל אין גט בעולם שיפריד בין הורה לילדיו. מצב בו ילדים מנותקים מאימם ואינם רוצים קשר עמה, הוא מצב מעוות הפוגע באם ויותר מכך בילדים עצמם. הדבר מצער שבעתיים כאשר מדובר על משפחה שומרת תורה ומצוות, בה הילדים מודעים לחיוב כיבוד אב ואם שהושווה כבודם לכבוד המקום, והילדים לא רק שלא מכבדים את אימם אלא אף פוגעים בה ומצערים אותה דבר יום ביומו.

      אין לביה"ד ספק שגם עכשיו לאחר השנים הרבות, האם תשמח לחדש את הקשר עם ילדיה ותקבל אותם בזרועות פתוחות, משכך ביה"ד פונה לאב ולילדים לנסות להתגבר על משקעי העבר ולבחון את הדרך לחדש את הקשר עם האם לטובת כולם.

      כהקדמה לפסק הדין יש להתייחס לכתבי הסיכומים והנספחים שהוגשו לבית הדין בכמות בלתי מתקבלת על הדעת.

      מספר רב של טענות ובקשות שעלו בסיכומים הינם דברים שהיו צריכים לעלות בדיונים הרבים שהתקיימו בין הצדדים וביניהם דיוני הוכחות. לא יתכן לבקש בסיכומים שיועברו עכשיו מסמכים לאקטואר או למוסדות שונים על מנת שיתנו את חוות דעתם והתייחסותם. התנהלות זאת של שני הצדדים שאפיינה את התנהלותם לאורך כל ניהול התיק גרמה לסחבת בתיק כאשר כל אחד מהצדדים מאשים את השני, ולמעשה שניהם אשמים בה, ובפרט שאין מקום להרחבת חזית בסיכומים.

      יש לציין בצער רב שהצדדים לא השכילו להתעלם ממשקעי העבר ולנסות להתמקד בגופם של טענות. כתבי הסיכומים של שני הצדדים מלאים הכפשות שרובם לא קשורים כלל לנושאים הנידונים. בית הדין יכול רק להצר על התנהגות זאת שבאה לידי ביטוי בהתנהלות הצדדים לאורך השנים בהם הופיעו בבית הדין.

       

      ולגופו של ענין,

      העניין הרכושי מתחלק למספר סוגיות ונעסוק בכל אחת בנפרד:

      דו"ח האקטואר

      ביה"ד מקבל את דו"ח האקטואר ומאמץ את אופציה א' בדו"ח זה.

      הברחות הכספים

      בחקירת האקטואר התברר שהאיש הבריח מאות אלפי שקלים במשך חיי הנישואין - אותם עליו להשיב לאישה.

      לעומת זאת, לגבי האישה, האקטואר לא הכריע אם הבריחה כספים או לא, והשאיר זאת לשיקול דעת בית הדין. צריך לציין שלאורך כל הדיונים שהתנהלו בבית הדין האישה לא נחקרה על עניין זה, מה שמהווה, גם אם לא ראיה ברורה אבל ודאי רגלים לדבר, שאין שחר לטענות הבעל שהיו כאן הברחות כספים ע"י האישה.

      בנוסף האקטואר עצמו מציין בהבהרה סוף סעיף 2 שמשיכות הכספים נראים כסבירים לצורך הוצאות הבית וז"ל:"גם משיכות מזומן שבוצעו במהלך השנים 2006 עד 2013 לפי טבלה שנערכה בסך כולל של 116,000 ש"ח נראית לדעתי סבירה לצרכי הוצאות המשפחה".

      היות וכך, והיות והאיש הוא המוציא, ואין לביה"ד ראיה ואפילו לא תחילת ראיה שהאישה אכן הבריחה כספים, ביה"ד דוחה את תביעת האיש בעניין הברחת הכספים ע"י האישה.

      החיוב בהוצאות

      פרשה בפני עצמה היא עניין ההוצאות שהושתו על האיש עקב אי מילוי מתמשך של הוראות בית הדין.

      ביה"ד האזורי פסק ב-11 החלטות שונות על האיש לשלם הוצאות בסכומים שונים, הוצאות לטובת האישה ולטובת המדינה.

      על החלטות אלו הוגש ערעור לביה"ד הגדול. ביה"ד הגדול דן ב-10 החיובים הראשונים. ביה"ד הגדול בהחלטה מתאריך 22.9.14 הורה לעכב את הקנסות לאוצר המדינה ואת הקנסות לאישה הורה להשאיר 3/5 מהם ו2/5 לעכב.

      את ההחלטה האחרונה של ביה"ד האזורי מתאריך 22.9.14 ביה"ד הגדול בהחלטה מתאריך 22.9.14 לא עיכב.

      סך ההוצאות שניתנו לטובת האישה ע"י ביה"ד האזורי מגיעים לסך של 100,500 ש"ח, 3/5 מהם עולה לסך של 60,300 ש"ח.

      בהחלטת הקנס האחרונה נקנס הבעל בסך של 20,000 ש"ח.

      נמצא שסה"כ חיוב הקנסות לאישה לאחר החלטת ביה"ד הגדול 80,300 ש"ח.

      ההוצאות לטובת המדינה בוטלו ע"י ביה"ד האזורי בהסכמת האישה.

      ההוצאות לטובת האישה, כפי שנקבע ע"י ביה"ד הגדול, הועברו לה בקיזוז חלקו של הבעל בדירה המשותפת. (עיין החלטות ביה"ד מתאריכים 3.7.14, 10.7.14, 14.7.14, 17.7.14, 22.7.14 ,12.8.14, 24.8.14).

      בתאריך 27.10.19 סגר ביה"ד הגדול את התיק ומחק את הערעור של האיש, משכך אין מקום להחזיר לאיש את כספי ההוצאות שהוטלו עליו. לגבי 2/5 שהוקפאו ע"י ביה"ד הגדול, בית הדין ייתן דעתו בתחשיב הסופי.

      תביעת המזונות שהבעל תובע מהאישה.

      אמנם בין הצדדים ישנה הכחשה, האם ועד כמה האישה השתתפה בהוצאות הבית ובמזונות הילדים. בית הדין לא רואה לנכון להכריע בוויכוח זה היות וביה"ד עצמו אמר את הדברים בדיונים וגם כתב בהחלטות (לדוגמא עי' החלטה מתאריך 22.11.15) שהחיוב לזון את הילדים מוטל על כתפי האב כך שאין מקום לחייב את האישה בתשלום מזונות לאב. כך הדברים בסדר הרגיל, אמנם יש מקרים בהם מחייבים את האישה לשלם מזונות לילדים מדין צדקה, אבל לא כך הדברים בנידון דידן שהאב יכול לפרנס אותם ואף עשה זאת לאורך השנים, וזאת מבלי להיכנס לעניין סירוב הילדים לשהות או להיות בקשר עם האם, על אף כל מה שנלחמת ועושה שאולי יחדשו הילדים קשר עם האם, וכבר ניתנו החלטות שהאב מסית את הילדים ואף גרם לניכור הורי.

      עוד יש לומר שהאב אולי שלא בכוונה שכח להציג את החלטת בית הדין מתאריך ז' בתמוז תשע"ב (27.6.12), שבה מחייב הבית הדין את האישה בהשתתפות בסך של 6,000 ש"ח:"בית הדין מחייב את האישה בכל 1 לחודש להעביר לאב סך של 6,000 ש"ח כעזרה בנטל הכלכלי, כאשר סך זה משקף כמחצית מהוצאות הבית.". ואכן האישה העבירה לאב את הסכום הנ"ל.

      עלות האקטואר

      לגבי התביעה שהאישה תישא בעלות החריגה של האקטואר - ביה"ד מתפלא על תביעת האיש.

      כידוע לכל מי שעסק בתיק זה ונחשף למסמכים, האיש ניסה להסתיר, הערים קשיים על ביה"ד ועל האקטואר ולא לחינם האקטואר דרש סכום גבוה מהרגיל.

      יש לציין בכדי לזרז את ההליך, היות והבנק לא נעתר לצווים לשלוח את דפי הבנק, בית הדין נתן צו המורה למנהל הבנק להגיע לבית הדין עם כל המסמכים ודפי החשבון, ואכן מנהל הבנק הופיע עם 2 ארגזים... וד"ל.

      אין ספק שאילו האיש היה נוהג בהגינות וביושר ומציג את הדברים לאקטואר בלי כחל ושרק, כל ההוצאות הנ"ל היו נחסכות מהצדדים. ובפרט שחששות האישה התגלו כמוצדקות ומדובר על הברחות של מאות אלפי שקלים.

      בקשת האיש שהאישה תישא בעלות האקטואר היא בבחינת "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס".

      דירת אם הבעל

      לאור החומר שהוצג לבית הדין אין ספק שלאישה יש חלק בדירת האם. אמנם הבעל טוען שהסכום ששולם מכספי הצדדים הוחזר לו במזומן אבל לא הוצגו לכך ראיות.

      למרות זאת, עדיין יש לדון איך להתייחס לחלקה של האישה, האם כזכויות בדירה או כחוב של האם כלפיה.

      חוב 130,000 ש"ח

      אין חולק שהאישה הלוותה לאיש סך של 130,000 ש"ח. האיש אמנם טוען שהחזיר לה את הכסף, אך האישה מכחישה את דבריו.

      לבית הדין לא הוצגו ראיות המוכיחות שהחוב אכן הושב.

      בית הדין רואה לנכון לציין שכאמור לעיל בטענות הצדדים יש לצדדים טענות רבות על הברחות ועל חובות כאלה ואחרים. לבית הדין הוגשו מאות דפים של חשבונות בנק ומסמכים כאלו ואחרים, וגם לאחר הגשת כתבי הסיכומים הצדדים חזרו והגישו טענות ומענות שונות ומשונות.

      לבית הדין ברור שחלק מהעלאת הטענות והאשמות השונות נובעות ממערכת היחסים העכורה בין הצדדים שבית הדין התייחס אליה, על קצה המזלג, בתחילת דבריו.

      לאור האמור, לאחר שיקול דעת גדול, מחשבה מרובה, התדיינות ארוכה בין הדיינים חברי ההרכב הח"מ, ולאחר העיון בכל טענות ומענות הצדדים ובאי כוחם, וכן לאור היכרות בית הדין את הנפשות הפועלות בתיק זה, ומתוך ראיית טובת הילדים, ולאחר העיון במסמכים והנתונים הרבים שהוצגו לבית הדין ע"י הצדדים ובאי כוחם, בית הדין מחייב את האיש להעביר לאישה סך של 700,000 ש"ח, סך זה כולל את כל החובות של האיש, ובכלל זה איזון המשאבים, ההברחות, הרכבים, החוב, חלקה בדירת אם האיש ושאר טענות האישה.

      בסך זה מגולמים כל טענות ומענות הצדדים.

      בית הדין רואה לנכון לסיים את התיק באופן זה על מנת להנמיך את גובה הלהבות ומתוך רצון לדאוג למערכת היחסים של האישה וילדיה. סך זה של 700,000 ש"ח הוא סך מוערך, שלהבנת בית הדין ומתוך היכרותו עם תיק סבוך זה ועם הנפשות הפועלות, נותן מענה לכל הטענות והמענות של הצדדים.

      בית הדין מקווה שבכך ישקוט הריב ומערכת היחסים המשפחתית הסבוכה תבוא על מקומה בשלום.

      פסק דין

      • לסילוק כל טענות ומענות הצדדים האיש יעביר לאישה סך של 700,000 ש"ח.

      • סך זה יועבר מהכסף הנמצא בנאמנות אצל עו"ד ראם לאלתר, והיתרה תשולם ע"י האיש בתוך 45 יום.

      • אין צו להוצאות.

         

        ניתן לפרסם את פסק הדין לאחר השמטת פרטים מזהים.

         

        ניתן ביום ג' באדר ב' התשפ"ב (06/03/2022).

         

        הרב דניאל אדרי – אב"ד הרב אלעד עלי הרב משה זאדה

        עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ